הפסגה שתתקיים היום (שני) בין דונלד טראמפ לוולדימיר פוטין בהלסינקי היא הרביעית בין מנהיגי ברית המועצות לגלגוליה לבין נשיא אמריקני בבירת פינלנד, אבל אין היא דומה לקודמותיה בשום צורה אחרת.
ב-1975 היה זה ליאוניד ברז'נייב, המנהיג הקפוא והמאובן של ברית המועצות בשיא עוצמתה הצבאית, עם ג'רלד פורד, האדם שלא נבחר לסגן נשיא או אף לנשיא וכיהן בשתי המשרות; ב-1990 ג'ורג' בוש האב נפגש עם מיכאיל גורבצ'וב, בתום המלחמה הקרה (או בעצם המלחמה הקרה הראשונה). ברית המועצות עדיין קיימת, אבל חומת ברלין כבר קרסה והתמוטטות הגוש הקומוניסטי ברורה לעין; הפסגה השלישית הייתה ב-1997 בין בוריס ילצין, כבר נשיא רוסיה החדשה-ישנה, לבין ביל קלינטון.
אין שום נקודת ייחוס או היסטוריה להיאחז בה במפגש בין האישים.
הסיבה הראשונה היא שההשוואה המתבקשת לפסגת קלינטון-ילצין בכל זאת לא תקפה היא מאחר שרוסיה אז היתה בסחרור יורד, הכלכלה בכאוס טוטאלי שבו כמה אוליגרכים עושים מיליארדים בדרכים מפוקפקות בעוד שאר העם מנסה לשרוד. הצי, חיל האוויר, הצבא והטילים שהטילו אימה על העולם מחלידים ונרקבים, תוחלת החיים מתדרדרת, ונראה היה שהמדינה לעולם לא תתאושש.
זאת בעוד שארצות הברית שלפני 20 שנה מולכת על העולם - ההגמוניה שלה מוחלטת, פיגועי 11 בספטמבר עוד סיוט רחוק וסין התחילה להתאושש משנות מאו הרצחניות. הפסגה היתה לא בין שווים אלא כמעט בחן שליט וואסאל.
פני הדברים שונים כיום לחלוטין, בעיקר מבחינת רוסיה.
נקודת השוני השנייה היא האישים. פוטין אינו ילצין, בלשון המעטה, או ברז'נייב, ומולו יתייצב נשיא אמריקני חסר תקדים. לא היה עד כה בתולדות הדיפלומטיה והמדיניות האמריקנית משהו שמתחיל לדמות לדונלד טראמפ. ולאיש אין מושג למה לצפות מהפסגה. סביר להניח שכולנו נופתע, רק לא ברור עדיין ממה.
זו הפגישה השלישית בין השניים, והראשונה שתהווה מפגש אמיתי, ובמסגרתו בין השאר שיחה שאליה ייכנס טראמפ ללא יועצים או מתרגם, למרבה החששות של רבים בארצות הברית, כולל או במיוחד בבית הלבן.
על הפרק שורת נושאים, וטראמפ צודק כשהוא אומר ששיפור יחסים עם רוסיה הוא בטובת האמריקנים, ואף ניתן לטעון בטובת העולם. השאלה היא באיזה מחיר ומי ישלם את המחיר הזה.
סוריה על הפרק. טראמפ המשיך את מדיניותו האסונית של אובמה, הפקיר את בעלות בריתה של ארצות הברית - הכורדים, צבא סוריה החופשית וארגוני מורדים אחרים - לחסדי ההפצצות הברוטליות של רוסיה והשימוש בנשק כימי, פצצות דלק אוויר של אסד ולמעורבות של איראן.
ברגע שטראמפ הודיע שהוא מבקש להוציא את הכוחות מסוריה, הכתובת, שכתב אובמה, הפכה נבואה המגשימה את עצמה: רוסיה קיבלה את הבסיסים שרצתה בהם, איראן מחזיקה את בעלות בריתה באזור - אסד וחיזבאללה - ומי שסמך על הבטחות אמריקניות מעורפלות גילה שבסוף היום הוא נאלץ להסתדר, כלומר להיכנע, לאסד, לפוטין, לחמינאי ולארדואן.
ישראל היא הראשונה הנאלצת להסתגל לסדר החדש-ישן הזה באזור, רק במקום משטר אסד מפורר ונחלש עם משטר הכובש מחדש את כל המדינה. איראן יצאה מנצחת ממלחמת האזרחים האיומה בתקופתנו ורוסיה המרוויחה הגדולה. היא חזרה ובגדול לאגן הים התיכון וטראמפ לא מוטרד מזה. בתפיסתו הכוחות האמריקניים הפרוסים בעולם הם נטל על הכלכלה האמריקנית, הם מאבטחים מדינות שמתחרות בכלכלה האמריקנית וצריך להחזיר כמה שיותר מהם הביתה.
מדינה נוספת שתעלה על שולחן הדיונים היא אוקראינה. מבחינת רוסיה אין על מה לדבר - למעט להסביר לנשיא אמריקני נוח להתרצות שסיפוח קרים מוצדק ושעל ארצות הברית להסיר את הסנקציות מעל רוסיה בעניין זה - ובעניינים נוספים. טראמפ קשוב לטיעון האומר שקרים היא במקורה רוסית - וזה אכן המקרה(לפחות במאתיים השנים האחרונות) ורק בגלל גחמה של חרושצ'וב הועברה לאוקראינה, כיבוש וסיפוח קרים מוצדקים ובעניין המלחמה במזרח אוקראינה, שבה הכוחות הבדלנים והרוסים התומכים בהם, או בעצם מהווים את עמוד השדרה של הבדלנים - זה עניין מקומי, ייתמם פוטין.
מן הסתם ייזרקו כמה הערות מחושבות היטב לחלל החדר - פוטין יזכיר לטראמפ שברית וורשה פורקה. אם כך מדוע ברית נאטו עדיין קיימת? נגד מי? הדברים יפלו על אוזניים קשובות - כפישראינו רק השבוע מבחינת טראמפ ברית נאטו אינה ברית חשובה אלא מיותרת, כמעט אוייב לכלכלה האמריקנית. והאיחוד האירופי הוא ממש בחזקת אוייב לארצות הברית. וראה זה פלא - שני הארגונים האלה הם גם הארגונים שפוטין מתעב יותר מכל, וחפץ בפירוקם. שני האישים רוצים בפירוק הסדר הקיים - כל אחד מסיבותיו.
לטראמפ יש עדיין כמה מעצורים - לא רבים, והם הולכים ונעלמים, בתוך מפלגתו שלו, בצערכת הפוליטית האמריקנית - אבל המטרה של שניהם בעניין זה אינה מנוגדת. היא מתכנסת.
נושא נוסף יהיה פירוק נשק גרעיני - לא, טראמפ אינו אוסבמה שנושא זה היה בנפשו אבל טראמפ ירצה להעלות את נושא המדינות בעלות נשק גרעיני בעולם או חשודות ככאלה העמוניינות בנשק גרעיני - קוריאה הצפונית ואיראן, בעיקר. בנושא זה תהיה מן הסתם הצהרה משותפת ומעורפלת.
והגענו אל הפיל באמצע החדר. ה-פיל בהא הידיעה.
בסוף השבוע האחרון פרסם סגן שר המשפטים רוד רוזנשטיין רשימה חדשה, ובה סוכני מודיעין רוסים שהיו מעורבים בבחירות בארצות הברית בשנת 2016. המערובות ברשתות החברתיות, המעורבות בפריצות למחשבי המפלגה הדמדוקרטית כדי לסייע לטראמפ להיבחר.
אין צורך לאמר שטראמפ מסרב לחלוטין להודות בכך - הוא טוען שגם אם היתה מעורבות היא היתה נגדו, לא לטובתו, וכמובן מנהל מלחמת חורמה נגד התקשורות, מערכת המשפט, מערכת הביטחון, כל גופי המודיעין בטענה שכולם הם חלק מ"המדינה העמוקה" - נאמני אובמה המנסים להשחיר את פניו. התובע המיוחד מולר ממשיך לחקור את טיב הקשרים בין אנשים במטה טראמפ לבין גורמים רוסים, הקשרים הכלכליים, כשהוא - ופטרונו רוזנשטיין נמצאים תחת מתקפה מתמדת של הבית הלבן והרפובליקנים. ממש בשעת הפסגה מתכננים מחוקקים רפרובליקנים להתחיל הליך הדחה נגד רוזנשטיין, בהנחה הסבירה שאם הוא יסולק חקירת מולר תופסק מייד.
יתרה מזו - בסוף השבוע מצהיר דן קואטס, האדם העומד בראש גופי המודיעין האמריקניים, שארצות הברית נמצאת תחת מתקפת האקרים רצופה הפוגעת בתשתיות החיוניות של ארצות הברית. שכמה מדינות מנהלות מלחמת סייבר נגד ארצות הברית. הראשונה שבשמה נקב, זו שמנהלחת את הלוחמה העזה ביותר היא רוסיה. ומומחי התשתיות והמודיעין האמריקנים מביעים חששות בפומבי שהמערובות הרוסית בבחירות שייערכו השנה בנובמבר תהיה לא פחות משפיעה, אולי יותר, מאשר לפני שנתיים.
כשהוא, או לפחות גורמים בסביבתו הקרובה, כולל בנו, חשודים בקשרים אסורים עם רוסיה, לא ברור בדיוק איך יפעיל טראמפ לחץ על פוטין, שלפי עדותו שלו הוא מאוד מעריך, אולי אף מעריץ. יש בהחלט מה להעריך בפוטין. אסטרטג קר דם ומצליח להפליא, שקומם את ארצו מעיי חרבות כלכליים ומדיניים והפך אותה שוב למעצמת על.
טראמפ נשאל בסוף השבוע אם יעלה בפני פוטין את המעורבות הרוסית בבחירות. הוא אמר שכן. עד כה תגובת טראמפ לנושא היתה או הכחשה טוטאלית שזה קרה, או אם קרה זה היה לרעתו. זה יהיה הנושא המעניין ביותר במפגש, אם יעלה.
המפגש בהלסינקי הוא סיום ביקורו של טראמפ באירופה. ביקור שכולו תזזית, כותרות מתחלפות במהירות ומבוכה לכל הנוגעים בדבר - החל משינוי עמדות בעניין נאט"ו וסיכום שהוכחש מייד, המשך בביקור בבריטניה שבו טאמפ הכחיש כ"פייק ניוז" ריאיון מוקלט עמו והצליח להעליב את מארחיו - עד וכולל המלכה הישישה, שהמתינה לו 12 דקות, ומן הסתם הרהרה בערגה בימים שבהם מלך היה מוציא להורג אנשים שהעזו להתנהג כך.
הפסגה עם פוטין תהיה סיכום הביקור, ומבחינות רבות גולת הכותרת של הביקור. לטראמפ, אומרים מבקריו, הנטייה להשתכנע על ידי האחרון שאיתו נפגש. האחרון שאיתו ייפגש באירופה יהיה נשיא רוסיה. יהיה מעניין מאד לשמוע את ההצהרות בתום הפסגה, את מה שייאמר - ובעיקר מה שלא ייאמר.