פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כמו תקליט שבור: כך חמאס משמר את תחושת ההסלמה הקרבה

      חמאס מנסה להישאר בתודעה הישראלית והבינלאומית, ויוצר מציאות בלתי יציבה משני צדי הגבול ברצועה. התחושה שבעוד רגע הכל מתפוצץ שבה מעת לעת, אך כולם בזירה מבינים שהשגרה הקיצונית עלולה להסתיים במלחמה אם לא יחול שינוי ממשי ברצועה

      כמו תקליט שבור: כך חמאס משמר את תחושת ההסלמה הקרבה
      צילום: דובר צה"ל, עריכה: תום זואילי

      .

      קצת לאחר חצות הלילה (שבת) החלו הפרסומים בכלי התקשורת העזתיים על הסכמה של חמאס והפלגים לחזור לתנאי "התהדיא", הפסקת אש זמנית. לא ברור על איזה תנאים מדובר, נראה שבסך הכול מדובר בהבנה הישנה נושנה - שקט תמורת שקט ללא שינוי במציאות או בנסיבות שהביאו למציאות הזו. בשורה התחתונה חמאס מיהר הלילה לסיים את הסבב שהוא עצמו כנראה החל בירי לעבר כוח צה"ל, שבמהלכו נהרג חייל. התגובה הישראלית שבמסגרתה הותקפו עשרות יעדים ברצועת עזה, לצד הניסיון להימנע ממלחמה כוללת, גרמה לחמאס להתקפל עם הזנב בין הרגליים ולהסכים תוך כמה שעות "לניסיונות התיווך המצריים ושל האו"ם", כהגדרת דובר חמאס פאוזי ברהום.

      ועדיין, אירועי הימים האחרונים מבהירים עד כמה הארגון ממשיך לשחק באש, כשמדיניות ההליכה על הקצה שלו הפכה לאסטרטגיה. חמאס מנסה לשמר את עזה בתודעה הבינלאומית ויתרה מכך הישראלית, באמצעות שורה של צעדים נוסח בלוני תבערה, רקטות, פצצות מרגמה וירי צלפים ובמקביל מבהיר שפניו להסדר מול ישראל ולא למציאות נוסח זו של "צוק איתן".

      תקיפות צה"ל ברצועת עזה, 20 ביולי 2018 (רויטרס)
      תקיפות צה"ל ברצועת עזה, אתמול (צילום: רויטרס)

      בימים האחרונים טרח חמאס לפזר אי אלו רמזים שבכוונתו להפסיק את תופעת בלוני התבערה. בכיריו ששוחחו עם גורמי תיווך בינלאומיים ומצריים הבטיחו כי יפעלו בהדרגתיות להפסקת התופעה. בפועל לא נרשמה ירידה בהיקף בלוני התבערה, אולי רק ביום הראשון שלאחר ההסלמה הקודמת. לאחר מכן שבו ועלו המספרים של עפיפוני התבערה ששוגרו לעבר ישראל מהרצועה. הפעם טען חמאס, כי מדובר בתופעה עממית יותר וכי אין זו פעולה מאורגנת של אנשיו.

      חמאס לכאורה אף פעל כדי לסכל פעילות שכזו או עשה קולות שכאלה. שלשום היה זה עוד יום של שריפות שהשתוללו לאורך גבול הרצועה עם מספר שיגורי בלונים גבוה מהרגיל, ודווקא התקיפה הישראלית על אחת מחוליות הבלונים, חשפה את הבלוף של חמאס: אחד מפעילי הזרוע הצבאית של הארגון נהרג בתקיפה והפגיעה בו הבהירה עד כמה שיגור הבלונים והעפיפונים נעשה בחסות הארגון וברכתו.

      חמאס יכול לעצור, כשהוא רוצה

      דווקא אתמול נרשם אחד מהימים הרגועים ביותר מבחינת בלוני ועפיפוני התבערה. כמעט אפס שיגורים. אולם ייתכן שהייתה לכך סיבה. עדיין לא ברור אם צמרת חמאס ביקשה לממש את הבטחתה לנקמה מיום חמישי ונתנה את האור הירוק לירי של צלף לעבר כוח צה"ל שממנו נהרג החייל. ייתכן שאמנם ניתנה הוראה שכזו אך לא ניתן לפסול את האפשרות שמדובר ביוזמה של פעילי שטח. האינדיקציות לכך ברורות: בניגוד לאירועים קודמים שאותם יזם חמאס, הוא לא נתן הוראה לאנשיו להתפנות מהעמדות הקדמיות על הגבול. וכך מירי התגובה של צה"ל נהרגו מיד שלושה פעילי חמאס ובשלב מאוחר יותר הרביעי.

      שריפה באזור עין הבשור בערבות עפיפוני תבערה (מערכת וואלה! NEWS , ביטחון אשכול)
      התנהלות לא ברורה. שריפה בעקבות עפיפוני תבערה (צילום: ביטחון אשכול)

      בנוסף, האירוע אתמול בשעות אחר הצהרים התרחש בשעה שמנהיג הארגון אימסעיל הנייה נמצא באחד מ"מאהלי השיבה" שממוקמים על הגבול עם ישראל, כלומר ישנה סבירות גבוהה שהוא ואנשיו לא ידעו על ירי שמתוכנן לעבר הצד הישראלי. וגם בהמשך, לאחר התגובה הישראלית הקשה, וגלי התקיפות של חיל האוויר ברצועה, נרשמו שיגורים בודדים בלבד של רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל. כמעט אפס תגובה. כלומר חמאס מרגע תחילת האירוע ביקש לשוב לאותה "תהדיא" כביכול בין הצדדים.

      בשורה התחתונה - ההתנהלות של חמאס ממשיכה להיות לא יציבה ולעיתים גם לא ברורה. נראה שלארגון אמנם יש יכולת כמעט מוחלטת לעצור את תופעת הבלונים והעפיפונים, השאלה אם הוא אכן רוצה לעצור אותה. כך גם לגבי הירי לעבר ישראל. השריפות בצד הישראלי משמרות מבחינתו את הדיון בישראל ואפילו בארה"ב על הסכם אפשרי עם חמאס ומסמן אותו בתור הארגון קובע סדר היום בזירה הפלסטינית. השאלה אם גם איסמעיל הנייה וחברו יחיא סינוואר מבינים שהשארתה של עזה בכותרות במחיר חיי אדם עלולה בסופו של דבר להסתיים במלחמה רבתי.

      תקיפת צה"ל בעיר עזה, 20 ביולי 2018 (רויטרס)
      עוד סבב אלים הסתיים. תקיפת צה"ל ברצועה, אתמול (צילום: רויטרס)

      וכך הסתיים לו אתמול עוד סבב אלים וקצר שנראה כבר כשגרה. המציאות בין רצועת עזה לישראל בחודשים האחרונים והמתיחות העולה ויורדת בין חמאס לצה"ל מתחילים להישמע כמו תקליט שרוט: שוב ושוב אנו עדים להסלמה בין הצדדים, לתחושה של או-טו-טו הכל מתפוצץ ומתחילה לה מלחמה נוספת, נוסח זו של "צוק איתן", עד לשלב שבו חמאס וישראל מצליחות ללחוץ על הברקסים ועוצרות את האלימות. אולם נראה שכל המעורבים בזירה העזתית, ישראל, חמאס, או"ם, מצרים, כולם מבינים שהשגרה הקיצונית הזו נוסח "על סף גלישה למלחמה", שלעיתים כבר אינה מסעירה כבעבר, תסתיים בסופו של דבר במלחמה של ממש אם לא יחול שינוי משמעותי במציאות ברצועה.