פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחרי שהקפיץ מדינה שלמה: עבודות שירות לצעיר שביים את חטיפתו

      בית המשפט גזר חצי שנת עבודות שירות על ניב אסרף שבדה את חטיפתו ליד חברון בשנת 2015 והביא לחיפושים נרחבים של כוחות רבים. על חברו ערן נגאוקר שסייע לו נגזרו שלושה חודשי עבודות שירות. "במעשיהם ניצלו את ערך הערבות ההדדית, וזאת גם במחיר של סיכון חיים"

      אחרי שהקפיץ מדינה שלמה: עבודות שירות לצעיר שביים את חטיפתו
      עריכה: שניר דבוש

      בית משפט השלום בירושלים גזר היום (ראשון) שישה חודשי ועבודות שירות על ניב אסרף שביים את חטיפתו לפני כשלוש שנים. על אסרף נגזר גם קנס של 5,000 שקלים. חברו ערן נגאוקר שסייע לו יבצע שלושה חודשי עבודות שירות.

      השניים הודו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מסירת ידיעות כוזבות וקבלת דבר בתחבולה אולם לא הייתה הסכמה לגבי העונש. על פי כתב האישום שבו הודו, אסרף הפסיד כסף רב בהימורים לא חוקיים והיה חייב עשרות אלפי שקלים לגורמים שונים. בעקבות זאת, הוא החליט להתחמק מתשלום על ידי "יצירת מצג שווא לפיו נחטף בידי מחבלים סמוך לחברון".

      ניב אסרף וערן נגאוקר בבית משפט השלום בירושלים (מערכת וואלה! NEWS)
      נגאוקר ואסרף בבית המשפט לאחר גזר הדין, היום

      אסרף התכוון שחטיפתו המבוימת תפורסם ותגיע לאנשים להם הוא חייב כספים, והוא שכנע את נגאוקר להצטרך אליו לנסיעה למערת המכפלה בטענה שהוא רוצה להתפלל ולתת צדקה. ב-2 באפריל 2015, אסף אסרף את נגאוקר והשניים נסעו לכיוון קריית ארבע. בדרך הם עצרו ואסרף סיפר כי הוא מתכוון להיעלם בשל פרידה מחברתו ובניסיון לגרום לה לדאוג לו. נגאוקר ניסה להניא אותו מהמהלך, אולם לא הצליח, ולבסוף הסכים לסייע לו.

      השניים החליטו כי אסרף יסתתר בקרית ארבע בעוד חברו יגיד שהוא נעלם בכפר פלסטיני. בהתאם לכך, ירד אסרף מהרכב והלך להסתתר ונגאוקר יצא מקרית ארבע, עצר במקום שבו החליטו והוציא אוויר מגלגלי רכבו, ולאחר מכן, חזר לכיוון קריית ארבע. שם, הוא נתקל בניידת משטרה וסיפר לשוטר דיווח כוזב על כל כך שחברו צעד לכיוון כפר פלסטיני ולא שב משם. השוטר הורה לנגאוקר להתקשר למוקד 100 והוא חזר וסיפר את אותו הסיפור.

      חיפוש אחר צעיר שנעדר, מרץ 2015 (יח"צ , אתר פלסטיני "חדשות עזה")
      חיפושים אחר אסרף באזור חברון, אפריל 2015

      בעקבות הדיווח הופעל נוהל חירום לניסיון חטיפה, והוקפצו אלפי חיילים, שוטרים וכלי טיס. כמו כן, הוצבו מחסומים והחלו סריקות, בזמן שאסרף מסתתר בין השיחים. רק לאחר כמה שעות וחקירה של שב"כ, הודה נגאוקר כי מסר דיווח כוזב ולקראת חצות הוביל את החוקרים למקום המסתור של אסרף.

      השופט אוהד גורדון כתב בגזר הדין כי "הנאשמים חטאו במעשים חמורים. במעשים ניצלו שניים ממאפייניה הבולטים של החברה בישראל: ראשית, ההכרח המצער להתמודד עם סיכון ביטחוני מתמיד, הנשקף לחברה מצדם של אויבי ישראל. סיכון שכולנו חיים בצלו, ושעלול להתממש בכל רגע נתון ולגבות מחיר כבד. ושנית, ערך הערבות ההדדית של בני החברה שבא לידי ביטוי בנוכונת לסייע לזולת המצוי בצרה, וזאת גם במחיר של סיכון לחיים ולגוף וגם אם הדבר מצריך שימוש במשאבי הכלל".

      עו"ד אפרת פילזר ביזמן מפרקליטות מחוז ירושלים אמרה
      "השניים הורשעו במסירת ידיעות כוזבות על חטיפה, וגרמו להקפצה של כוחות ביטחון רבים לאזור חברון, והכל במטרה להשיג רווח כספי".

      לדבריה, "הפרקליטות ביקשה להטיל על הנאשמים עונשי מאסר וטענה כי חומרת המעשה - סיכון חייהם של החיילים והשוטרים שהיו מעורבים במבצע והמשאבים הרבים שהושקעו על מנת לאתר את השניים - מצדיקה ענישה משמעותית ומרתיעה. מדובר במעשה מתוכנן מראש של ביום חטיפה שנמשך שעות רבות באזור רגיש, חודשים ספורים לאחר אירוע חטיפת שלושת הנערים. "בית המשפט הטיל על הנאשמים עונשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וקנס כספי. הפרקליטות תלמד את גזר הדין ותשקול צעדיה".