בכפר ג'סר א-זרקא ניתנו שמות לרחובות והכפר עבר מיפוי מסודר של הרשויות בשיתוף עם חברת "ווייז", במסגרת פרויקט משותף למשרד השיכון, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל והרשויות המקומיות. עשרות מיישובי המגזר הערבי בצפון כבר שותפים לתהליך שבו המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) מכין מפת רחובות עדכנית, מביא להקמת ועדת שמות מקומית הדנה ומחליטה על השמות, הכנת שילוט ונתינת כתובת שמית ומספר לכל בית, עסק ומבנה ציבור.
בג'סר א-זרקא, בדומה לרוב הישובים בהם מתגוררים ערבים ומיעוטים נוספים בישראל, לא היו נהוגים עד היום שמות רחובות. על הסיבה למצב זה קיימת מחלוקת. יש הטוענים כי בכך נמנעו מסכסוכים עקובים מדם על מי קיבל את הכבוד שרחוב זה או אחר זכה להיקרא על שמו או בן משפחתו; יש האומרים כי היה מדובר בצעד מנע נגד יוזמה שלטונית לשמות "ציוניים", ויש מי שטוען כי במציאות של בנייה ללא היתרים לא היה אפשרי להעניק שמות רשמיים לרחובות שנוצרו באופן פיראטי.
מצב זה של העדר שמות לרחובות יצר לאורך השנים קשיים רבים לתושבי הכפר. פעולות בסיסיות כמו קבלת דואר ליעד הנכון והכוונת טכנאי הביתה רצופות בתקלות, עסקים מקומיים התקשו לפרוץ את גבולות היישוב ולפנות לקהלים חדשים.
בנוסף, במשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל טענו כי ביישובי המגזר פועלים אלפי עסקים קטנים, מרכזי קניות, מוסכים, נותני שירותים רפואיים וכדומה, שללא כתובת אינם נגישים לציבור הרחב. למעשה גם ללא כתובת לא ניתן לנווט באמצעות אפליקציית "ווייז", אלא רק בהינתן נ.צ., כך גם כוחות הצלה התקשו לאתר את מי שזקוק לסיוע דחוף, לפעמים כזה שמציל חיים.
ראש מועצת ג'סר א-זרקא השיח' מוראד עמאש ביקש ליישם את המהפך כבר שנים, עוד בקדנציה הראשונה שלו, אבל בסופו של דבר קיבל המהלך דחיפה רק בשנה האחרונה. ביוזמתו הוקמה ועדת שמות בשיתוף התושבים, הוועדה אכן התכנסה, בחרה שמות והעבירה את שנבחרו לבחינה ממשלתית מדוקדקת במשרד הפנים. בסופו של דבר אושרו כל השמות.
שמות שעוררו בעבר סערה בתהליך דומה שעבר בכפר ג'ת, לא הועלו אף להצעה במקרה של ג'סר א-זרקא. שמות כמו: "פלסטין", "חאג' אמין אל-חוסייני" או "יאסר ערפאת" לא עלו על הפרק. מצד שני, גם אין רחוב "השלום", שדווקא נתפס כאחד השמות הפופולריים במגזר, כפי שמדווחים במשרד השיכון. אולם, כן נבחרו על ידי התושבים שני שמות אהודים אחרים שהם הזיתים "זייתון" וירושלים "אל-קודס".
נבחר גם השם "טנטורה", לזכר כפר הדייגים השכן שנחרב ב-1948, "מחמוד דרוויש" על שם המשורר הלאומי הפלסטיני, כמו כן נבחר רחוב על שם אחד מגדולי המדע המודרני בעולם מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי - המוסלמי שפיתח את האלגברה ושהמילה "אלגוריתם" היא שיבוש שמו בתרגום ללטינית. נבחרו גם ארבעת הח'ליפים המוסלמים, אך אין רחוב על שם הנביא מוחמד. "בכל העולם לא תמצא רחוב על שם הנביא", אומר השיח' מוראד, "זה לא מכובד".
"לא צריכים פה שמות לרחובות. צריך חינוך וביוב"
גם חברת ווייז שותפה לתהליך המהפכני ובניגוד למקובל בו קהילת הנהגים המשתמשים ביישומון היא זו שממפה את השטח . בג'סר א-זרקא הועברה במקרה זה המפה המדויקת עם שמות הרחובות ישירות ממפ"י. מהחברה נמסר כי היא "מגויסת לתת חזרה לקהילה". במסגרת תכנית CCP Connected citizens program ("תכנית האזרחים המקושרים") של החברה, ווייז משתפת מידע בחינם עם כ-600 עיריות ורשויות ברחבי העולם תוך מתן דגש על אספקת מידע חיוני גם בזמן אמת, להצלת חיים.
לא את כולם אפשר לרצות. חליל, בעל מכולת, אומר: "לא צריכים פה שמות לרחובות. צריך חינוך וביוב וצריך לעשות משהו עם העבריינים שמוכרים סמים ואלכוהול לילדים".
במשרד השיכון מדגישים את שיפור איכות החיים בכפרים, שמגיע כתוצאה ממינוף הפיתוח הכלכלי, העסקי ומהנגשת יישובי המיעוטים, שכן הפרויקט נעשה גם ביישובים דרוזים ובדואים. בחלק מהיישובים כבר הושלם התהליך באופן מלא ובזרזיר, בסמת טבעון, ג'וליס, משהד, כפר כמא, טורעאן, כעביה, איכסל, בית ג'אן ובשיבלי אם אל-גאנם ניתן כעת לבצע חיפוש כתובת בעברית, ערבית או אנגלית. מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל אריאל משעל, מסר כי היעד צפוי להגיע ל-40 יישובים בסופו של התהליך.
"אני לא מכיר יישוב שהתנגד", אמר מוראד עמאש, "אבל ראיתי שיש אנשים שאמרו שזה משרת את כוחות הביטחון להגיע לאנשים לבתים, כך שיהיה קל לאתר את העבריינים. מזה אפשר להבין שמי שעצוב מזה אלו רק העבריינים". לדברי עמאש, רוב התושבים שמחים על המהלך. "יש עכשיו הרבה קנייה באינטרנט ובלי כתובת שליחים לא היו מגיעים לתוך היישוב. היו אלי הרבה פניות של תודה. כשזה עלה למפות בגוגל ולווייז זה כבר משמח את התושבים. שהם על המפה", אמר ראש המועצה. כשנשאל עמאש אם כבר קיים רחוב על שמו אמר "לא, לא, לא" בגיחוך והוסיף כי "דווקא היה איש ציבור אחר בכפר שרצה, ולא אפשרנו זאת כמובן".
שר הבינוי והשיכון יואב גלנט אמר כי "נתקלתי בתופעה הזו כשהייתי מגיע לבקר חיילים מוסלמים שנפלו על הגנת המולדת, תמיד במקום לתת כתובת, היו אומרים לי: 'מחכה לך מישהו בפתח הכפר וכבר יוביל אותך פנימה'. החלטנו לעשות לזה סוף ולהנגיש את יישובי המיעוטים. ערביי ישראל הם תושבים שווי זכויות וחובות במדינת ישראל".
השר לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, אריה דרעי אמר כי "אנו גאים להיות הגוף שמרים את הכפפה. פרויקט המיפוי והשילוט יהווה צוהר לחדשנות ויאפשר שוויון הזדמנויות כלכלי ותיירותי עבור בני המיעוטים".