פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מבולבלים? גם אנחנו: המדינה נלחמת בפוליגמיה - אבל תאשר נישואים שניים

      פרסום ראשון: בין ההמלצות של דוח הצוות הבין-משרדי לגיבוש תכנית פעולה להתמודדות עם הפוליגמיה בישראל - מתן היתר חריג לנישואים שניים באישור בית הדין השרעי אם האשה הראשונה עקרה, חולה מאוד, או שבני הזוג מעדיפים להיפרד מבלי להתגרש

      מבולבלים? גם אנחנו: המדינה נלחמת בפוליגמיה - אבל תאשר נישואים שניים
      צילום: רוני כנפו, עריכה: ניר חן.

      (בווידאו: שרת המשפטים איילת שקד מתראיינת בנושא, ינואר 2017)

      בישראל יש 6,200 משפחות פוליגמיות, שהן כ-18.5% - נתון הגבוה בהרבה משיעור המשפחות הפוליגמיות במצרים, ירדן והרשות הפלסטינית שבהן הפוליגמיה הוסדרה - כך עולה מדוח ההמלצות של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תכנית פעולה להתמודדות עם הפוליגמיה בישראל עליו החליטה ממשלת ישראל בינואר האחרון 2017. על פי הדוח, עד הקמת הצוות היה קושי בקבלת אומדן אמיתי של היקף התופעה בקרב הבדואים בנגב. עד אז חוקרים ואנשי אקדמיה העריכו כי התופעה נאמדת בין 20% ל-40% מכלל המשפחות הבדואיות בדרום, אולם כעת מתברר כי המספר נמוך יותר. כ-75% מהגברים הפוליגמיים בישראל נשואים לאישה נוספת אחת בלבד.

      עבירת ריבוי הנישואין מתבצעת ככלל על ידי גברים, והנפגעות העיקריות הן הנשים. הגורמים שעולים מן הדוח לקיומה של הפוליגמיה בקרב הבדואים הם אפשרות לשאת מספר נשים על פי האסלאם, ריבוי נשים כסמל סטטוס, הרצון להגדיל את המשפחה ואת השבט, פיצוי על נישואין ראשונים מוכתבים בגיל צעיר על ידי נישואין שניים מבחירה, ראיית מוסד הנישואין כהעדפת הרע על פני הגרוע, תפיסת האישה כנכס של הבעל, מעמדן של הנשים בחברה הבדואית, נוהג נישואי החליפין (אח ואחות ממשפחה אחת מתחתנים עם אח ואחות ממשפחה אחרת), לחץ על נשים מבוגרות להינשא ולהביא ילדים, חשש מגירושין ומאובדן הילדים, נגישות גבוהה יותר לנשים מוסלמיות פלסטיניות וירדניות, ולגיטימציה בחברה הבדואית.

      במשפט הבינלאומי, פוליגמיה היא תופעה המפלה נשים ומפירה עקרונות בסיסיים של זכויות אדם. מעבר לפגיעה בזכויות נשים, נישואים פוליגמיים מעוגנים במשפט הבינלאומי מעצם טבעם כבעלי השלכות רגשיות וכלכליות קשות עבור האישה והתלויים בה. הסוגיה עלתה בוועדות האו"ם שאחת מהן קראה לישראל לפעול למיגור התופעה. החוק הפלילי במדינת ישראל אוסר ריבוי נישואין, אך אינו מבטל אותם. על פי הדין בישראל עבירת ריבוי הנישואין היא עברית רגעית המושלמת מיד עם עריכת טקס הנישואין הנוסף. כלומר: העבירה היא עצם אקט הנישואין השניים, ולא סטטוס הפוליגמיה עצמו, והיא אינה מותנית בחיי אישות של הנישואין. החוק הפלילי הישראלי ככלל אינו אוסר על גבר נשוי לחיות חיי אישות עם מי שאינו בן זוגו. משמע, החיים המשותפים אינם בגדר עבירה פלילית ומשמשים אפילו יסוד להענקת זכויות מסוימות על פי דין כמו תשלומי ביטוח לאומי, בעוד הנישואין הקודמים ממשיכים להיות תקפים. גם על עבירה פלילית זו חלים כללי ההתיישנות, והיא מתיישנת בחלוף עשר שנים.

      פוליגמיה מודרנית (מערכת וואלה! NEWS)
      "לנשים הללו אין הרבה ברירות. אישה בדואית שמתגרשת לא יכולה לפתוח בחיים חדשים" (צילום אילוסטרציה)

      במרשם האוכלוסין, מספר הגברים המוסלמים אשר בתיק המתנהל לגביהם מופיע רישום של פוליגמיה עומד על 1,973 (הדוח, כאמור, מעריך את מספר המשפחות הפוליגמיות בישראל בכ-6,200). בבאר שבע פתוחים 1,077 תיקים שכאלה, בירושלים 575, בחדרה 71, בנצרת 42, בעפולה 41, באזור השרון 37, ברמלה 33, בפתח תקווה 29, בתל אביב 7, בחיפה 6, בכנרת 6, ברמת הגולן 4, בצפת 2, ובערים יריחו, חולון, רחובות ורמאללה תיק אחד.

      חרף ההכרה המערכתית בהשלכות הפוגעניות של עבירת ריבוי הנישואין, וכן העובדה כי מדובר בתופעה חברתית מושרשת, הרי שבמהלך השנים עבירה זו נאכפה באופן מועט. בשנת 2017 פתחה המשטרה 260 תיקים שעניינם חשד לביצוע עבירה של ריבוי נישואין, בכל הארץ, כשרוב התיקים מטופלים על ידי מחוז דרום. לאחר סיום החקירה, המשטרה העבירה את התיקים להמשך טיפול הפרקליטות הפלילית במחוז דרום. בסך הכל הועברו מהמשטרה לפרקליטות במחוז דרום בשנת 2017 ותחילת 2018 עד לכתיבת דוח זה 217 תיקים, מהם ב-12 בלבד הוגש כתב אישום.

      עו"ד אבו שארב שהביאה עדויות של נשים בפני הצוות, הסבירה כי "לנשים הללו אין הרבה ברירות. אישה בדואית שמתגרשת לא יכולה לפתוח בחיים חדשים, לרוב המשפחה שלה לא תהיה מוכנה לסייע לה ולילדיה, היא תידרש להשאיר את הילדים אצל הגרוש שלה כיוון שהילדים נתפסים כשייכים לאבא ולשבט שלו. במקרים מסוימים נשים ויתרו על ילדיהן הקטנים בגיל הינקות, בצו השבט. הניתוק מהילדים הוא הנשק הכי חזק של הגברים נגד הנשים. ברגע שאישה תובעת מזונות הגבר מאיים לקחת את הילדים וברוב המקרים, הנשים מעדיפות להיכנע ולסבול בשקט".

      אחת מהתופעות החמורות של ריבוי נישואין בקרב הבדואים בישראל, אשר עולה מן הדו"ח והתגברה בשנים האחרונות, היא מעין סחר בנשים פלסטיניות למטרות נישואין עם גברים בדואים. בישראל גברים בדואים רבים חיים במסגרות פוליגמיות עם נשים ערביות שבאו מחוץ לישראל, בעיקר מירדן ומהרשות הפלסטינית אך גם ממדינות ערביות אחרות. בדואים רבים מעדיפים נישואין עם ערביות מחוץ לישראל, משתי סיבות עיקריות: ראשית, תשלום המוהר עבור האישה עשוי להיות נמוך יותר מאשר עבור אישה ישראלית. שנית, האישה מתנתקת ממקום מוצאה וממשפחתה, ונעשית תלויה כמעט לחלוטין בבעלה ו"קלה יותר לשליטה" מאישה ישראלית. ככל שנשים אלה שוהות בישראל, הן שוהות בה שלא כדין. לנשים הבאות לישראל במסגרת זו אין כל מעמד חוקי או זכויות רפואיות וסוציאליות בישראל, והן תלויות לחלוטין בחסדי בעליהן. רבות מן הנשים השניות הן פלסטיניות תושבות השטחים. פועל יוצא הוא כי האישה נותרת בישראל בידיעת הרשויות, ללא כל מעמד חוקי או כאשר מעמדה במדינה לא מוסדר. הלכה למעשה האישה השנייה הפלסטינית היא "בת ערובה" שכן אין לה הכנסה או קצבה או ביטוח בריאות. לרוב, הקצבאות מגיעות ישירות לבעל ולא אליה, ללא שום התערבות מצד המדינה. במקרים של מצוקה או של מחלה סופנית, קיימים מקרים בהם הנשים ננטשות על ידי הבעל.

      פוליגמיה במגזר הבדואי (מערכת וואלה! NEWS)
      במהלך השנים עבירת ריבוי הנישואים נאכפה באופן מועט (צילום אילוסטרציה)

      הצוות ממליץ על כמה אמצעים למאבק בתופעה. ראשית, מוצעים מסעות הסברה וחינוך: הצוות ממליץ על מתווה לפיו הנהלת בתי הדין השרעיים תקרא להנהגת הציבור המוסלמי בדרום - אימאמים במסגדים השייכים למחלקה המוסלמית במשרד הפנים, וכן האימאמים וההנהגה הדתית החברתית בדרום ביחד עם הקאדים בבית הדין השרעי בבאר שבע ורושמי הנישואין מטעם בית הדין להוביל מסע של הדרכה וחינוך בהתאם לערכי הדת בסוגיה זאת, במטרה לצמצם מנהג שהשתרש בחברה ואשר אינו עומד במתווה הדתי המוסלמי המקובל.

      שנית, מוצע להעניק סמכות לאפשר נישואין שניים. בתי הדין השרעיים נאלצים להכיר בדיעבד בתוקפם הדתי של נישואין שניים, הנערכים בניגוד לחוק, נוכח העובדה שנישואין כאלה תקפים על פי הדין האישי-הדתי החל על מוסלמים בישראל. לבית הדין השרעי ולרשויות המדינה אין סמכות לבטל נישואין אלה. גם העמדה לדין פלילי והרשעה בפוליגמיה אינן פוגעות במימוש הנישואין הנוספים. על כן, הצוות ממליץ כי בית הדין השרעי ייתן היתר לשאת אישה שנייה בנסיבות חריגות בלבד - לאחר בדיקה וחקירה של הנסיבות ומיצוי כל ההליכים הנדרשים על פי דין, כדי למנוע את המשך אובדן השליטה על התופעה, ולהעביר את השליטה לבית הדין השרעי. מצב זה יתאפשר לתקופה קצובה שתיקבע, כדי להוביל תהליך שינוי הדרגתי ותקופת הסתגלות לשינוי במדיניות האכיפה. העיקרון המוביל של המלצה זו הוא להוציא אל האור את תופעת הפוליגמיה אשר נערכת כיום במחשכים - בניגוד לעקרונות השריעה וללא כל בחינה של נסיבותיה של המשפחה - ולהתמודד עימה באופן מוסדי מראש ולא בדיעבד כפי שקורה כיום. כל מי שלא יקבל היתר מבית הדין השרעי בנסיבות האלה יהיה צפוי לאכיפה פלילית חמורה שעונש מאסר בצידה, תוך גיבוי ממשי של ההנהגה הדתית המוסלמית בכלל, והבדואית בדרום בפרט.

      הצוות ממליץ כי היתר לנישואין שניים יינתן אך ורק במקרים החריגים: האישה הראשונה עקרה, מחלה קשה של האישה הראשונה, אישה אלמנה, פירוד ממושך בין בני זוג, אישה עם ילדים אשר מעדיפה להיות פרודה ולא גרושה.

      איילת שקד בטקס מינוי קאדים בטקס הנשיא (נועם מושקוביץ)
      הכריזה מלחמה על התופעה. שרת המשפטים איילת שקד (צילום: נועם מושקוביץ)

      המלצה נוספת היא פנייה לאכיפה פלילית אך ורק כברירה אחרונה. הצוות ממליץ כי הסמכות המהותית לקבוע הגנה פלילית במצב של נישואין שניים שהותרו מראש על-ידי בית הדין השרעי, ובמקרים חריגים שייקבעו, תיושם באמצעות הליך דיוני מיוחד אשר יהיה מורכב ממספר שלבים שמטרתם לוודא קיומו של הליך הוגן, הדוק ומבוקר שיבטיח תשומת לב ומשקל ראוי להגנה על זכויות האישה הראשונה, ילדי בני הזוג הקטינים ועל האינטרס הציבורי הכולל. חברי הצוות מעריכים, כי דרך פעולה זו תזכה לתמיכה של המנהיגות הדתית וגורמים מובילים בחברה הבדואית, ולפיכך היא בעלת הסיכויים הטובים ביותר ליצור מענה מקיף להתמודדות המשפטית עם תופעת הפוליגמיה ולצמצמה בתהליך הדרגתי שיתפרס על פני שנים ויאפשר הסתגלות מדורגת לשינוי.

      הצוות ממליץ כי ההליך יורכב מכמה נקודות בקרה: הבטחת זכויותיה הדיוניות של האישה הראשונה, תסקיר עובד סוציאלי לסדרי דין, עמדת בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה - לשמירה על האינטרס הציבורי בהליך זה, פיקוח של הקאדי על ההליך שידאג להביא לפיתרון המיטבי בעבור שני הצדדים. מתן ההיתר ילווה בהסכם כתוב בין הבעל לאישה הראשונה לפיו הוא מתחייב לדאוג לה מבחינה כלכלית ולהמשיך לספק את צרכיה. הפרת ההסכם לאחר מתן ההיתר, ככל שיינתן, תהווה הפרת חוזה שניתן יהיה לתבוע אכיפתו, ולהסתייע לשם כך בסיוע המשפטי שבמשרד המשפטים. החלטת הקאדי תדרוש את אישור נשיא בית הדין השרעי.

      מעמד האישה הערבייה - לא על סדר היום הציבורי

      רפאה ענבתאוי, מנכ"לית ארגון "כיאן",מסרה בתגובה לדוח כי "ראשית, צריך להדגיש שגם היום נישואים לאישה שנייה תלויים בהיתר של קאדי שרעי וכן בנסיבות מסוימות. כך שלדעתנו הוועדה צריכה להפסיק מתן היתר זה לאלתר.
      תופעת הפוליגמיה הינה פסולה וראויה לטיפול מיוחד. מחקרים וכן עובדות מהשטח הראו כי תופעה זו מפלה נשים ופוגעת בזכויותיהן הבסיסיות וכן סוללת את הדרך ללגליזציה של סחר בנשים".

      ענבתאוי הוסיפה כי "כארגון פמיניסטי נדאג לעקוב אחרי עבודת הוועדה ולפנות אליהם עם עמדתנו ועמדת יתר הארגונים הפמיניסטים הערביים, אם כי אנו בספק כי מעמד האישה הערבייה הינו בסדר העדיפויות של השרה שקד שמתייחסת אל הנושא כסכנה דמוגרפית".

      ארגון לביא מסר גם כן תגובתו בעניין ולדבריו "מדובר בדוח בעייתי במיוחד. לעומת תקציבי הענק בתחום הגזרים שמחזקים הלכה למעשה את הפזורה הבלתי חוקית, כמעט ואין התייחסות לאכיפה אפקטיבית בשלל עבירות הפוליגמיה, כמו ייבוא נשים מהרשות הפלסטינית, ירדן וסיני, עבירות הונאת ביטוח לאומי ורשות מקרקעי ישראל, רישום ילדים של נשים פלסטיניות וכיוצא באלה". עוד מסרו בארגון כי "גם נושאי האכיפה באים באופן כוללני ולא נותנים שום מענה אפקטיבי".