טראמפ חש שהוא מאבד את הבייס, ועשה את הדבר השנוא עליו - התנצל

הפסגה עם פוטין הסתיימה בכישלון תדמיתי ופוליטי עבור נשיא ארה"ב, שנאלץ לחזור - בערך - מדבריו על כך שרוסיה לא התערבה בבחירות. כשגם ברשת הבית פוקס מתחו עליו ביקורת, טראמפ הבין שעשה צעד אחד רחוק מדי שעלול להתנקם בו בנובמבר

18/07/2018
צילום: רויטרס, עריכה: תום זואילי

במשך יממה ניסה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להסביר שלא נפל שום פגם בפגישתו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שהפגישה הייתה מצוינת ורק אויבי האומה - הפייק ניוז - הם אלה המחפשים להרעיל את הפגישה המעולה. היו כמה שאף תמכו בו בכך, בראשם המגיש הבכיר של רשת פוקס שון האניטי, אבל הפעם התרגיל הישן והמוצלח לא עבד.

כשהמגישים האחרים של רשת פוקס, הרשת הימנית-שמרנית ורשת הבית של טראמפ בכל מובן שהוא, המהווה את הקשר היחיד והבלתי אמצעי שלו עם ה"בייס", החלו למתוח עליו ביקורת - על אף שהייתה עדינה וללא רצון - נפל לו האסימון. בהם היו מגישי התוכנית "פוקס אנד פרנדז", תכנית הבוקר שאותה רואה טראמפ באדיקות מדי יום ביומו.

בשיאה של מלחמת וייטנאם הכין מר טלוויזיה האמריקני, השדר מיתולוגי וולטר קרונקייט, כתבה ובסופה קבע נחרצות שארצות הברית לא יכולה לנצח במלחמה. לאחר מכן, אמר הנשיא דאז לינדון ג'ונסון משפט שנכנס להיסטוריה - "אם איבדתי את קרונקייט, איבדתי את אמריקה".

מעמדו של נשיא ארצות הברית אכן אינו כפי שהיה לפני 50 שנה, ועל מעמדה של התקשורת ומה קרה לה מאז אולי כדאי שלא להרחיב. ובכל זאת, רשת פוקס היא המדד מבחינתו של טראמפ וכשרשת פוקס מביעה ביקורת, מבחינתו של טראמפ, אולי הוא לא איבד את אמריקה - אבל הוא עלול לאבד את החלק החשוב ביותר בה מבחינתו, ציבור הבוחרים שלו.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ה-17 ביוני 2017(צילום: רויטרס)

החלטתו חוזקה בעקבות השיחה שבה קראו לו לסדר שני המבוגרים האחראיים האחרונים שלהם הוא אולי מקשיב: סגן הנשיא מייק פנס ושר החוץ מייק פומפאו. השניים, שאינם חשודים כליברלים שמאלנים מתנגדי טראמפ, אמרו לנשיא בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים שעליו להבהיר את עמדתו, שעליו להסביר מה קרה שם בדיוק במסיבת העיתונאים הידועה שלמצה עם פוטין.

טראמפ התייצב מול מצלמות - לא במסיבת עיתונאים שבה ייאלץ לענות על שאלות, אלא בהקלטה מול צוות פול ועשה את מה שהוא שונא יותר מכול: הוא התנצל, בערך. מה שטראמפ אמר הוא שבלהט מסיבת העיתונאים, אחרי מסע ארוך ומפרך, הוא התבלבל בהגיית מילה אחת. הוא אמר wouldn't, והיה צריך לומר would. ובהקשר המשפט כולו, במקום המשפט שאמר "אינני רואה שום סיבה מדוע רוסיה תתערב בבחירות בארצות הברית", הסביר טראמפ, התכוון לומר "אינני רואה סיבה מדוע רוסיה לא תתערב בבחירות בארצות הברית".

זה לא בדיוק כמו לומר "רוסיה התערבה בבחירות בארצות הברית ואני יודע זאת משירותי המודיעין שלי".

עוד בוואלה!

5 מסלולים יפים באזור השרון שאפשר לעצור ולהכין את הקפה המושלם

בשיתוף יצרנית הקפה - קפה לנדוור
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ ונשיא רוסיה ולדימר פוטין במהלך מסע"ת במסגרת הפסגה בהלסינקי, פינלנד 16 ביולי 2018(צילום: רויטרס)

הוא הוסיף שהוא מאמין לשירותי המודיעין והביטחון האמריקניים, כל 16 הארגונים מהראשון עד האחרון, שקבעו כי רוסיה התערבה בבחירות 2016 בשורת אמצעים. טראמפ אמר את הדברים כמי שכפאו שד. ניכר היה בו שהוא מעדיף לא לומר אותם. כל אחד שראה את מסיבת העיתונאים עם פוטין, וכל אחד שראה את ההבהרה, יכול להעריך אם טראמפ אכן מאמין ומקבל את מה שאמר באותה הבהרה.

טראמפ הדגיש שלא היה שום תיאום או שיתוף פעולה בין מטה טראמפ לבחירות לבין רוסיה או גורמים רוסיים. הנושא נחקר על ידי התובע המיוחד רוברט מולר, בחקירה שאותה ממשיך טראמפ לכנות ציד המכשפות הגדול בהיסטוריה. הוא חזר על כך כי הוא ניצח בבחירות ביושר ושלהתערבות רוסיה בבחירות לא הייתה שום השפעה על התוצאה הסופית - דבר שנתון להערכות ופרשנויות שונות.

הנסיגה של טראמפ נבעה משתי סיבות - סיבה טובה וסיבה אמיתית. הסיבה הטובה היא הסערה הציבורית שהתחוללה כשגם גורמים בתוך המפלגה הרפובליקנית, אמנם רובם בדרכם החוצה כמו הסנאטורים מקיין וקורקר, ואחרים "שרופים" ביחסיהם עם הבית הלבן. עם זאת, גם סנאטורים וסנאטורים לעתיד כמו, ג'ק פלייק ומיט רומני, מתחו ביקורת קשה על הנשיא. אחריהם ובאיחור רב היה גם מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט מיץ' מקונל.

הסיבה האמיתית היא חודש נובמבר, אז ייערכו בחירות האמצע לכל בית הנבחרים, שליש מהסנאט, שליש ממושלי המדינות ועוד שורת תפקידים. ההתבטאויות האומללות של טראמפ, עמידתו לצד פוטין, שנראה כמנהיג העולם ואילו הוא כנושא כליו, עלולים לגרום לנזק אלקטורלי משמעותי למפלגה הרפובליקנית. הרוב שלה בסנאט הוא של סנאטור אחד בלבד וגם הרוב שלה בבית הנבחרים נתון בסכנה מוחשית. כשזה המצב, המחזה הזה, או כל אירוע, יכולים להטות את הכף.

טראמפ אמר שהייתה פגישה טובה עם פוטין, אך קשה לדעת מאחר שהיא הייתה בארבע עיניים ולא לגמרי ברור מה היה בה ולטובת מי. כן ברור שכנשיא רוסיה עומד כשווה עם שווה מול נשיא ארצות הברית זהו הישג תעמולתי אדיר לפוטין.

כשטראמפ לא מותח מילת ביקורת אחת על פוטין עד לרגע זה, זו תעמולה משובחת לנשיא רוסיה. כשנשיא ארצות הברית, במהלך כל מסעו וגם אחריו, מותח ביקורת יומיומית על קנצלרית גרמניה מרקל ומסרב לגנות ולו במילה את פוטין בשום נושא - לא בסיפוח קרים, לא במעורבות באוקראינה, לא בהפצצות בסוריה - זו תעמולה משובחת. כל הדברים האלה מעלים סימני שאלה באשר ליחסים בין האישים. טראמפ מעריך מאוד, אולי אף מעריץ את פוטין, כפי שהוא אמר בעצמו לא פעם.

אחרי ההבהרה של טראמפ עדיין נותרות שאלות. גם אם טראמפ התבלבל במילותיו וגם אם טראמפ בעת המפגש עם פוטין אכן קיבל את הערכת המודיעין האמריקנית - כיצד לא העלה ולו במילה במפגש או במסיבת העיתונאים את נושא המעורבות הרוסית בבחירות? הוא נשאל על כך, ואמר ספציפית שהוא יעלה את הנושא, ולא עשה זאת.

מדוע לא הזהיר את פוטין בלשון שלא משמעת לשתי פנים לגבי מעורבות רוסית בבחירות המתקרבות בנובמבר. גופי המודיעין האמריקנים מתריעים כי רוסיה מתכננת, אם לא החלה כבר, במסע לנסות ולהשפיע על הבחירות המתקרבות באמצעות מתקפות סייבר, פעילות ברשתות החברתיות וכך הלאה.

ואפילו מבחינת פוטין, באופן אירוני, מסיבת העיתונאים הזו הייתה מוצלחת מדי. טראמפ הלך רחוק מדי בכך שלא מתח שום ביקורת על נשיא רוסיה, בכך שקיבל כל מילה שלו, כיוון שכעת כל פעולה נוספת שטראמפ יבקש לעשות למען רוסיה - למשל הקלה בסנקציות על רוסיה - תתקל בהתנגדות גורפת ובחשדנות מרובה עוד יותר מבעבר.

כעת, נאלצו גם מנהיגי הרפובליקנים התומכים בטראמפ כמעט בכל מה שיעשה, להבהיר בראש ובראשונה לקהל הבוחרים שלהם, שרוסיה למרות שטראמפ מסרב להודיע שהיא אויבת או אפילו יריבה של ארצות הברית, היא אכן יריבה של ארצות הברית. שאכן פוטין אינו ידיד לאמריקה. שאכן צריך להסתכל על רוסיה בכבדו וחשדהו.

כלומר אפילו הכוונה הטובה שעמדה מאחורי הפסגה הזו לא תתממש. כן, בהחלט טראמפ צודק כאשר הוא טוען שיש יתרונות במערכת יחסים עם טובה עם רוסיה. רוסיה היא אכן מעצמת על, אולי בעלת חולשה כלכלית, אבל בהחלט מעצמת על. עדיין השאלה הגדולה היא באיזה מחיר.

אם המחיר שטראמפ שילם אותו בשמחה הוא מחיר של יוקרה אישית או לאומית: ארצות הברית היא זו שביקשה את הפסגה ורוסיה נעתרה, אולי זה עוד סביר - אבל אם המחיר הוא קבלה חד-משמעית של כל טענות רוסיה ואי התעמתות איתה בשום נושא שבו רוסיה מנהלת מדיניות תוקפנית, כולל מול ארה"ב עצמה. כאן, האמריקנים ולא רק המפלגה הדמוקרטית ולא רק התקשורת הליברלית, אלא גם הימין השמרני תומך טראמפ, בא ואמר "זה צעד אחד יותר מדי".

בסופו של יום, פסגת הלסינקי הייתה כישלון תדמיתי ופוליטי לנשיא טראמפ והצלחה גדולה מדי לנשיא פוטין.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully