משרד החינוך חשף היום (רביעי) את הנתונים השנתיים של תלמידי ישראל באתר השקיפות בחינוך. בתי הספר המצטיינים, היישובים שמקבלים את התקצוב הגבוהה ביותר, ואחוזי הזכאות למתמטיקה בחמש יחידות נחשפים. משרד החינוך משיק גם השנה את הנתונים באתר "שקיפות בחינוך" ובו נתוני "התמונה החינוכית" המציינת איפה נמצאים הרשויות המקומיות בארץ בכל אחד מהפרמטרים. השנה מציג לראשונה המשרד את "התמונה החינוכית" בכל רמות הגיל; חטיבה עליונה, חטיבת ביניים, ויסודי.
היישוב הדרוזי בית ג'אן גם השנה מוביל במקום הראשון עם 99% זכאות לבגרות, אחריו נמצאת קריית עקרון עם 98%, אלקנה 97%, עמנואל 96%, דיר חנא 95%, מעיליא 95%, גבעתיים 94%, חורפיש 94%, שפיר 94% וגבעת שמואל 94%. רמת השרון שהייתה לאורך השנים מבין היישובים המובילים הודחה מבין עשרת המובילים. בשנה שעברה עמדו חמישה יישובים בראש טבלת הזכאות לבגרות היו: גני תקווה ובית ג'אן עם 100%, רמת נגב 99%, תל מונד 96%, לב השרון 95 ורמת השרון %94.
לנתונים המלאים באתר משרד החינוך
יחד עם זאת, אחוז הזכאות לבגרות בהצטיינות לכל אחד מאותם ישובים בשנת תשע"ז עומד על: בית ג'אן 13%, קרית עקרון 44%, אלקנה 14%, עמנואל 0%, דיר חנא 20%, מעיליא 29%, גבעתיים 17%, חורפיש 9%, שפיר 9% גבעת שמואל 26%.
מנגד, עשרת היישובים שבהם הזכאות לבגרות הייתה הנמוכה ביותר הם: נווה מדבר עם 38%, חצור הגלילית 39%, ביר אל מכסור 40% וירושלים 40%. סוגרות את רשימת אחוזי הזכאות לבגרות הערים מודיעין עילית 3%, בני ברק 9%, ביתר עלית 15% ורכסים 18%.
הערים שסוגרות את העשירייה הן: בשנת תשע"ו אחוז היישובים בהם הזכאות לבגרות הייתה הנמוכה ביותר הם: מודיעין עילית 1%, בני ברק 11%, ביתר עלית 15%, רכסים 15% ג'סר א-זרקא 24%, עילוט 29%
החל משנת 2017, בוגר מצטיין מוגדר כמי שממוצע הציונים שלו בתעודת הבגרות הוא מעל 90, נבחן במתמטיקה ברמת 4 יחידות לפחות, אנגלית ברמת חמש יחידות וביצע מעורבות חברתית בהצלחה מרובה. חמש הערים שמובילים באחוזי הזכאות לבגרות מצטיינת הן: קרית עקרון 44%, רמת השרון 32%, גני תקווה 30%, מעיליא 29%, גבעת שמואל 26%
הנתונים באתר של משרד החינוך מציגים את שיעור התלמידים הנושרים מהלימודים העל יסודיים ברמה היישובית. מהנתונים עולה כי היישובים בהם נשרו הכי הרבה תלמידים הם המועצה האזורית ים המלח 8% , כפר ברא 8%, יבנאל 5%, כסיפה 5%, סחנין 5%, המועצה האזורית עמק המעיינות 4%, ג'סר א-זרקא 4%, קריית יערים 4%. היישובים הבולטים בהם נרשם אחוז נשירה הנמוך ביותר הם: רמת גן, כוכב יאיר, מג'דל שמס, מעלה אדומים ומועצה אזורית לב השרון ומגילות שבהן אחוזה הנשירה היה אפסי.
קמפיין 5 יחידות לימוד של שר החינוך נפתלי בנט ממשיכה לעורר שיח ותהיות באשר לאפקטיביות שלו. על רקע הקמפיין הזה משרד החינוך מציג גם את הנתונים שעוסקים באחוזי הזכאות לבגרות חמש יחידות במתמטיקה. בשנת תשע"ז אחוז הזכאים עמד על 14.3% עלייה של כמעט 3% בשיעור הזכאים, לצד זאת משרד החינוך לא פרסם את נתוני ציוני הבגרות בהשוואה למספר המסיימים.
היישובים שבהם שיעור התלמידים הזכאים לבגרות ברמת 5 יחידות לימוד במתמטיקה היה הגבוה ביותר הם: רמת השרון 41%, קריית עקרון 38%, קריית אונו 38%, מיתר 37%, תל מונד 36%, גבעת שמואל 36%, בנימינה גבעת עדה 31% , לב השרון 30%, הרצליה 30%, רעננה 29%.
רק לשם השוואה, בשנת 2016 הערים המובילות היו קריית אונו 30%, גבעת שמואל 29%, גוש חלב 29%, רמת השרון 28%, קריית עקרון 27%, רעננה 25%, שוהם 25%, נס ציונה 24% וירכא 23%.
הנמוכים ביותר במתמטיקה: עמנואל וגני תקווה
היישובים שבהם שיעור התלמידים הזכאים לבגרות ברמת 5 יחידות לימוד במתמטיקה היה הנמוך ביותר הם: מודיעין עלית 0%,רכסים 0%, עמנואל 0%, בית"ר עלית 0%, גני תקווה 0%, ג'סר אזרקא 1%, בני ברק 2%, אור יהודה 3%. בניגוד לעלייה באחוזי הזכאות בקרב הערים המובילות, הערים שבהן אחוזי הזכאים לבגרות ברמת 5 יחידות לימוד היו נמוכים, נותרו מאוד דומים לאחוזים בשנה שעברה, ולא הייתה בערים הללו עלייה משמעותית והם עדיין נמצאים בתחתית הרשימה.
בהקשר הזה ניתן לראות את ההבדל בין הערים בפריפריה לבין הערים באזור המרכז במצב סוציו-אקונומי גבוה בהן אחוזי הזכאים לבגרות ברמת חמש יחידות לימוד הם גבוהים, לבין הערים בפריפריה שנותרו עם אחוזים נמוכים עד אפסיים של זכאות לבגרות ברמת חמש יחידות לימוד במתמטיקה. לצד זה ניתן לראות בהמשך הכתבה כי אחוזי התקצוב הנמוכים של משרד החינוך פר תלמיד תואמים את ההישגים הלימודיים.
עליה של 2.5% בזכאות לבגרות באנגלית
נתוני אחוזי הזכאות לבגרות אנגלית בחמש יחידות מציגים עלייה של כ-2.5% בשיעור הזכאים לבגרות הכוללות 5 יחידות לימוד באנגלית. 33.1% בשנת תשע"ו לעומת 35.7% בשנת תשע"ז. קריית עקרון היא בין הישובים המובילים באחוזי זכאות אנגלית 5 יחידות גבוהים עם 84%, בנימין גבעת עדה 80%, רמת השרון 80%, גבעתיים 76%, תל מונד 75%, קריית אונו 75%, מזכרת בתיה 73%, שוהם 73%, ברנר 73%, מודיעין מכבים רעות 72%.
לשם השוואה, הנתונים בשנת תשע"ו הציגו כי בין הישובים המובילים באחוזי זכאות אנגלית 5 יחידות הם: גני תקווה 88%, בנימינה גבעת עדה 80%, רמת השרון 80%, גבעתיים 76%, תל מונד 75%, קרית אונו 75%. היישובים בהם שיעור התלמידים הזכאים לבגרות 5 יחידות באנגלית היה נמוך הם מודיעין עלית יבנאל, עמנואל עם 0%, ביתר עילית 2%, נווה מדבר ורכסים 3%, עילוט 4% ובני ברק 5%, ערערה בנגב 6%.
לשם השוואה נתונים בשנת תשע"ו הציגו כי בין בהם זכאים לבגרות חמש יחידות אנגלית היה נמוך היו מאוד דומים לשנת תשע"ז: מודיעין עילית 0%, עמנואל 0%, יבנאל 0%, ביתר עילית 1%, ערערה בנגב 2% מעלה עירון 2%.
כמה משקיעים בכל תלמיד ביישובים?
משרד החינוך מפעיל מודל של תקצוב דיפרנציאלי רק ביסודי ובחטיבת הביניים, ובתיכון הוא נערך לבצע פיילוט שיכנס לפועל בתשע"ט. מהנתונים עולה כי בין היישובים שמקבלים את התקצוב הגבוה ביותר לפי תלמיד הם המועצה האזורית עמק המעיינות עם השקעה שנתית של 51,904 שקלים בתלמיד, המועצה האזורית גולן 51,493 שקלים, מעלה אפרים 51,493 שקלים, מרום הגליל 47,750 שקלים, קריית ארבע 47,217 שקלים, הגליל התחתון 46,295 שקל., כפר ורדים 46,183 שקלים.
היישובים שקיבלו בשנת תשע"ז את התקציבים הנמוכים ביותר לכל תלמיד הם: קריית יערים עם 7,746 שקלים לכל תלמיד, מודיעין עלית 11,053 שקלים, אלעד 13,504 שקלים, יבנאל 13,640 שקלים, בית"ר עלית 15,388 שקלים, בני ברק 16,459 שקלים, ורכסים 17,848 עם שקלים לכל תלמיד בלבד.
שר החינוך בנט אמר היום לאחר פרסום הנתונים כי "העשייה החינוכית היא רחבה הרבה מאחוזי זכאות לבגרות. לכן כשעיצבנו את התמונה החינוכית, הייתה לנו מטרה ברורה: להביט על עשיית מערכת החינוך בצורה מקיפה ורב גונית - מצוינות לצד ערכים".
בנט הוסיף כי "עתה, יכול הציבור הרחב לעמוד מקרוב על ההצלחות והאתגרים של המערכת שעוסקת במשימה החשובה מכל - חינוך דור העתיד. הנתונים הארציים בתמונה מבטאים מסקנה ברורה: תלמידי ישראל בתנופה חינוכית. הזכאות לבגרות ואיכות התעודה בעלייה, לצד ירידה מתמדת בנשירה. מדובר באלפי תלמידים, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. אני גאה בהם ובמורים הנפלאים שהובילו אותם להצלחה. נמשיך לבחון את עשיית מערכת החינוך על ידי מבט בתמונה המלאה ולפעול לשיפור מתמיד לכל אורך הדרך".
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, "היום אנחנו עושים צעד נוסף בהגברת השקיפות לציבור. אנחנו פורשים בפני ההורים והציבור כולו מניפה רחבה על מערכת החינוך בישראל. מהלך זה מהווה נדבך נוסף בשורה של פעולות שמקדם המשרד בשיח ישיר עם ההורים והציבור אודות נושאי חינוך מגוונים".
