עצרת ייחודית ביותר התקיימה אתמול בכיכר רבין בתל אביב, אליה ירדו הדרוזים של הגליל והכרמל. עשרות אלפי ישראלים, דרוזים, יהודים ובני כל מיעוט ומגזר באו לכיכר, מילאו אותה ויחד דרשו שיוויון. בנוכחותם ובקולם הם הפגינו תמיכה בעדה המפוארת שלפני עשרות שנים כרתה ברית עם העם היהודי ששב למולדתו.
הם הגיעו במאות אוטובוסים וכלי רכב פרטיים, ושעות לפני שהחלה העצרת כבר גדשו אלפים את הכיכר. "לא עוד ברית דמים, או ברית חיים, מעתה ברית של שווים", פתח את האירוע רפיק חלבי, ראש המועצה של דלית אל-כרמל, פעם מנהל מחלקת החדשות ברשות השידור וחתן פרס סוקולוב, מנחה הערב.
זה היה מפגן של ישראל על כל גווניה. מאות דגלי ישראל בכחול לבן נישאו לצד מאות דגלי העדה בירוק, אדום, צהוב, כחול, ולבן. המסרים על השלטים היו רובם ככולם מסרים של שלום, של רעות לוחמים ושל אחווה אזרחית.
אתמול, בכיכר שמלאה כליל, בלטו מאות אנשי הדת ובראשם השייח מואפק טריף, מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, בהופעה ראשונה מסוגה. "אני לא רגיל לנאום בכיכר העיר", הודה מעל הבמה, "אבל אני מדבר כאן הערב, כמי שאהבתו לארץ הזאת ולמדינה - היא אהבה מוחלטת וחד-משמעית ובנסיבות אלה, באתי לכאן, כדי לומר לכם דברי אמת פשוטים, דברים שיוצאים מהלב: אינני מחפש פופולריות - ומה שמנחה אותי זה טובת מדינתי וטובת עדתי - ולא פחות מכך: חיינו כולנו - כאן וביחד".הוא זכה לתשואות ממושכות.
היו אנשי פורום קציני הצבא שארגנו את האירוע ובראשם תת-אלוף במיל' אמל אסעד, האיש שהפך להיות הדמות המרכזית שהתייצבה מול ראש הממשלה בנימין נתניהו במאבק כנגד חוק הלאום ושמקפיד להזכיר כי הוא עושה זאת כישראלי, לא רק כבן העדה. בנאומו בחר "להזכיר לכל אזרחי ישראל באשר הם, את היסודות עליהם קמה מדינתנו האהובה ואת העקרונות שהנחו אותנו לאורך 70 שנות קיומה", קרא מתוך מגילת העצמאות והזכיר כי "מעצרת זו, בה שולבו יחד כל הידיים והלבבות - אנו יוצאים לשנים רבות נוספות של חיים משותפים במדינת ישראל, ברוח מגילת העצמאות".
"אנו דורשים שחוק הלאום המפלג והמקטב יבוטל", הודיע מעל הבמה ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, בנאום החריף ביותר שנשמע אמש בכיכר. "אנו דורשים לתת למגילת העצמאות, מסמך היסוד ההיסטורי של מדינת ישראל, מעמד של חוק יסוד, או לחילופין - לשנות את נוסח חוק הלאום כך שערך השוויון יוכנס לתוכו, ובאופן שאינו משתמע לשני פנים".
השמועות הזדוניות לאורך השבוע אמרו שאנשים לא יגיעו, והגיעו 50 אלף ויותר. אמרו שלא יגיעו יהודים, והם הגיעו באלפיהם מכל קצווי הארץ. אמרו שנשים דרוזיות לא יגיעו והיו המוני נשים. אמרו שהעצרת פוליטית, אבל המארגנים הקפידו ואף לא חבר כנסת אחד עלה לנאום מעל הבמה, לאורך הערב כולו ביקשו לנהוג בממלכתיות והיסו את הצעקות המתפרצות כנגד ראש הממשלה.
אמרו שחמומי מוח יפוצצו את העצרת והיא התנהלה בסדר מופתי. כוח משטרה קטן שנכח במקום נותר מחוסר עבודה. הרוח הייתה טובה, הציבור שיתף פעולה. זה היה מפגן רבגוני של צבעים, מגדרים ומגזרים. יותר מאלף חניכי ומדריכי הנוער העובד והלומד בחולצות כחולות ושרוכים אדומים, יהודים, ערבים ודרוזים, היו שם לקרוא לתיקון חוק הלאום עם חבריהם חברי דרור ישראל. החניכים שאפיק עזאם, מתנדב בשירות הלאומי ומצטיין הנשיא יחד עם יעל אלון, מתנדבת שנת שירות בנגב, נשאו דברים יחד, בערבית ובעברית.
"איש לא פירש נכון את מה שקורה פה", אמר לצד הבמה וג'יה כיוף, ראש המועצה של עוספיה, "הקול הצעיר נותן עכשיו את הטון". צריך היה לשמוע את נאומה של סביל חטאר בת ה-23 מירכא, כדי להבין את נחישות הדור הזה. האישה הדרוזית הצעירה סיכמה אותו בפניה לראש הממשלה, "לא ניתן לך להרוס את החלום ואת העתיד, בקשתנו החד-משמעית הינה ביטול חוק הלאום ללא פשרה".
"עם ישראל מחבק אותנו ואני רוצה לומר שאנחנו מעריכים את זה מאוד", אמר לי בקהל שייח סעיד אסעד מירכא, "עם ישראל לצידנו. החוק נגדנו כי איש אחד נגדנו. אנחנו מבקשים לתקן את העוול". חברו, שייח סלמה סלימאן, לשעבר מנהל חשבונות ראשי של המועצה המקומית ירכא ביקש להוסיף: "חוק הלאום נעשה במחטף ובפזיזות ואני בטוח שעם ישראל ידע איך לתקן את העוול הזה שנגרם על ידי ראש הממשלה בחוק הזה. מי שיחזור להיסטוריה יבין שבמאה ה-18 היו רק 5,000 יהודים בארץ הזו והעדה פתחה את ידיה לעם היהודי ולא יתכן שזו התמורה שאנחנו מקבלים במאה ה-21. אני בטוח שגם העם הישראלי לא מסכים לזה ובטוח שיידע איך לתקן זה".
"תל אביב זו ישראל האמיתית", הקדים רפיק חלבי לנאומו של ראש העיר המארחת רון חולדאי, שאמר כי "מה שהיה פשוט כל כך במגילת העצמאות הושמט במכוון מחוק הלאום, וכחלק מתהליך מתמשך - מדיר מתוכנו את האישה, את הלהט"ב, את הרפורמי, את הקונסרבטיבי, את הצ'רקסי, את הבדואי, את הערבי וכן - גם אתכם, אחינו לדם - הדרוזים". הוא הזכיר ממשנת ז'בוטינסקי כי במדינת היהודים "בן ערב, בן נצרת ובני" - אמורים לרוות כולם כאחד משפע ואושר והוסיף: "אינני צריך שילמדו אותי מהי אהבת לאום. כי בשם אותה אהבה, אני עומד כאן בפניכם וקורא לכם, לכולנו, להילחם לביטולו של חוק יסוד המשאיר את 'האחר' מחוץ למעגל ולהסיר את הכתם המכוער הזה מעל פניה של מדינת ישראל". בעת שעלה חולדאי לנאום נצבע בניין עיריית תל אביב בצבעי דגל הדרוזים ואחר כך לסירוגין בצבעי דגל ישראל וכך להמשך הערב.
ובסיום, אחרי שירת "התקווה", יותר משעתיים ארוכות לאחר שהחלה העצרת, בהרגשת התרוממות רוח של מי שזכה להשמיעו את קולו ולקבל חיבוק חזק של תמיכה, אחרי שהבטיחו זה לזה כי "זו רק ההתחלה", מילאו האלפים את רחוב אבן גבירול, את בתי הקפה והמסעדות. עם הילדים, עם הלבוש המסורתי של אנשי הדת, עם הדגלים הצבעוניים. הכול הסתדר באופן טבעי כל כך. שבת אחים גם יחד, הכי ישראלי שיש.
