הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, פנה למפכ"ל המשטרה רוני אלשיך וביקש שיתערב כדי למנוע אלפי מעצרים מיותרים מדי שנה. המכתב הועבר לפני כשלושה שבועות, אולם עד כה לא התקבלה כל תגובה מהמשטרה.
בסנגוריה הציבורית מתריעים כבר שנים כי אף שלקציני משטרה ישנה סמכות חוקית לשחרר עצורים בתנאים מגבילים, הם מעדיפים להביא את החשודים לבית המשפט, גם אם המחיר הוא השארתם במעצר לילה ללא הצדקה של ממש. לפי ספיר, הסיבה לפחות בחלק מהמקרים היא "רצון בלתי לגיטימי של המשטרה להימנע מלקיחת אחריות על השחרור, והעדפה כי השחרור יהיה בהחלטה של בית המשפט".
השופטים עצמם מתחו לא פעם ביקורת על התופעה. למכתב מצורפות 44 דוגמאות משלוש השנים האחרונות, בהן נמתחה בבתי המשפט ביקורת על השוטרים שלא עשו שימוש בסמכותם לשחרר עצורים. "התופעה גורמת פגיעה חמורה ומיותרת בזכויות החשודים, שחלקם קטינים, מוגבלים בנפשם או בשכלם או משתייכים לאוכלוסיות פגיעות אחרות", כתב ספיר. הוא הוסיף כי המעצרים המיותרים גם דורשים משאבים רבים ומגדילים ללא צורך את הצפיפות הקשה ממילא במתקני המעצר.
אנשי הסנגוריה זיהו שלושה סוגים של מעצרים מיותרים: הראשון הוא עצורים שמשוחררים בשעות הבוקר בהחלטת קצין משטרה ממונה, מבלי שהובאו בפני שופט, ומכאן שניתן היה לשחררם גם בערב שלפני כן; הסוג השני הוא עצורים שמובאים בפני שופט והמשטרה מבקשת לשחררם בערבות, אף שגם קצין ממונה יכול היה לעשות זאת בתחנה; והסוג השלישי הוא חשודים שמובאים לבתי המשפט עם בקשת מעצר, אך מיד בתחילת הדיון מתברר כי המשטרה מבקשת לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים. בתי המשפט מתחו בעבר ביקורת על תופעה זו וכינו אותה "מעצר לצרכי סטטיסטיקה".
במחוז תל אביב של הסנגוריה ערכו בחודש מרץ האחרון בדיקה, במסגרתה נבחנו כלל בקשות המעצר לצרכי חקירה שביקשה המשטרה במשך שבוע אחד בבית המשפט בעיר. תוצאות הבדיקה מופיעות במכתב ששלח ספיר לאלשיך: מתוך 184 בקשות מעצר שהוגשו באותו שבוע, 17% היו כאלו שבהן המשטרה ביקשה בפועל לשחרר את החשוד, ולא לעצור אותו.
"ממצאים אלו", כתב ספיר. "שהתקבלו בבדיקת בית משפט במשך שבוע ימים, מעלות חשש כבד לקיומה של תופעה כללית, שהיקפיה עומדים על עשרות, ואף מאות, חשודים בכל שבוע. חשודים שהמשטרה היתה יכולה לשחררם בתחנת המשטרה על ידי הקצינים הממונים לו היה הקצין הממונה מפעיל את שיקול הדעת שניתן לו על פי חוק בשעות הערב, ולא דוחה החלטתו לבוקר למחרת".
הסנגור הארצי מציין כי לפני כארבע שנים נפגש בנושא עם המפכ"ל דאז, יוחנן דנינו, וכי בעקבות הפגישה נעשו שינויים מסויימים - אך השפעתם אינה מספיקה. הוא כתב עוד כי המשרד לביטחון הפנים פיתח תשתית שמאפשרת הפקדת ערבות בכל שעות היממה, אך זו לא עוזרת במקרים שקציני המשטרה מעדיפים לא להשתמש בה.
"לאור האמור", הוסיף ספיר. "אבקש כי תפעל לשינוי המציאות העגומה המהווה פגיעה פסולה ובלתי חוקתית בזכויות החוקתיות לחירות ולכבוד. מעבר לפגיעה בזכויות האדם, מציאות זו מביאה לבזבוז משאבי ציבור ולעומס יתר על בתי המשפט, שירות בתי הסוהר והסנגוריה הציבורית".
המשטרה: ירידה של 42% בעצורים למשך יממה ב-5 השנים האחרונות
ממשטרת ישראל נמסר כי המכתב התקבל בלשכת המפכ"ל ותשובה תימסר לסנגוריה הציבורית בתום בחינתו. "משטרת ישראל פועלת כדין, תוך הקפדה יתרה על זכויות נחקרים, מתלוננים וקורבנות עבירה תוך איזונים ראויים בין טובת החקירה לזכויות אלה, הכל משיקולים מקצועיים ותוך שלנגד עיני המשטרה עומד האינטרס הציבורי", נמסר בנוסף. "עובדה היא כי במרביתם של החקירות, המשטרה כלל לא מביאה נחקרים ו/או עצורים לבית המשפט ומשתמשת בסמכותה על פי חוק לשחרור חשודים בתנאים מגבילים או שחרור מלא ללא תנאי".
עוד הוסיפו במשטרה כי בשנים האחרונות כמות המעצרים אותם במגמת ירידה מתמדת, בפרט בנוגע למעצר ראשון של חשוד למשך 24 שעות - ירידה של 42% בחמש השנים האחרונות.
באשר לטענה על פגיעה בזכויות האדם של העצורים טענו במשטרה כי: "שלילת חירותו של אדם מתבצעת בכובד ראש, רק כשיש הכרח לכך, כשטובת החקירה מחייבת זאת ובמסגרת אכיפת החוק. בכל בקשה להאריך את מעצרו של חשוד, פונה המשטרה לבית המשפט שהוא הסמכות הבלעדית להורות על הארכת מעצר. מכוח סמכותו, בית המשפט בוחן את הבקשה על פי מבחני החוק והפסיקה, מפקח ומבקר על בקשות המשטרה והתקדמות החקירה. ההחלטה בדבר מעצרו או לחילופין שחרורו בתנאים של חשוד, מתקבלת רק לאחר שנשקלה בכובד ראש ונבדקה בקפידה במדרג אישורים על ידי קצין חקירות וזאת בהתאם לצורכי החקירה, חומרת העבירה, הסיכון לשיבוש החקירה והראיות בתיק".
עוד הדגישו במשטרה כי בכל הנוגע לשחרור חשוד בתנאים מגבילים, הסמכויות שמצויות בידי בית המשפט שונות מאלו של קצין המשטרה ורחבות הרבה יותר. "הטענה 'הממוחזרת', כי בכל מקרה בו אדם מובא לשחרור בתנאים בבית המשפט בבוקר ניתן היה לכאורה לשחררו עוד בלילה בתחנת המשטרה - מעוותת וחוטאת לאמת, שכן פעמים רבות נדרשים תנאי שחרור המצויים בסמכות בית המשפט בלבד", הוסיפו.
במשטרה הוסיפו עוד כי "דווקא מתוך רגישות יתרה וחשיבות שהמשטרה מייחסת לזכויות החשוד להליך הוגן, בפרט ביחס לקטינים, מוגבלים ואוכלוסיות פגיעות, הרי שכל החלטה בנושא מתבצעת לאחר הליך מוקפד ובחינה מדוקדקת של נסיבות כל מקרה ובפיקוח הדוק של בית המשפט".