דייזי אוסקאו היא אחת האתלטיות המבטיחות ביותר שיש לאיטליה להציע לקראת אליפות אירופה שתתקיים בברלין בחודש הבא. כשזורקת הדיסקוס בת ה-22 הותקפה על ידי אלמונים שנסעו אחריה באזור טורינו, השליכו על פניה ביצה ופצעו אותה, מוצאה הניגרי עלה כמניע המיידי לתקרית המדאיגה. לא בכדי - בחודש וחצי לכינונה של הממשלה הפופוליסטית הימנית, חלה עלייה בתקיפות שלפי החשד היו על רקע גזעני.
מאות אלפי המהגרים שנחתו על חופיה של איטליה בשנים האחרונות יצרו בעיה קשה עבור הרשויות והתושבים המקומיים. לנוכח סירובן של מדינות אחרות באיחוד האירופי לקבל את תוכנית החלוקה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, המהגרים נותרו בעיקר במדינות החזית, איטליה ויוון, שמשמשות את שער הכניסה הימי ליבשת. ההסכם של האיחוד עם טורקיה מלפני שנתיים סגר כמעט לחלוטין את הנתיב ההוא, אך איטליה נותרה נקודת תורפה בשל סמיכותה לחופי צפון אפריקה, המקפצה לתעשיית הסחר בבני אדם וההגירה הבלתי-חוקית ליבשת.
החופים העמוסים במהגרים שימשו את הפוליטיקאים הימנים, מהשמרנים ועד הלאומנים, בקמפיין הבחירות, שהתאפיין במקרי אלימות נגד זרים. הבולט שבהם היה פעיל ימין קיצוני שפתח באש לעבר קבוצת מהגרים בעיר מצ'רטה ופצע כמה מהם. כשנעצר, הוא היה עטוף בדגל איטליה והצדיע במועל יד.
זה לא הפריע למפלגת "תנועת חמישה כוכבים" הפופוליסטית ו"הליגה" הימנית הקיצונית לכבוש את שני המקומות הראשונים במקומן של המפלגות הישנות. השמאל-מרכז, בדומה למה שאירע במדינות רבות ביבשת מאז קיץ המהגרים של 2015, התרסק. גם הקאמבק של סילביו ברלוסקוני לא המריא, ומפלגתו "פורצה איטליה" הייתה רק לשנייה בגודלה בגוש הימין, שנייה ל"ליגה".
השינויים הורגשו במהרה בשטח. אחרי מגעים קשוחים, שהיו על סף פיצוץ מוחלט והליכה לבחירות חוזרות, הקימו שתי המפלגות הגדולות ביותר בפרלמנט ממשלה חדשה, הימנית ביותר במערב אירופה. מנהיגיהן של שתי המפלגות בחרו בג'וזפה קונטה, פרופסור למשפטים בעל עבר אקדמי מפוקפק, כמי שיעמוד בראשות הממשלה אחרי שלא הצליחו להסכים מי מביניהם יזכה בתענוג. בפועל, השניים - לואיג'י די מאיו מ"חמישה כוכבים" ומתאו סלביני מ"ליגה", שמשמשים שרים וסגני ראש ממשלה - מחזיקים במוסרות השלטון. יש ביניהם חיכוכים, אולם בשלב זה הממשלה נותרה יציבה.
הפחדנים
אוסקאו, אומרים הרופאים, הייתה קרובה לאבד את עינה, אך היא צפויה להחלים ולהיות כשירה למשחקים בחודש הבא. "אני לא רוצה לשחק על קלף הסקסיזם או הגזענות, אבל אנשים צריכים להיות מסוגלים להיות בחוץ מבלי שמישהו יתקוף אותך סתם כך", אמרה הספורטאית, שנאלצה לחבוש רטיה על אחת מעיניה. "הם סתם פחדנים".
על אף שהמשטרה טרם קבעה מהו המניע לתקרית והדגישה כי היו גם קורבנות לבנים לתקיפות דומות לאחרונה, באופוזיציה מפנים את האצבע ישירות לעבר סלביני, שמחזיק בתיק הפנים ולא חודל מהרטוריקה התקיפה שלו נגד זרים. זהו המשרד הנחשק ביותר עבור מפלגות הימין הקיצוני באירופה, והוא נמצא גם בידי מפלגת החירות באוסטריה והמפלגה השמרנית הבווארית בגרמניה. המשרד הוא חדר הבקרה על מדיניות ההגירה, שבה משקיע מנהיג ה"ליגה" את רוב מרצו.
סלביני כבר סגר בתקופה הקצרה שבה הוא משמש בתפקיד את נמליה של המדינה לספינות הצלה של מהגרים מהים התיכון, וזכה לקיתונות של ביקורת מטעמם של ממשלות שונות באיחוד האירופי, האו"ם וארגוני זכויות אדם. הבוחרים, כך נראה, פחות התרגשו מהטלטלות והמסעות הקשים שנאלצו לעבור מאות מהגרים שהיו תקועים בלב ים בשל סירובן של איטליה ושל מלטה לקלוט אותם. בבחירות מקומיות שנערכו לאחרונה, ה"ליגה" המשיכה להתחזק. כך גם התקריות האלימות נגד זרים.
בשבוע שעבר, אזרח מרוקאי נרדף על ידי שני מקומיים בעיירה אפריליה, שמדרום לרומא, שסברו כי הוא גנב. במהלך המנוסה הוא עבר תאונה, נפצע והוכה למוות על ידי השניים. בפאלרמו, בירת סיציליה, אזרח סנגלי הוכה לקול קריאות "כושי מלוכלך". לפחות שמונה מהגרים ממדינות אפריקניות שונות נורו ברובה אוויר מאז תחילת יוני, בתקריות שלפי החשד היו על רקע גזעני.
"זאת מגמה מדאיגה מאוד של אלימות ושל גזענות", אמרה סוכנות ההגירה של האו"ם, שמנתה 11 תקריות גזעניות באיטליה מאז אמצע יוני, סביבות הקמת הממשלה הנוכחית.
מבחינתו של סלביני, זאת היסטריה שמפספסת את העיקר. "מצב חירום של גזענות באיטליה? אל תהיו טיפשים", הייתה תגובתו של שר הפנים, שאימץ כמה מסיסמאותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לתקיפתה של זורקת הדיסקוס ולדברים שאמר ראש הממשלה לשעבר מתאו רנצי. סלביני אמר כי הוא "עומד לצדו של כל קורבן אלימות" ושב על המנטרה שלו - השמאל אשם: "ההגירה ההמונית שאיפשר השמאל בוודאי לא עזרה".
חלק מהנורמה
מומחים מזהירים כי הגזענות מחלחלת אל תוך החברה, שהופכת אדישה אליה. זה לא התחיל תחת הממשלה המקומית, אלא צמח זה שנים ארוכות באצטדיונים. "הגזענות החריפה מאז שסלביני עלה לשלטון, אבל היא התפתחה במשך זמן רב. קריאות גזעניות הן חלק מהנורמה במגרשי הכדורגל באיטליה", אמרה מרי-אן בונוצ'י, פרופסורית להיסטוריה, לערוץ FRANCE 24.
במשחק של הנבחרת האיטלקית בכדורגל בחודש מאי האחרון, שהתקיים בשוויץ, תלו אוהדים שלט שבו נכתב: "לקפטן שלי יש דם איטלקי". לכרזה הייתה כתובת במגרש - החלוץ מריו באלוטלי, שרשם שער ראשון בשורות האזורי אחרי ארבע שנים ועשוי לשמש סגן הקפטן. באלוטלי, שנולד באיטליה לזוג מהגרים מגאנה, קרא לאוהדים להתעורר. "חבר'ה, התעוררו! אנחנו חיים ב-2018, בבקשה הפסיקו עם זה", כתב בחשבון האינסטגרם שלו.
בדומה לרבות ממדינות היבשת, גם איטליה חוותה שלטון לאומני-קיצוני במהלך המאה ה-20, כשבניטו מוסוליני ייסד את המשטר הפשיסטי הראשון ביבשת והצטרף למדינות הציר בהנהגת גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. בניגוד לנאציזם בגרמניה (שגם בה זה מתחיל להיסדק), העבר האפל באיטליה אינו טאבו כל כך עמוק ואצטדיוני הכדורגל הם מקום מועדף להוקיר אותו.
אוהדי לאציו, למשל, היו מעורבים בשורת תקריות גזעניות ואנטישמיות בעשרות השנים האחרונות, הטרייה ביותר הייתה הפצת תמונותיה של אנה פרנק במדיה של רומא היריבה השנואה בתחילת העונה שעברה. ב-2016, במהלך מוקדמות המונדיאל, הצדיעו כמה אוהדי נברחת איטליה במועל יד באצטדיון סמי עופר בחיפה. ב-2013, נופפו אוהדי אינטר בבננות מול באלוטלי, ששיחק אז במדי היריבה מילאן.
זהו רק קצה הקרחון של הגזענות בכדורגל האיטלקי, שאיבד מיוקרתו בשנים האחרונות, אך הדאגה והחשש מתגברים שבעתיים כשהרטוריקה וסמלי העבר חודרים גם לפוליטיקה המקומית.
השטן
כבר בעידן ברלוסקוני, שהחל ב-1994 והסתיים רק לפני שנים אחדות, התחילה הבעת הנוסטלגיה לימיו של הדוצ'ה. ראש הממשלה לשעבר, רווי שערוריות המין והשחיתות, אמר ב-2013 כי מוסוליני "לא היה כל כך נורא" - זה היה ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, שבמהלכו נרדם באירוע הרשמי. אין זה אומר שהוא בהכרח פשיסט, אלא שכמו פוליטיקאי ממוצע הוא הבין כי עליו לאמץ רטוריקה קיצונית יותר על מנת שלא לאבד קולות לשוליים.
כיום, גם יורשו בהנהגת הימין לא מהסס להשתמש בביטויי התקופה ההיא. ביום ראשון האחרון, שהיה יום השנה ה-135 להולדת מוסוליני, השתמש סלביני בצורה יותר ממרומזת במשפט מפורסם של הדיקטטור. "tanti nemici, tanto onore (כל כך הרבה אויבים, כל כך הרבה כבוד)", צייץ שר הפנים, בהתייחסו למאמר על מבקריו הרבים, כולל מגזין של הכנסייה הקתולית שכינה אותו "שטן". היה זה שינוי קל מהגרסה של מוסוליני "molti nemici, molto onore" (הרבה אויבים, הרבה כבוד), אך הרעיון נשמר.
סלביני למד מהמנהיגים שהוא מעריץ - טראמפ ופוטין. הוא אינו מאמין בפשרות של ממש ומבחינתו כל נסיגה היא זמנית. אחרי שעורר סערה כשהציע לספור את הצוענים במדינה, במה שהזכיר גם לקהילה היהודית את חוקי הגזע של מוסוליני, הוא הבהיר כי לא יהיה שום מפקד כזה. בשטח, המשטרה, שתחת שליטת משרדו, פינתה מחנה גדול של צוענים בבירה רומא חרף פסיקת האיחוד האירופי.
"איטליה לא רק הורסת בתים ואת חייהם, היא גם מפרה את מחויבויותיה האזוריות והבינלאומית לזכויות אדם", תיאר ארגון זכויות האדם אמנסטי את הפשיעה, שלפי חלק מהמפונים, הייתה גם אלימה. "זהו מעשה אכזרי נגד מיעוט שמופלה במשך עשורים במדיניות הדיור".
המדיניות החדשה של רומא יוצרת כאב ראש גדול לאיחוד, שכבר עתה מתקשה להתמודד עם חזית הממשלות הלאומניות והאוטוריטריות במזרח הגוש. משבר ההגירה, שכבר הופך למציאות, ממשיך לאיים בהפלת ממשלות אירופיות, בראשן זו של מרקל, שהדלת הפתוחה שלה יצרה כדור שלג. מול המתיחות עם בריסל, ניצב היחס החם שקיבלה ממשלת איטליה מהממשל האמריקני, הסובל ממתקפות דומות - יחס לא-הומאני למהגרים, עיוות העובדות והתרחקות ממסורות דמוקרטיות.
ראש ממשלת איטליה היה היחיד מבין ראשי מדינות ה-G7 שתמך בקריאתו של טראמפ להחזיר את רוסיה לגוש, שממנו סולקה בעקבות סיפוח חצי האי קרים מאוקראינה. קונטה התיישר עם יתר מנהיגי אירופה, קנדה ויפן וחתם על הצהרת הסיכום שגינתה את מוסקבה והבהירה כי היא לא תשוב לחבורה המכובדת עד שלא תשנה את דרכה, אך הוא סומן על ידי הבית הלבן. לנשיא יש חיבה למנהיגים המערערים על יסודות האיחוד האירופי, כפי שהראה בביקורו הסוער בבריטניה בחודש שעבר.
"הוא נוקט עמדה נחושה מאוד בגבול, עמדה שמעט מאוד מדינות נוקטות", שיבח אותו טראמפ, המחפש בעלי ברית קרובים באירופה. "הוא עושה את הדבר הנכון לדעתי".
להעצים את המפלצת
כמו בארצות הברית, גם באיטליה גוברים הקולות המודאגים מהאווירה הקסנופובית המתקדרת. כמו טראמפ, גם סלביני דוחה זאת ומטיל את האחריות על יריביו הפוליטיים ועל המהגרים עצמם.
לטענתו של שר הפנים, שאמר כי שיעורי הילודה הנמוכים של אזרחי איטליה שימשו את ממשלות השמאל "לייבא" זרים, "הדרמה היחידה" במדינה היא אינה הגזענות, אלא אחוזי הפשיעה בקרבם. סלביני אומר כי שליש ממעשי הפשע בכל המדינה מקורם במהגרים, בסתירה לנתוני משרדו שלו תחת הממשלה הקודמת. אלו הצביעו על ירידה באחוזי הפשיעה למרות העלייה במספר המהגרים.
הם ככל הנראה לא מייצגים את רוב הציבור, אבל מבקרי הממשלה החדשה מזהירים כי זו העת לעצור את הרכבת, לפני שתרד לחלוטין מהפסים. הם מגיעים גם משורות חוגים שמרניים, כמו הכנסייה הקתולית, שבהנהגת האפיפיור פרנציסקוס מקדמת סובלנות כלפי מהגרים, אם כי לא בהצלחה יתרה.
"שקול את מילותיך, הסתכל על המציאות והקשב גם לקולות בימין האיטלקי", הפציר בסלביני מאמר מערכת ב"אבנירה", העיתון של איגוד הבישופים באיטליה. "הכחשת העובדות של רצף האירועים רק מעצימה את המפלצת. הבה נרגיש בושה ונפעל".
(עדכון ראשון 2.8, 17:00)