הצער השורר ביוון בעקבות השריפות הקטלניות באזור אתונה התחלף היום (חמישי) בזעם, בזמן שהמחפשים ממשיכים לסרוק את האדמות החרוכות ואת קו החוף כדי למצוא שורדים מהאש הקטלנית שהחריבה עיירה וגבתה את חייהם של לפחות 83 איש. מניין הקורבנות בשריפה הקטלנית ביותר שחוותה המדינה בעשורים האחרונים צפוי עוד לעלות.
במקביל, קרובי משפחה נואשים הופיעו בטלוויזיה והתחננו למידע על יקיריהם הנעדרים, בזמן שתושבים אחרים בעיירה מאטי שאלו מדוע הרשויות לא יכלו למנוע מרבים משכניהם להילכד בלהבות שאפפו רחובות חסרי נתיב יציאה. כ-500 בתים נהרסו לחלוטין ושירותי הכיבוי אמרו כי עדיין יש בתים סגורים שטרם נבדקו.
"זה לא היה צריך לקרות, אנשים מתו ללא סיבה", צעקה אישה בדמעות על שר ההגנה פאנוס קממנוס, שביקר בעיירה ובאזורים שרופים סמוכים. "השארתם אותנו לרחמיו של אלוהים".
אישה אחרת חיפשה אחרי אחיה, שחזר מהעבודה בזמן שהאש התפשטה. "אבא שלי היה האדם האחרון שדיבר עמו ביום שני בערב", סיפרה קתרינה המילות'ורי לרשת סקאי המקומית. "אין לנו שום מידע".
הסיבה לפרוץ השריפה עדיין לא ידועה והיא נחקרת על ידי תובע באתונה, שגם בוחן את התנהלות הגורמים הרלוונטיים. גורמים מקומיים אמרו כי רוחות עזות ובלתי-ניתנות לחיזוי הפכו גם את תכניות הפינוי הטובות ביותר לעקרות, אולם גורמים בכבאות אמרו לרויטרס כי ברזי כיבוי בחלק מהמקומות היו ריקים.
אחת התיאוריות שנבדקות היא שהשריפה פרצה כתוצאה מהצתות בשלושה מקומות במקביל.
לזהות את המתים
מחוץ לחדר מתים באתונה, האווירה הייתה עגומה. קרובי משפחה של הקורבנות הגיעו כדי להעביר מידע ולתת דגימות דם שיוכלו לסייע בזיהוי הנספים.
"זה תהליך קשה, קשה יותר מאשר אסונות המוניים אחרים שעמם התמודדנו", אמר ניקולס קלוגריאס, חוקר מקרי המוות במקום. הוא הוסיף כי גופותיהם של רוב הקורבנות היו שרופות לחלוטין.
ממשלת השמאל הכריזה על שורה ארוכה של הטבות, כולל תשלום חד-פעמי של עשרת אלפים אירו ועבודה במגזר הציבורי לזוגות ולבני משפחה קרובים של הקורבנות, אבל עבור רבים, אין בכך כדי להקל על הכאב.
"זאת טיפה בים", נכתב בעמוד הראשי של העיתון המקומי טה ניה.
תושבים מתעמתים עם שר ההגנה
השריפה פרצה ביום שני, בשעה 16:57. היא התפשטה במהירות אל מאטי, ששוכנת כ-30 ק"מ ממזרח לבירה אתונה והייתה פופולרית בקרב תיירים מקומיים.
הכבאים סיפרו כי כיווני הרוחות השתנו והתחזקו במהירות, ואחרים ציינו כי עצי האורן הצפופים ואווירת התבהלה היו שילוב שקשה להילחם בו.
"הגורם המרכזי היה הרוח, המהירות שלה והכיוון שלה. היה צריך להתייחס לכך קודם", אמר מנהל הסניף היווני של קרן שימור הטבע העולמית (WWF), דימיטריס קרבלאס. "היה צריך להורות על פינוי האנשים האלו מהאזור. זה הדבר היחיד שהיה מציל אותם".
.
