פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ה"צבע האדום" של הדבורים: הריקוד שמזהיר את הכוורת מפני סכנה

      מחקרים מראים כי לדבורים יש מנגנון חירום הפועל בעתות מצוקה ומזהיר את הכוורת מפני סכנות. עם זאת, נראה כי הצרעות הן מזמן לא האיום העיקרי על הכוורות, אלא דווקא האדם. ומה הקשר לשריפות בעוטף עזה?

      דבורה יונקת צוף מפרח (מערכת וואלה! NEWS , מועצת הדבש)
      מנגנון לזמן חירום (צילום: מועצת הדבש)

      במציאות שבה סובלים החקלאים הישראליים משריפות חוזרות ונשנות בעוטף עזה, נראה כי גם הדבורים על כוורותיהן נפגעות לעיתים מההצתות באזור. באמצעות מנגנון התראה מיוחד המצוי אצל הדבורים, אלפים מהן הצליחו להינצל ולהיחלץ מהכוורות כשריפה הגיעה בסמוך אליהן.

      התנהגות הדבורים בשעת התקפה עליהן נחקרה לאחרונה רבות ביפן. ממחקר של אוניברסיטת טוקיו שפורסם בנובמבר האחרון עולה כי לדבורי הדבש יש אסטרטגיה לניהול ומיגור התקפות, כמו גם פינוי הכוורת בשעת חירום ומלחמה. החוקרת איומי פוג'יווארה מסבירה כי דבורי הדבש מעבירות זו לזו מידע מדויק על טורפים הכולל את מיקומם ומידת הסכנה הנשקפת מהם, וכל זה בעזרת "ריקוד חרום" של רטט כנפיהן ותזוזת הגוף.

      עוד עלה במחקר כי קיימים שמונה סוגי "ריקודי מלחמה" שונים, שהדבורים משתמשות בהם בכדי להתריע בפני הדבורים האחרות. המחקר בדק את תופעת ההתקפות של צרעות גדולות על כוורות הדבש ביפן, זאת בכדי לבחון את תגובות הדבורים לאיום או סכנה.

      שריפת כוורות בנגב עקב ההצתות (מערכת וואלה! NEWS , אלון סגרון)
      כוורת נשרפת בעוטף עזה (צילום: אלון סגרון)

      המחקר החל עקב מצוקת הדבוראים באזורים מסוימים ביפן, בהם צרעות גדולות תוקפות את כוורות הדבש, בעיקר בעונת הסתיו בה אין הרבה מזון בטבע. הצרעות, שאינן אוגרות מזון, משתלטות על הכוורת וגונבות את המזון שהדבורים אגרו. בהתקפות אלו ישנה סכנה מוחשית להתמוטטותה של מושבת דבורים שלמה.

      עוד גילה המחקר כי כאשר קיים מצב חירום ספציפי והרסני במיוחד, נעשה שימוש גם באסטרטגיה נגד התקפה. הדבורים אוספות חומרי ריח חריפים ודוחים מצמחים מסוימים בטבע, ומורחות אותם בכניסה לכוורת כדי להרתיע את הצרעות.

      החוקר ג'יימס נייה מאוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו, גילה במחקר שערך בעת האחרונה כי לדבורי הדבש האירופיות סימן אזעקה מיוחד בתגובה על נוכחות טורפים (כמו צרעות או עכבישים), באזור בו הן אוספות צוף. הדבורים חוזרות מיד לכוורת ומצמידות את ראשן אל דבורים אחרות ומרטיטות את כנפיהן במהירות גבוהה.

      שיטת התמרור

      החוקרים כינו התנהגות זו "תמרור עצור", שכן הוא סימן לדבורים האחרות להפסיק את עבודתן ולהימנע מלגשת לאזור המסוכן.

      בהמשך לגילוי זה, החליט החוקר נייה לבדוק האם גם דבורי דבש ממינים אחרים מעבירות מידע על טורפים. יחד עם קן טאן וחוקרים מקונמינג, סין, הם החלו לחקור את דבורי הדבש האסייתיות. במאמר שפירסם במגזין PLOS BIOLOGY, עולה כי לדבורים ממינים אחרים ישנה שיטת העברת מידע מתוחכמת יותר. כשאיום התקרב אל הכוורת, הדבורים ביצעו "ריקוד אזהרה" בדומה לזה של הדבורים האירופיות. עם זאת, הריקוד השתנה באופיו, זאת בהתאם לגודל הסכנה; כאשר הסכנה הייתה של צרעה בגודל קטן, הרטיטו הדבורים את כנפיהן בתדירות נמוכה יותר.

      במקרה של איום משמעותי יותר, כגון צרעה גדולה, תדירות רטט הכנפיים עלתה מאוד. החוקרים משערים כי השינוי בתדירות אינו בתגובה על המין המסוים של הצרעות, אלא נועד לשדר את מידת הסכנה הנשקפת לדבורים בכוורת.

      השלב השני של המחקר בחן מה קורה כאשר הצרעות הגיעו ממש לכניסה לכוורת. נראה כי הדבורים ביצעו את ריקוד "תמרור עצור", אך הפעם הן המשיכו להרטיט את כנפיהן זמן רב יותר. בתגובה, שאר הדבורים עברו למעמקי הכוורת, ממש כמו ממ"ד, ונמנעו מלצאת מתחום זה עד שחלף האיום. המחקר של נייה וטאן נחשב לדוגמה הראשונה למערכת אזעקה מתוחכמת כזו בחרקים.

      שריפת כוורות בנגב עקב ההצתות (מערכת וואלה! NEWS , אלון סגרון)
      בזמן איום, הדבורים מתריעות לשאר הכוורת (צילום: אלון סגרון)

      מנכ"ל מועצת הדבש זאב מידן אומר כי "הדבורה הקטנה ממשיכה להדהים את החוקרים בהתמצאותה במרחב ובחושיה המחודדים. אין ספק שניתן ללמוד מדבורי הדבש כיצד לעבוד בשיתוף פעולה בקהילה בכדי להגן על הכוורת ועל הבית בזמן סכנה". מידן הוסיף כי "כנראה שיכולת ההתרעה של הדבורים לאחיותיהן בכוורת באה לידי ביטוי גם בשריפות בשטחי החקלאות בעוטף עזה". ניתן לומר כי אותו מנגנון התראה, או שמא - ה"צבע האדום" של הדבורים - גרם להן להיחלץ ביעילות מהכוורות כאשר השריפה הגיעה בסמוך אליהן.

      מידן מדגיש כי "הדאגה המרכזית בתחום הדבורים היא היעלמות של כשליש מאוכלוסיית הדבורים בעולם, תופעה אותה החוקרים מתקשים להסביר. היעלמות הדבורים, או כפי שהיא מכונה בעולם CCD - (Colony collape disorder=התמוטטות מושבות הדבורים) המתרחשת בשנים האחרונות ברחבי העולם, גורמת גם לירידה בתפוקת הדבש בעולם, אך מעבר לכך - מסכנת את ייצור המזון מהצומח. דבורי הדבש הן המבצעות העיקריות של האבקת גידולי החקלאות, הפירות והירקות וכן צמחי הבר, כך שבלעדיהן, לא יתקיימו תהליכי האבקה (הפריית הצמחים) והנזק יהיה עצום - לענפי החקלאות, לצומח ולאספקת המזון העולמי".

      מידן משער שהגורם להיעלמות הוא, איך לא, האדם עצמו. "התופעה נגרמת בשל סיבות רבות, בעיקר בשל צמצום שטחי החקלאות והבר והשתלטות אזורי הנדל"ן והכבישים על המרחב, כך שלא נותר מזון לדבורים, ומכאן גם לא לבעלי החיים האחרים המאיימים על דבורי הדבש וגוזלים מהם את מזונן. בין הסיבות הנוספות שנבדקות להיעלמות הדבורים הן השפעות הקרינה הסלולרית וקרינה ממקורות אחרים, כמו גם שינויי מזג אוויר בעקבות התחממות כדור הארץ."