גילוי וכיסוי: משקולת פליז ייחודית שנמצאה בחפירה ארכיאולוגית בסוסיתא, ובה צלב שהוסתר במיומנות, מעניקה הצצה נדירה ליחסים בין נוצרים ומוסלמים תחת השלטון המוסלמי החדש בארץ ישראל במאה השביעית לספירה. "באופן כמעט אקראי גילינו כתם שכיסה את הצלב על חזית המשקולת. היינו בטוחים בתחילה שהוא לכלוך, הוא למעשה כיסוי מכוון של הסמל הדתי-נוצרי בידי האוכלוסייה הנוצרית עצמה, כדי שניתן יהיה להמשיך ולהשתמש במשקולת מול השלטונות המוסלמים החדשים. זוהי הפעם הראשונה שאנחנו מוצאים משקולת ועליה מסכה מעין זו", אמר ד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, ראש משלחת החפירות.
גן לאומי סוסיתא, הנמצא תחת ניהול רשות הטבע והגנים, נחפר על ידי משלחת החפירות מאוניברסיטת חיפה החל משנת 2000. סוסיתא הוקמה כבר במאה השנייה לפני הספירה ואחר כך הפכה להיות עיר ראשה בתקופות הרומית והביזנטית. העיר חרבה ברעש האדמה העז של 749, כאשר המרחב הארץ-ישראלי נשלט על ידי החליפות האסלאמית הראשונה מבית אומיה - שכבשה את הארץ באמצע המאה השביעית. מעדויות היסטוריות רבות ידוע כי לפחות בראשית השלטון המוסלמי, השלטון החדש התייחס בסובלנות רבה יחסית לאוכלוסייה הנוצרית. עדות לכך ניתן למצוא בסוסיתא עצמה, בה נמצאו לפחות שבע כנסיות שרובן המשיכו לפעול בתקופה זו, ולא נמצא בהן שום סימן להרס. גם צלבי הבזלת הענקיים שהתגלו בחפירות ועיטרו את ראשי הכנסיות, לא היוו כל בעיה מבחינת השלטון המוסלמי. אלא שממצא קטן זה, משקולת של כ-160 גרם, מספק עדות מרתקת על מרקם היחסים העדין שבין השלטון החדש והתושבים הוותיקים, ומספק גם סיפור מסתורי ויוצא דופן.
במכלול הכנסייה הצפון-מערבית בסוסיתא, גילה ד"ר בראדלי באולין באמצעות מגלה מתכות משקולת פליז קטנה מהתקופה הביזנטית. משקולות דומות כבר נמצאו בעבר וגם זו הועברה בלי ציפיות מיוחדות לד"ר אלכסנדר ירמולין, מנהל מעבדת השימור במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. כעבור מספר שבועות שב ירמולין עם בשורה - מתברר שכתם כהה ומוזר בחזית המשקולת הסתיר צלב הרקוע בכסף, כשיתר החלקים המעוטרים של המשקולת לא הוסתרו. "בהתחלה חשבנו שמדובר בזיהום אקראי וכבר התכוונו פשוט להסיר את הכתם הכהה ולהמשיך בשימורה, אלא שמשהו הריח לנו כחשוד והחלטנו לעצור", סיפר ד"ר איזנברג.
במקום להסיר את הכתם המכער, הם מסרו את המשקולת לפרופ' שריאל שליו מאוניברסיטת חיפה, מומחה לחקר מתכות עתיקות. לאחר שביצע אפיון כימי של המשקולת והכתם, גילה שליו שבעוד שהמשקולת מפליז, הכתם עשוי משחת מתכת המורכבת מעופרת ובדיל, ושהיא אכן נמשחה במכוון על הצלב. "טמפרטורת ההתכה של המשחה היא כשליש מטמפרטורת ההתכה של יתר מרכיבי המשקולת, ומכיוון שלאנשים באותה תקופה היה ידע מצוין בחרשות, ברור היה שהכתם הושם שם במכוון. בנוסף, חלקים קטנים של צלב הכסף הוסרו בכדי להותיר את המשקל של המשקולת ללא שינוי - כך שלא היה ספק שלא מדובר במקריות", אמר פרופ' שליו.
בשלב האחרון, בוצעה הדמיה רדיוגרפיות ואולטרא-סונית במעבדות המרכז למחקר גרעיני שורק על ידי ד"ר איציק הרשקו, ד"ר דן ברייטמן וד"ר צביה שמול בכדי לעמוד על אופן ייצורה והעיטורים הייחודים בה. בתום בדיקות המעבדה המשקולת עברה תהליך שימור מלא וכך חזרה להיראות כמעט כפי שהייתה לפני כ-1,500 שנים: מידותיה 45X43 מ"מ ומשקלה 158.9 גרם; על חזיתה צלב הרקוע בכסף הניצב על גבי מסד חצי עגול; שתי אותיות יווניות הרקועות על גבי המשקולת ציינו את ערכה - 6 אונקיות; העיטור על חזית המשקולת סימל את הצלב על גבעת הגולגולתא, מקום צליבתו של ישו בירושלים, ואילו הקשת והעמודים את כנסיית הקבר בירושלים.
אך מדוע כוסה הצלב, באופן שאינו משחית את המשקולת? לדבריו של ד"ר איזנברג, הסיבה, ככל הנראה, נעוצה בכיבוש המוסלמי של הארץ במחצית המאה השביעית לספירה. מצד אחד, המוסלמים אפשרו לתושבים הנוצרים להמשיך בפולחן, אלא שגם לסובלנות הדתית שלהם היה גבולות. "הצלב כוסה במכוון בידי אנשי הכנסייה במהלך התקופה האיסלמית הקדומה בכדי שיוכלו להשתמש במשקולת זו תוך כדי עבודתם מול המנהל המוסלמי בטבריה. זהו בדיוק הקו שניתן למתוח במהלך תקופה זו של החלפת שלטון, בין חופש ניכר בדת ותרבות לבין הנקודה בה נאלץ פקיד מוסלמי לאחוז מולו בסממן נוצרי מובהק", מסכם ד"ר איזנברג. המחקר אודות המשקולת ומשמעותה התפרסם לאחרונה בכתב העת Israel Exploration Journal, והיא מוצגת במוזיאון הכט שאוניברסיטת חיפה בתערוכה: "לפני שהאדמה רעדה - העיר העתיקה סוסיתא נחשפת לראשונה".