נשים חרדיות עובדות, נקודה. בשנים האחרונות העלו על המפה נתונים שהממשלה לא חלמה עליהם. הרף היה 63% מועסקות, אבל הוא עבר את סף 74% והוא רק גדל. המציאות התעסוקתית הזו באה לידי ביטוי בעסקים פרטיים נותני שירות, בתאגידים בינלאומיים, בבתי חולים, במשרדי ממשלה.
השינוי הזה החל בקטן. שיינדי באב"ד גויסה לעמותת "תמך" -עמותה ישראלית אמריקנית שהציבה לעצמה יעדים כלכליים. העמותה נוסדה כדי לקדם תעסוקת נשים חרדיות, ובאב"ד, שהייתה ממקימי ארגון קמ"ח (קידום מקצועי חרדי) שהוביל את התחום בסיוע הממשלה וכספים ציבוריים, התמקדה בנישה של נשים חרדיות. שיינדי היא אם לשישה, ירושלמית שנולדה וגדלה בניו ג'רזי ועלתה לישראל לאחר נישואיה. היא החלה את דרכה בעולם ההייטק וכשהתמנתה לתפקיד בתמך היא ידעה איך הדברים עובדים מבפנים, בתוך עולם ההייטק.
"תמך" אינה עוסקת בהשמה פרטנית, כמו חברת כוח אדם רגילה, אלא להיפך. המודל שבמסגרתו היא פועלת הוא לתווך בין החברות לנשים החרדיות, על בסיס הצורך של החברות. באב"ד פונה למעסיקים מתוך רצון שיהיו מעורבים מהרגע הראשון: הראיונות, הכישורים, התכנים ועוד.
"אם רוצים שבנות חרדיות יעבדו בהייטק, אי אפשר להציע להן את המשרות אחת-אחת, לצפות שהן יגיעו עקב מודעה ברשת - פשוט בגלל שהן אינן רואות את המודעה הזו בכלל", אומרת באב"ד. "עולם ההייטק הוא עולם גברי, בעולם כולו, ועבור אישה שהיא גם חרדית - החסם גבוה מדי. הכרתי את התהליכים שפועלים בחברות הבינלאומיות ופניתי ישירות אל מקבלי ההחלטות ואל קובעי המדיניות במקומות עבודה אלו".
ההישגים של באב"ד מדברים בעד עצמם. בתחילת הדרך, תמך הייתה צריכה לפנות ל"אינטל", להתדפק על דלתות החברה, ומחד להכשיר את הקרקע מול החברה ומאידך להכשיר בוגרת ' בית יעקב לעבודה. אחרי עשרים ושלוש נשים שנקלטו, באו מיוזמתן עוד מאתיים. כיום, "אינטל" כבר מגייסת בעצמה, מעסיקה ומתאימה את התנאים לנשים חרדיות שמהוות חלק מהאמירה של החברה על שונות בתעסוקה, ערכו של גיוון וחזון של מעורבות חברתית. אינטל מודעת לתנאי ההעסקה שנשים חרדיות מעדיפות והתאימה את התמריצים עבורן: קידום, בשפה של אם חרדית עובדת הייטק, פירושו שעה פחות במשרד.
בציבור החרדי, עול הפרנסה נופל על הנשים - ולאחר החתונה הן אלה שמפרנסות את המשפחה, בעוד הבעלים לומדים בכולל. בשנים האחרונות צוברת תאוצה גם יציאתם לעבודה של הגברים אבל עדיין הנתונים נמוכים משיעור הגברים העובדים באוכלוסייה הכללית. המציאות הזו הובילה את מנהלי הסמינרים של 'בית יעקב', התיכונים ההדוקים ביותר במגזר החרדי לאפשר מעבר ללימודי הוראה, גם לימודי תואר אקדמי והכשרה של תלמידות לצורך יציאה לעבודה בשוק הייטק ומקצועות נוספים.
בעוד שהתפיסה בעולם היא שנשים צריכות לעבוד כדי להשיג ביטחון כלכלי, אישה חרדית עובדת למען המשפחה וכדי לתמוך בבעלה שלומד תורה. בעולם, יותר ויותר נשים עובדות, יותר ויותר נשים מטפסות למשרות ניהול, משתכרות שכר משמעותי. החברה החרדית אולי לא שונה בכך אבל הפערים עדיין גדולים. עם זאת, באב"ד וחברותיה מאמינות שהמציאות שונה. היא שונה מהסטראוטיפ של אישה שעובדת קשה מידי ומגלה נשים שאפתניות, חזקות שעושות קריירה בכל מובן. "הן לומדות, משתלמות, מתקדמות" ולדבריה, לא אחת גם פותחות עסקים עצמאיים לאחר שרכשו את הניסיון הנדרש לניהול עסק כשהיו שכירות.
עד לפני עשור, יותר ממחצית הנשים החרדיות עסקו בהוראה עד שנוצר עיוות תעסוקתי: בכל שנה סיימו את הכשרתן אלפי מורות, אבל היצע המשרות היה נמוך מכדי לספק את הביקוש. היום, הנתונים מספרים את השינוי כולו. אם ב-2001 עבדו בהוראה 64% מקרב המועסקות החרדיות, ב?2015 ירד שיעורן ל-46% והירידה נמשכת. הנשים עובדות כיום בענפי השירותים לסוגיהם, ההייטק והטכנולוגיה. "לכל דבר יש מחיר, מודה באב"ד. "נכון שיש עובדות הייטק חרדיות שמשתכרות כאלפיים שקל בחודש, פחות מאשר מקבילותיהן שאינן חרדיות, אבל הפער מצטמצם. אם המטרות של המעסיקים ושל העובדות משתלבות - זו סיטואציה מנצחת עבור כולם".
"בעולם העבודה של ימינו נשים מצפות להשפיע"
משפחות חרדיות הן כידוע משפחות ברוכות ילדים. ההוצאות בלתי נגמרות וככל שרמת החיים בישראל עולה - גם ההוצאה החודשית של המשפחה החרדית עולה, אם כי בפיגור קל.
רותי סירוטה מרכזת את תחום עובדות ההייטק בעמותה ומובילה פרויקט בשם טק-אפ. היוזמה נועדה לקחת את בוגרות לימודי ההייטק החרדיות אל השלב הבא שלהן בעולם העבודה - אל מציאת עבודה והשתלבות בחברות. "בוגרות קורסי ההנדסאות בחברה החרדית אינן בעלות תארים אקדמאיים בדרך כלל, אבל הן חרוצות, שאפתניות ורוצות להתקדם", מסבירה סירוטה. "בעולם העבודה של ימינו נשים מצפות להשפיע, למצות את הפוטנציאל שלהן ולהביא את עצמן ואת הכישורים שלהן לידי ביטוי. עולם ההייטק מאתגר מבחינות רבות, והקידום שבו נוגע גם בתחומים נשיים ובמיומנויות רכות שנשים מצטיינות בהם - הובלת צוות, תקשורת בינאישית ברמה גבוהה, שיווק ופרזנטציה. נשים חרדיות מגלות שהניסיון שיש להן בבית, בניהול ובלוגיסטיקה מסייעים להן גם בניהול פרויקטים".
הדחף להגשים את עצמן מניע גם את הנשים החרדיות לבחור בעבודה שתתאים לאישיות שלהן ולא להסתפק במשרה שוחקת. סירוטה, בעצמה ניהלה עסק במשך כחצי יובל, מכירה את שוק העבודה מכמה צדדים - וגם היא עשתה שינוי ומבעלת עסק עצמאית הפכה לשכירה בתחום התעסוקה. "אנחנו רואים גם נשים שהיו בהייטק במשך עשר, חמש עשרה שנים והן רוצות שינוי - לומדות ניהול, ייעוץ למנהלים, אימון למנהלים, נעשות מנטוריות בקהילה ומקדמות את הצעירות שעכשיו נכנסות לעולם הזה של עבודה מתקדמת הישגים כלכליים ותחרותיות. הגישה האימהית שלהן מטפחת את הצעירות ומנצלת את הקשרים החזקים של הקהילה בתוך עצמה לקידום ולהתפתחות אישית של נשים בקהילה".
דור ה-Y התזזיתי מאחר מעט בעולם החרדי, והחסימות לסוגיהן השונות שמשאירות את הנשים הצעירות ללא חשיפה לאינטרנט כמו גם השימוש המוגבל בסמארטפונים - עושים את שלהם. אחת התוצאות של הניתוק מעולם האינטרנט הוא חוסר שליטה באנגלית - מה שהופך לחסם להרבה נשים חרדיות בהשגת קידום מקצועי. סירוטה אומרת כי היא משקיעה רבות בקורסי אנגלית ומסבסדת אותם, שכן נשים רבות שרוצות להתקדם, ויכולות להתקדם, חסרות יכולת לשוחח באנגלית או לתקשר באנגלית ברמה מספקת לקידום.