מרגלים מעטים הצליחו להתקרב למנהיג של מדינה זרה, במיוחד לא של אחת מבודדת כמו קוריאה הצפונית. על "ונוס השחור", סוכן דרום קוריאני, רשום ההישג הזה, שאותו הוא חושף בספר חדש ששמו "המרגל הולך צפונה".
פארק צ'ה-סאו החל בבניית הדמות שלו - איש צבא לשעבר וממורמר שהפך לאיש עסקים המחפש לצלם פרסומות לחברות דרום קוריאניות באתרים שונים בצפון.
עד שהגיע לפגישה המיוחלת עם הרודן קים ג'ונג איל - אביו של המנהיג הנוכחי - הוא עבר דרך ארוכה, שבמהלכה טען כי הוא מכר ענתיקות במיליוני דולרים עבור משפחת השלטון בפיונגיאנג וראה אנשי צבא מהצפון סופרים כספי שוחד שקיבלו מהדרום כחלק ממזימות פוליטיות שחצו את הגבול המפורז בין השכנות.
בריאיון נדיר לתקשורת זרה, שהעניק לסוכנות הידיעות הצרפתית, הוא חושף את הקשרים האפלים, חלקם כלכליים, חלק פוליטיים, בחצי האי הקוריאני המפולג.
"זה היה מלחיץ מאוד לחיות כמרגל", סיפא פארק בן ה-64. "יכולתי להיחשף בגלל הטעות הקטנה ביותר, כמו פליטת פה טיפשית. "אימנו אותנו להתאבד באמצעות האצבעות שלנו בכמה נקודות חיוניות בגוף", סיפר על ההבדלים בין המרגלים מהדרום לאלו מהצפון, שצוידו בגלולות ציאניד למקרה שהם ייתפסו.
בתחילת דרכו, הוא נדרש לאסוף מידע על תכנית הגרעין של פיונגיאנג, שבשנות ה-90 הייתה בחיתוליה. הוא התחבר למדען גרעין סיני ממוצא קוריאני, שתמורת מיליון דולר יגלה לו כי הצפון הצליח לייצר שתי פצצות גרעין באיכות ירודה.
פארק, ששם הקוד שלו היה "ונוס שחור", הוצב בבייג'ינג בחברה דרום קוריאנית שייבאה מוצרי חקלאות סיניים, שהוסוו כסחורות פטורות ממכס מהצפון. הוא יצר רשת של אנשי קשר בצפון ושל מודיעים אחרים, והצליח לשחד את דרכו מעלה כשבמקרה אחד העניק לראש סוכנות הביון הצפון קוריאנית העתק מושלם של שעון רולקס יוקרתי.
ההצלחה הגדולה הגיעה, לדבריו, כשהוא הצליח לארגן את שחרורו מהכלא בסין של אחיינו של ג'אנג סונג ת'אק - דודו של קים ג'ונג און שהוצא להורג והוקע כבוגד ב-2013 - אחרי ששילם חוב של 160 אלף דולר שהיה לו לסוחרים סינים.
כאות תודה, משפחת ג'אנג הזמינו את פארק לפיונגיאנג, שם הוא ניצל את ההזדמנות כדי לחתום על חוזה של ארבעה מיליון דולר בין חברת הפרסום שלו לבין סוכנות תיירות מקומית כדי לצלם פרסומות באתרים מפורסמים בצפון.
ב-1997, בתקופה שבה המשטר הקומוניסטי היה במצב כלכלי נואש בשל קריסת הגוש המזרחי, הוזמן פארק לפגישה עם המנהיג בבית הארחה בפיונגיאנג, שם נהג הרודן לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה. השיחה התמקדה בעסקאות מכירת חפצי קרמיקה עתיקים לעשירי הדרום, ומפעיליו של פארק הנחו אותו להישאר ער אל תוך הלילה, להתקלח ולהתלבש מסודר. מכשיר ציטוט זעיר הושתל על איבר מינו, ועמו הקליט את השיחה בת 30 הדקות עם מנהיג הצפון.
לדבריו, קים לא טרח ללחוץ את ידו כשהוא נכנס לחדר.
"הקול שלו היה די צרוד", נזכר פארק. "לא רק שלא הייתי לחוץ או חששתי להיחשף, הרגשתי הקלה מאחר שמשמעות הדבר הייתה שהרווחתי את האמון המוחלט של הצפון". הרודן, שמת ב-2011, התעניין גם בבחירות לנשיאות בסיאול שהתקיימו באותה שנה.
" 36 ארגזים עם מאה אלף דולר"
בדרך כלל, בשנת בחירות, משברים צבאיים בין שתי השכנות עזרו לשמרנים בדרום לזכות בניצחון, בתופעה המוכרת בדרום כ"רוח הצפון". ב-1997, לפי פארק, נודע לו מפי גורמים צפון קוריאניים כי שלושה מתומכיו של המועמד השמרני לי הוי-צ'אנג ביקשו מהם להוציא לפועל פעולה צבאית ימים לפני ההצבעה.
בתוך חדר מלון בבייג'ינג, אמר פארק, הוא ראה במו עיניו "צפון קוריאנים סופרים דולרים שהם קיבלו מהדרום קוריאנים. היו 36 ארגזים, בכל אחד מהם היה מאה אלף דולר".
הוא עדכן את מפעיליו ואת הקמפיין של המועמד הליברלי קים דה-ג'ונג, שחשף בפני הציבור את הקנוניה. בסופו של דבר, לא הייתה שום תקרית צבאית וקים זכה בניצחון זעום. שלושת תומכי המועמד השמרני הורשעו בהפרת חוקי הביטחון, שאוסרים על מגעים עם הצפון, אך זוכו בהמשך על ידי בית המשפט העליון מאחר שפארק סירב להעיד.
אחרי שהכיסוי שלו נחשף, פארק הודח מסוכנות הביון ועבר לסין, שם בילה את מרבית זמנו במגרשי הגולף.
עם שובם של השמרנים לשלטון, הם מינו ראש סוכנות ביון חדש ופארק נעצר בסיאול ב-2010. הוא הורשע בהעברת מידע מסווג לצפון, על אף שהתעקש שהיה זה מודיעין בעל ערך נמוך שניתן כדי לזכות באמונה של פיונגיאנג. "הוחזקתי בבידוד למשך שש שנים", אמר פארק, שטוען כי מאסרו נבע משיקולים פוליטיים.
כיום שוב שולטים הליברלים בסיאול, בהנהגת מון ג'ה-אין, שפועל להפגת המתיחות עם הצפון ולפיוס, אך פארק עשה לעצמו תעודת ביטוח למקרה שהרוחות שוב ישתנו - ההקלטות של השיחות שקיים עם קים ועם בכירים אחרים בצפון. לדבריו, אלו לא היו זמינות עבורו כשנעצר ב-2010, אך עכשיו מוחזקות "במדינה זרה".
בשירותי המודיעין הלאומי של הדרום סירבו להגיב לטענותיו.