הרעש ששמעתם אמש (שישי) מכיוון ארצות הברית היה קול חליצת פקקי בקבוקי שמפניה בקרב האוונגליסטים והימין האמריקני הקשה. השופט העליון אנתוני קנדי הודיע על פרישתו. לא, הוא לא היה ליברל שמונה לתפקידו על ידי אובמה, אלא שופט רפובליקני שמונה על ידי רונלד רייגן - אחד הנשיאים הרפובליקנים האהובים בהיסטוריה.
קנדי היה פעם אחר פעם לשון המאזניים בין ארבעת השופטים הליברלים (שלושה מהם יהודים) לבין ארבעת השמרנים הקשוחים. שוב ושוב הוא היה הקול המכריע בהחלטות של חמישה מול ארבעה בשורת נושאים שעיצבו את אמריקה, בראשם החקיקה בנושא זכויות האזרח של הקהילה הלהט"בית וזכותם להינשא, רפורמת הבריאות של אובמה ועוד. בנושאים אחרים כמובן הצביע עם השמרנים. כעת, הוא פורש.
משמעות הדבר היא שדונלד טראמפ ימנה שופט עליון נוסף. שופטי עליון אמריקנים מתמנים לכל חייהם - קנדי, למשל, פורש בגיל 80 - ונשיאים רבים לא זכו כלל למנות שופטים. טראמפ, לעומת זאת, ימנה שניים תוך שנתיים. השופטת רות ביידר גינסבורג כבר בת 85. היא אמנם בריאה, עוסקת ביוגה וכל עוד נשימה באפה היא לא צפויה לפרוש, אבל גם בלעדיה יכול טראמפ למנות שופט עליון שמרן, שימשיך את הקו השמרני הנוכחי.
רק השבוע פסק בית המשפט העליון נגד יכולתם של איגודים מקצועיים לדרוש דמי חבר חלקיים מאלה הנהנים מהטבות שהאיגוד משיג, גם אם אינם חברים בו, ובכך קיצץ משמעותית ביכולת המיקוח והיכולת הכלכלית של איגודי העובדים - עוד מתנה למעסיקים על חשבון עובדים מאוגדים.
עוד בזמן מסע הבחירות לנשיאות בשנת 2016 היה ברור, וגם אני אמרתי, שהמורשת החשובה ביותר של הנשיא הנבחר, זו שתשפיע עשרות שנים קדימה, תהיה עיצוב פני בית המשפט העליון. היה ברור גם שטראמפ מעוניין במינוי עשרות שופטים אחרים, בעיקר לבתי המשפט לערעורים, השלב הקריטי לפני הגעת הפסיקות לעליון. אחת הסיבות להערכה שהילרי קלינטון תנצח הייתה שהנשים יתגייסו ברוב גדול נגד אדם שעל פי עדותו שלו הטריד מינית, ושאם ייבחר ימנה שופטים שמשימתם העיקרית תהיה להשיב את הגלגל אחורה בזכויות האזרח ובעיקר בזכויות הנשים, בפרק הפסיקה של רו נגד ווייד.
הפסיקה הזו, שהתקבלה בשנת 1973, קבעה כי אין לאסור על הפלות מלאכותיות בארצות הברית. לפיה, חוק שמקבלת מדינה ממדינות האיחוד - במקרה של הפסיקה, טקסס - האוסר הפלות, סותר את התיקון ה-14 לחוקה ופוגע בזכות לפרטיות. זו אחת הפסיקות החשובות ומעוררות המחלוקת ביותר בתולדות ארצות הברית.
המאבק האתי, הפילוסופי, החוק והפוליטי נמשך - בין אלה הסוברים שלעובר זכויות משלו ויתרה מכך, שהפלה היא רצח, לבין הדוגלים בזכותה של האישה על גופה, ודאי במקרים של אונס או גילוי עריות אבל גם במקרים אחרים. לשני הצדדים טיעונים כבדי משקל, אבל בית המשפט אמר את דברו. לימים הזכות להפלות התפשטה ברחבי העולם, כולל במדינות קתוליות באירופה.
הסברה הייתה שנשים לא יצביעו למען נשיא האומר בפה מלא שבכוונתו ובכוונת תומכיו לבטל זכויות שהשיגו בעמל רב. אבל הזהות הנשית היא רק אחת מהזהויות של אדם: נשים רבות הצביעו לטראמפ בגלל שיקולים כלכליים, כי הזדהו עם המסר שלו נגד האליטות, נגד הגלובליזציה, בעד החזקת נשק חם, בעד הדת והמסורת, כי התנגדו לליברלים, כי לא אהדו את קלינטון, ומה לא. שלל גורמים מורכבים מעצבים בסופו של דבר את הבחירה.
כעת ישנה בית המשפט העליון את פניו. הבחירה של כמה עשרות אלפי בוחרים בוויסקונסין ומישיגן הולכת לשנות את פני החברה האמריקנית לדורות. ולא, אלה לא משפטים דרמטיים מדי אלא המציאות.
הפוליטיקאים, בעיקר הרפובליקנים, משחקים, כרגיל, קשוח וציני: מיץ' מקונל, מנהיג הרוב בסנאט, האדם שהודיע שלנשיא אובמה אין שום סמכות מוסרית למנות שופט עליון בשנה האחרונה לנשיאותו, מודיע כעת, בשנת בחירות, שהסנאט ידון בחיפזון כבר בסתיו הקרוב במינוי השופט העליון שיביא טראמפ. אולי מחשש שהרפובליקנים עלולים לאבד את הרוב בסנאט בבחירות בנובמבר, ואז יהיה קשה בהרבה להעביר מינוי של שופט שמרן, שלא לדבר על שופט ימני רדיקלי. הדמוקרטים מתפוצצים, אבל אין הרבה שהם יכולים לעשות חוץ מלהצביע על הצביעות.
גם העיתוי חשוב. פרשנים פוליטיים אמריקנים, שמרנים וליברליים כאחד, מעריכים שהתפטרותו של קנדי בעיתוי הזה הכריעה את בחירות אמצע הקדנציה לטובת הרפובליקנים. מדוע? הדמוקרטים מגויסים כולם לבחירות האלה, באופן טבעי, אחרי שנתיים של טראמפ. על פי המסורת, קשה מאוד למפלגת שלטון לגייס את ההתלהבות כדי להביא את הבוחרים לקלפיות, ורפובליקנים רבים אכן לא מאושרים מהיבטים שונים בנשיאותו של טראמפ. אבל אם יש נושא אחד שמאחד את כל הרפובליקנים, את הימין האמריקני (כמו זה הישראלי), זה בית המשפט העליון והשליטה בו.
זה הנושא המלהיב את הבוחרים, גם אלה שאינם מאושרים מטראמפ יבואו לקלפי בנובמבר, כי הכנסת שופט עליון שמרן נוסף ושליטה בעליון לדורות שוות הכל מבחינתם. הנושא הזה גם יכניס דמוקרטים רבים במדינות שמרניות למלכוד: האם לתמוך במועמד של טראמפ ולהכעיס את הליברלים במפלגה, או להתנגד לו ולהסתכן באובדן המושב. פרשן בכיר אמר אתמול שפרישת קנדי כעת משמעותה חמישה מושבים בסנאט - משלושה לטובת הדמוקרטים לשניים נוספים לרפובליקנים, וכמובן, גם המשך שליטת הרפובליקנים בבית הנבחרים כולו.
הכל במחלוקת, גם חופש הביטוי
בהנחה שימונה שופט עליון שמרן נוסף, אין עוד לשון מאזניים. לשמרנים יהיה רוב מוצק, וזה דבר קריטי. האם החוקה היא מסמך מת שאין לגעת בו, או כזה שיש להתאימו למציאות המשתנה? הרי נושאים רבים השתנו מאז נוסחה החוקה האמריקנית. בזמנו פסק העליון בפסיקת דרד סקוט שעבד הוא סחורה השייכת לאדוניו. זה עלה בקנה אחד עם החוקה כפי שהובנה אז. לנשים לא היו זכויות, שלא לדבר על הומואים. דברים השתנו, וטוב שכך.
דברים נמצאים במחלוקת, וגם זה טוב. חופש הביטוי נתון במחלוקת תמידית: מה מותר לומר, ומה אסור? בית המשפט העליון, אותו המוסד שפסק שללהט"בים יש זכות להינשא בכל רחבי ארצות הברית, פסק גם שלאדם שמורה הזכות לא לשרת להט"בים אם זה נוגד את מצפונו ואת דתו. אגב, אם אדם כמו האופה מקולורדו, שסירב להכין עוגה לחתונה של הומואים, היה מסרב לשרת יהודים או שחורים מטעמי גזענות, החוק לא היה מגן עליו.
מי יחליף את קנדי? אריק טראמפ העלה את שמה של ג'נין פירו, תובעת מחוזית ושופטת לשעבר, אבל זו הטרלה, מן הסתם: פירו היום כיום פרשנית ומנחת טלוויזיה, תומכת טראמפ המבקשת לאסור את אנשי צוותו של התובע המיוחד מולר, ורוצה לטהר את הממשל האמריקני מכל מי שאינו תומך טראמפ.
קל למצוא שופטים שמרנים, אוונגליסטים, המבקשים להביא את דבר האל אל ספסל בית המשפט. הרי שופט בארצות הברית הוא נבחר פוליטי, ראו מקרה השופט הגזען רוי מור מאלבמה.
ברגע שיתנה שופט עליון חדש, שמרן, יובא לבית המשפט העיון מקרה המבקש לפתוח מחדש את נושא זכות המדינות להעביר חקיקה האוסרת על הפלות מלאכותיות. זה אפילו לא חייב להיות חוק או פסיקה העוסקים בהפלות, אלא רק בזכויותיהן של המדינות השונות החברות באיחוד. קנדי, לשון המאזניים, לא יהיה עוד. ברגע שהעליון יקבל את ההחלטה, כמחצית מהמדינות בארצות הברית, במרכז ודרום המדינה, יודיעו על איסור הפלות. כבר היום קשה עד כמעט בלתי אפשרי לאישה לעבור הפלה במדינות רבות בארצות הברית. קשה גם לקבל ייעוץ על אמצעי מניעה או סיוע בכל הנושא של זכות האישה על גופה.
לפני כחצי שנה, ביום השנה לבחירתו של טראמפ, כתבתי כאן שסביר מאוד שדונלד טראמפ יהיה הנשיא המשפיע ביותר, זה שבחירתו תהיה בעלת המשמעות הרבה ביותר לטווח ארוך מכל נשיא אחר בדורנו. הדברים נאמרו ספציפית לגבי מינוי שופטים, והיום הם רק מתחזקים. לאוונגליסטים, הקבוצה שהביאה את טראמפ לבית הלבן, יש סיבה לשמוח. וכן, זה כולל אוונגליסטיות.
מאז ומעולם היה בית המשפט העליון זירת קרב של פוליטיקה ושל רעיונות. שמרנות מול ליברליזם, בדלנות מול מעורבות, ממשלה המסייעת לאזרח מול ממשלה קטנה שלא מתערבת, דת ומדינה - כל הנושאים האלה נמצאים במרכז הדיון הציבורי מאז המהפכה האמריקנית. לטראמפ יש את המזל, שוב, להיות בצומת הנכון במקום הנכון כדי לקדם את האג'נדה שלו. בניגוד לביטול כל מה שמכונה "מורשת אובמה" בידי טראמפ, ולביטול מדיניויותיו של טראמפ בידי הבא אחריו, אין אפשרות לבטל מינוי שופט עליון.
שופטי העליון שטראמפ ימנה ישנו את פני החברה האמריקנית עשרות שנים אחרי תום נשיאותו. הם אלה שישאירו בעינם את מחוזות הבחירה המעוותים שצוירו בידי בתי נבחרים רפובליקנים כדי לשמר את שלטון המפלגה במדינות רבות, הם יכרסמו בהפרדת הדת מהמדינה, הם ימשיכו לתת לתאגידים עוצמה וזכויות משפטיות של אנשים חיים, והם כמובן לא יגעו בזעות המקודשת לשאת נשק, כל נשק, בידי אמריקני, כל אמריקני. בחירות 2016 נראו בזמן אמת, וממשיכות להיראות כל הזמן, כנקודת מפתח בהיסטוריה האמריקנית.