פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המוחות מאחורי איתור המנהרות נחשפים: "הקסם בינינו הביא להצלחה"

      המעבדה לאיתור מנהרות שהוקמה באוגדת עזה זכתה בפרס ביטחון ישראל של משרד הביטחון ובאופן נדיר הותר למפקדה, רב-סרן ב', להתראיין: "לא מספיק להרגיש שיש משהו מתחת לאדמה, צריך לשכנע שזו מנהרה". מפקד אוגדת עזה: "יש פה פריצת דרך, הישג אדיר, אבל לא סיימנו את התהליך"

      המוחות מאחורי איתור המנהרות נחשפים: "הקסם בינינו הביא להצלחה"
      צילום: דובר צה"ל

      מפקד אוגדת עזה תת אלוף יהודה פוקס מלווה בנציגי משרד הביטחון ותעשיות ביטחוניות ישראליות עלו אל הבמה לקבל את טקס פרס ביטחון ישראל על פריצת דרך שהפכה לשיטה לאיתור מנהרות. זו הפעם הראשונה שאוגדה בצה"ל מקבלת את הפרס. יש לזה סיבה: בשנתיים האחרונות הצליחה "המעבדה" לה שותפים מומחי תוכן שונים מצה"ל, משרד הביטחון, גורמים אקדמיים ונציגי תעשיות ביטחוניות לאתר תשע מנהרות התקפיות שנחפרו מרצועת עזה לשטח מדינת ישראל.

      מפקד המעבדה רס"ן ב' (27) מהנדס חשמל ופיזיקאי במקצועו שמתראיין לראשונה באישור הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט אמר בריאיון מיוחד לוואלה! NEWS כי "'המעבדה' באוגדת עזה קמה במטרה לאתר מנהרות. מרבית הטכנולוגים ב"מעבדה" גדלו בחט"ל (החטיבה הטכנולוגית ליבשה באט"ל, א"ב), אנשי מטה שיצאו מהמשרדים, לבשו אפודים קרמים ויצאו לשטח, התחילו לעבוד מול גורמי מודיעין, הנדסה, לוחמים וגורמים נוספים כדי להביא לפתרון. חיפשנו אנשים 'מיוחדים', לא רק אנשים חכמים. הבאנו אותם למעבדה ויחד בשילוב טכנולוגיות, יצירתיות, המון שליחות, הצלחנו להביא להישגים". אל המעבדה התנקזו נתונים מטכנולוגיות שונות, מומחים, חוות דעת של חוקרים ומידע מודיעיני. כל אלו יחד הפכו לפעולות בשטח שהובילו לבסוף לחשיפת המנהרות.

      איום המנהרות - כוחות צה"ל השמידו תוואי מנהרת טרור התקפית של החמאס שחדרה לשטח ישראל במרחב ג'באליה (דובר צה"ל)
      "פיתחנו אלגוריתם שלתוכו נשפכו נתונים, בשילוב הערכות מצב. יחד התקבלו ההחלטות איפה לקדוח, איפה לחפור, איפה לתקוף, במה לטפל" (צילום: דובר צה”ל)

      "עבדנו ואנחנו עדיין עובדים בתחום אפור, אזור לא ברור", אמר רס"ן ב' והוסיף, "אנחנו חוד החנית בחיכוך עם האויב. חוד החנית באיתור מנהרות. זה לא רק להרגיש שיש משהו מתחת לאדמה, שזו מנהרה. צריך לשכנע שזה שם. עד שאין פגיעה אתה לא בטוח. רק חיבור באמצעות קסם בין הרבה אנשים הביא להצלחה במלחמת המוחות מול החמאס".

      ראש מחלקת איסוף ותקיפה בחט"ל זרוע אל"מ יניב אביטן שגדל בנתיבות ומתגורר בשדרות עוסק באיתור מנהרות מאז שנת 2013. לפני שנתיים היה חלק מהתהליך להקמת 'המוח', הכינוי לו זכתה המעבדה. "פיתחנו אלגוריתם שלתוכו נשפכו נתונים, בשילוב הערכות מצב. יחד התקבלו ההחלטות איפה לקדוח, איפה לחפור, איפה לתקוף, במה לטפל. ככה למעשה טופלו המנהרות", אומר אביטן. "פריצת הדרך הייתה לא רק טכנולוגית אלא גם בחיבור בין האנשים - טכנולוגים שעברו לשטח מהמעבדות בניגוד גמור למה שתכננו בשירות הצבאי. היה פה חיבור בין תעשיות ביטחוניות שונות. היו קשיים גדולים אבל כולם המשיכו בכל הכוח. אנחנו די בטוחים בשיטה. הפעולה מוכיחה את עצמה באיתור מנהרות. זו נקודת הפסגה שלי בתפקיד. הרגע המשמעותי הראשון הייתה הפעם הראשונה שהשיטה הוכיחה את עצמה. אתה פוגע במנהרה. בול בפוני. זה מרגש מאוד. כתושב האזור אני מבין טוב מאוד מה עושה איתור מנהרה לאזרחים".

      מעבדה לאיתור מנהרות, 15 באפריל (מערכת וואלה! NEWS , דובר צה"ל)
      אל המעבדה התנקזו נתונים מטכנולוגיות שונות, מומחים, חוות דעת של חוקרים ומידע מודיעיני (צילום: דובר צה"ל)

      מפקד אוגדת עזה תא"ל יהודה פוקס שמקיים מדי יום הערכות מצב בנושא איתור המנהרות יחד עם אנשי "המעבדה", התרגש מעצם הטקס והעלייה לבמה לקבלת הפרס, אך ביקש להכניס את האירוע לפרופורציה. "יש פה פריצת דרך, הישג אדיר, אבל לא סיימנו את התהליך. אנחנו לא רגועים. חמאס ממשיך להשקיע את הכסף שלו במנהרות במקום ברווחת התושבים. במים, בחשמל. זה אויב מאוד מתוחכם". את הצלחת "המעבדה" תלה תא"ל פוקס במה שהגדיר "החיבור בין האנשים. הם התיישבו על הגדר, באזורים מאוימים. את חלקם חיילנו והפכנו לחיילי מילואים. מדובר באנשים שעובדים 24/7. כאלה שהלכו לקנות צינורות בלילה כדי להשלים איזו בדיקה בשטח. פועלים באזורים מאוימים". לדבריו, מדובר במעין "חיבור בין אנשים חכמים לרעיונות מופרעים. חלקם נמצא בין היתר במכון ויצמן, בטכניון, אוניברסיטת תל אביב, חברות ביטחוניות. הם הביאו משרטוט על נייר לביצוע בשטח תוך שבוע".

      בסוף דבריו אמר תא"ל פוקס כי היה רוצה להקדיש את הפרס לאדם אחד, המהנדס סא"ל נ', ממשרד הביטחון: "הוא משתחרר בעוד חודשיים אבל הוא עשה את השינוי האמיתי לפני שנתיים. הוא חיבר בין החברות השונות, היחידות, האנשים השונים, הוא פתר בעיות ועשה יש מאין. אם הייתי יכול להעלות אותו כנציג האוגדה לקבל את הפרס הייתי עושה את זה".