בחזרה לליגת מכבי

מאת טל וולק


פגרת הנבחרת הוציאה את הליגה בכדורסל למנוחה קצרה. שחקנים קיבלו כמה ימי חופש, מאמנים ניסו להבין מה קרה בחמשת המחזורים הראשונים, וביום ראשון הקרוב הם חוזרים לפעילות סדירה.

בואו ונזכור את המחזור שהוציא אותנו לפגרה. גליל עליון מפרקת את רעננה, זאת מהסופרוליג, אצלה בבית, ירושלים מגיעה למאבק ראש בראש מול חדרה (?!) על המקום השני בבית ב', ויום למחרת מגיעה הקינוח – מ.כ חיפה מנצח את מכבי ת"א ברוממה ומראה לאלופה, שטיולי הערב באוטובוס של הקבוצה לא תמיד יהיו נעימים השנה. נשמע מעניין? מפתיע? – לא בדיוק.

השלב הראשון בליגה היה אמור לתת לקבוצות תמונת מצב לגבי מה שעבר עליהן בקיץ ואם הן מספיק ערוכות בשביל המשך הליגה, איזה קבוצות התכוננו בצורה הטובה ביותר לשינויים בחוקה ומי יישם את השינויים והביא שחקנים שיתאימו למצבי המשחק החדשים שנכפו עליהם.

נתחיל מהקבוצות שהתעקשו למלא את הקיץ בשערוריות ובבלגאן. חולון, ראשל"צ וכרמיאל לא עשו בעצם כלום בקיץ ושילמו על כך. שתי הראשונות כבר הספיקו להחליף מאמנים בתקווה שהרכבת לא התרחקה יותר מדי. גם ראשל"צ וגם כרמיאל התקמצנו ושמרו על הכיס נעול ("נשבע לך שאין לנו גרוש..."). כמה הפסדים שיחררו את היד, שחקנים החלו להגיע, המאמנים ללכת והנקודות בוזבזו.

המאבק הצמוד ביניהן במחזור האחרון רק הוכיח שהן משתוות אחת לשנייה גם בביצועים המגוחכים על הפרקט. בכרמיאל, סגל השחקנים הוא הבעיה ולכן המאמן ממשיך (בינתיים) אל הלא נודע והליגה השנייה. גבעת שמואל היא היחידה בשני הבתים שלא נראית באמת שייכת לתחתית, אבל קצת קשה להתווכח עם מאזן ה-4:1 שלה. ההפסד שלה במשחק ההשלמה מול צפת השבוע סיפח אותה לחבורה המקרטעת של חולון וראשל"צ.

עד למחזור האחרון בית ב', זה של רעננה, ירושלים וגליל, נראה כצמרת היחידה בליגה. בוליץ' החיפאי דאג לצמרת גם סביב מכבי ת"א בבית א'. שום דבר לא מפתיע גם כאן. מכבי ת"א, ר"ג ומ.כ. חיפה נמצאים בצד אחד, גליל, ירושלים ורעננה בצד השני.

מה שמעניין זו הקלות בה גליל "עושה את זה" בבית ב'. למי ששכח, גליל ניצחה במלחה וברעננה ועדיין צריכה לארח את שתי הקבוצות המתוסבכות האלה. רעננה מראה מה קורה כשאין לך אפילו שחקן קלאץ' אחד בסגל, שיכול לקלוע 30 נקודות לערב, ומה קורה כששחקן חשוב (אייצ'?) נפצע, ואת המושכות מקבל ילד חביב שקורס תחת הלחץ. רעננה לא נבנתה טוב והמשחק מול גליל אולי יהווה תפנית עבורה.

מכבי ת"א הביאה שחקנים שיכולים לעשות סל מכל מצב. היכולת האישית הגבוהה גרמה לשחקנים לוותר על משחק קבוצתי. כמות האסיסטים שמסרה מכבי בשני המשחקים האחרונים שלה יכולים להעיד על התופעה. ההגנה המחוררת היא גם בעיה של קבוצתיות ואם מכבי לא תחזור למה שאפיין אותה בשנה שעברה ,הדרך לאליפות תהיה מרגיזה והדרך לגביע אירופה תיגמר עוד לפני פנאתינייקוס.

ירושלים? שם הבעיות הן בעיקר בראש. צביקה ימשיך להילחם בחבורה המוזרה שלו ונראה מי יכריע את מי בסופו של דבר.

אין שום דבר שגרם למישהו ליפול מהכסא. אפילו לא ההפסד של מכבי ת"א בחיפה. הצמרת, פחות או יותר עשתה את שלה, גם קבוצות מרכז הטבלה ודרומה עשו את שלהן. פה ניצחון, שם הפסד, לא משהו שצריך לרוץ ולספר בבית.

היחידה שעשתה מעל ומעבר היא חדרה. שני הפסדים צפויים (אבל מכובדים) לרעננה וירושלים, אבל שני ניצחונות חשובים על חולון וצפת (שעוד ישתפרו ויוציאו נקודות מקבוצות אחרות), וניצחון חוץ אדיר על גבעת שמואל. בסיטואציה מסוימת ניצחונות אלה עשויים לחרוץ את גורל עלייתה של חדרה.

גליל עליון? לא נעים להגיד 'אמרנו לכם', אבל בפורום פתיחת הליגה ציינו שגליל נבנתה נהדר ולא תפתיע אם תגיע למפגש עם מכבי ת"א בסוף העונה.
גבעת שמואל היא האכזבה הגדולה של השלב הראשון, אבל אם נסיעה לטיול בארצות הברית חשובה יותר ממחנה אימונים אמיתי בארץ, אז אולי זה בכל זאת מגיע להם.

מאזן של 9 ניצחונות ו-11 הפסדים על פניו נראה סביר. אבל אם נקזז את מכבי ת"א על חמשת ניצחונותיה, אנחנו נשארים עם 4 ניצחונות בלבד ו-11 הפסדים, שחלקם היו פשוט מבזים.

הסופרוליג, יורוליג, ספורטה וקוראץ' הם בהחלט לא טיול, אבל הרי חלק מהבנייה של הקבוצות בתחילת העונה נעשתה במטרה לעשות משהו גם בזירה האירופית. גליל לא עומדת בעומס של משחק בגביע ספורטה יומיים אחרי משחק ליגה, ירושלים הולכת ונראית רע יותר ויותר ככל שעובר הזמן, רעננה פתחה בשני ניצחונות שתזכור עוד הרבה זמן, ורמת גן מתעסקת באיומים על פרישה במקום לשחק .

ורק מכבי ת"א, למרות שלא מבריקה, מצליחה לחפות על הביזיונות שמסביב. מה הלאה? חוץ ממכבי, יתר ארבע הקבוצות יחכו בכיליון עיניים לסיום הסיוט האירופי.