מזה מספר שנים מוביל ראש הממשלה, מדיניות חוץ שמנסה לחזק את הקשרים של ישראל עם מדינות מרכזיות בעולם המתפתח. בתוך 15 חודשים ערך נתניהו חמישה מפגשים מדיניים היסטוריים, במדינות שבהן לא ביקר ראש ממשלה ישראלי מעולם. המסעות המדיניים למדינות מפתח באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית עולים בקנה אחד עם התפיסה שגורסת: טכנולוגיה וידע ישראליים, תמורת שינוי ביחס המדיני כלפי ישראל.
לאורך שנים לא תורגם החזון המדיני של ראש הממשלה למדיניות מעשית, וישראל למרות חוזקה הכלכלי, והיותה חברה במועדון היוקרתי של מדינות ה OECD, שלפיו על מדינות מפותחות להפנות 0.7% מהתוצר המקומי הגולמי לסיוע חוץ, דיווחה ישראל, שהיא סיפור הצלחה כלכלי בינלאומי, על השקעת כעשירית מהמומלץ, כאשר לתוך הדיווח הישראלי, נכנסו בין היתר נתונים על קליטת עליה בארץ ופיתוח סביבתי בגדה המערבית (מי היה מאמין שממשלת ישראל מתייחסת להשקעה ביהודה ושומרון כסיוע חוץ).
חשוב להבין שלמרות עוצמתה הכלכלית של ישראל, זהו השיעור הנמוך ביותר מבין המדינות החברות ב OECD, נמוך יותר מסיוע החוץ של מדינות כמו אסטוניה, יוון או לטביה ונמוך פי 5.4 משיעור הסיוע הממוצע של המדינות בארגון.
העובדה שישראל דורגה לאורך שנים אחרונה בכל מדד בינלאומי שעסק בתחום לא רק פגעה במעמדה הדיפלומטי, אלא אף גרמה להפסד כלכלי עצום. מתחילת השנה הניבו השווקים המתעוררים תשואה דולרית של כמעט 20%, הרבה מעל התשואה במדדים המרכזיים באירופה ובארה"ב. מקרה בוחן כזה הוא אפריקה כאשר נכון לשנת 2017, עומד שיעור הצמיחה באפריקה על 2.6% אך כלכלנים מעריכים כי עד 2020 תחזור אפריקה לשיעור ממוצע של הצמיחה העולמי- 4% וצמיחתה אף תואץ בהשוואה לשאר השווקים המתעוררים. עם זאת, היקף היצוא הישראלי לאפריקה עומד על פחות מ 2% מסך היצוא.
למרות שסיוע חוץ נתפס לא פעם כהגשת סיוע הומניטארי הרי שבפועל סיוע הומניטארי הוא רק היבט אחד ממכלול הדברים שעושות מדינות בתחום הפיתוח הבינלאומי, כשחלק גדול מעשייה מביא עימו לצד חיזוק הקשרים הדיפלומטיים ויצירת אימפקט חיובי על החברה והסביבה במדינה המתפתחת גם הרבה מאוד הזדמנויות כלכליות שיודעות להניב תשואות לא מבוטלות לכלכלה של המדינה המשקיעה.
העדרה של אסטרטגיה לאומית לאורך שנים, הביאה לביזור המאמץ והמשאבים הקיימים המוגבלים ממילא שהביאו למעט עשייה בהרבה מקומות ומכאן להעדרו של אימפקט משמעותי בשטח.
האם כל זה עומד להשתנות? ב- 23 ליולי, קיבלה ממשלת ישראל הצעת החלטה משמעותית בכל הקשור לעשייה הישראלית בעולם המתפתח, ההחלטה הכירה בפעם הראשונה בצורך באסטרטגיה ממשלתית כלפי העולם המתפתח, אסטרגיה שתביא בחשבון את היתרונות של ישראל, את הפוטנציאל הכלכלי והדיפלומטי שקיים בעשייה מסוג זה ואת היכולות שקיימות בישראל לשנות לטובה חיים בעולם המתפתח.
בהקשר הזה אמר רה"מ: "מדינת ישראל היא מובילה עולמית בטכנולוגיה, חקלאות, מים ורפואה. יש לנו פוטנציאל יצוא אדיר שאנחנו עומדים לממש בזכות מדיניות נכונה. המהלכים שאנחנו מובילים יחזקו את המדינות המתפתחות, יחזקו את הכלכלה הישראלית ויגבירו את הפעילות של חברות ישראליות. כל אלה כמובן יתרמו רבות גם לקשרים המדיניים שלנו עם ארגונים בינלאומיים ועם מדינות העולם".
ללמוד ממדינות אחרות בעולם
החלטת הממשלה עולה בקנה אחד עם תהליך חשיבה אסטרטגי שהשיקה האגודה לפיתוח בינלאומי - סיד ישראל באוקטובר 2017, תהליך שמטרתו להניח על שולחן הממשלה המלצה למתווה מדיניות ישראלי שייצר אימפקט אמיתי בעולם המתפתח, אבל חשובה ככל שתהיה, הרי שההחלטה שהתקבלה היא רק צעד ראשון בדרך. עשייה ישראלית משמעותית בעולם המתפתח, תתכן רק אם תבין הממשלה שקיים צורך בגורם ממשלתי קבוע ומתוקצב שירכז את קביעת, עדכון, יישום והערכת המדיניות, עשייה כזו תתכן רק אם תבין הממשלה שעליה ללמוד מהאופן בו עובדות מדינות אחרות בעולם ולשתף פעולה עם המגזר הפרטי, לתת לו את הכלים לעשות את מה שהוא יודע לעשות באופן יעיל, מהיר וטוב יותר מהממשלה ובכך לאפשר יצירת אימפקט חיובי משמעותי בשטח על הסביבה והחברה, לצד יצירת הכנסה כספית משמעותית לחברות ישראליות, שמעסיקות עובדים ישראלים, לוקחות הלוואות מבנקים מקומיים ומבצעות רכש משמעותי בישראל.
על מנת להשלים את התמונה על הממשלה לשלב בכל אסטרטגיה לאומית בתחום את ארגוני החברה האזרחית שפועלים מזה שנים בשטח, משפיעים ומשנים לטובה את חייהם של רבים ומציגים לעולם את פניה היפות של ישראל, ארגוני חברה אזרחית יודעים לפעול בגמישות ויעילות ופעמים רבות הם הראשונים להיות בשטח והם אלו שיכולים לפתוח את הדלת להרחבת הפעילות הישראלית באותה מדינה. רק תפיסה הוליסטית, חוצת מגזרים כזו, שתביא בחשבון את המגבלות לצד היתרונות היחסיים של ישראל תאפשר את השינוי המיוחל. עכשיו זה הזמן לתרגם את החזון שהציב ראש הממשלה לשינוי אמיתי בשטח.
אלון בר הוא מנכ"ל האגודה לפיתוח בינלאומי - סיד ישראל