כשנוסעים בכביש 1 באזור מעלה אדומים מבחינים בכמה כפרים בדואים הממוקמים לצדו. אחד מהם הוא חאן אל-אחמר, שהפך למעין סמל, בעיקר בשל בית הספר אקולוגי שהוקם בו מבוץ וצמיגים, וצפוי להיות מפונה בקרוב. בית הספר, כמו גם יתר המבנים של שבט הג'האלין המתגורר במקום, הוקמו שלא כחוק - ללא היתרי בנייה. בחודש שעבר, אחרי שנים של דיונים בבג"ץ וכמה עתירות, אישרו השופטים למדינה להרוס את המבנים.
מאז ההחלטה, תושבי המקום נמצאים בלחץ וחשש לקראת הפינוי, עוקבים אחר כל פעילות שנראית להם יוצאת דופן של אנשי כוחות ביטחון המגיעים למקום, ועדיין תולים מעט תקווה בלחץ בינלאומי. "היה פה השבוע מלא צבא ומשטרה, הם תכננו איך יהרסו את הכול פה. הם נכנסו לכאן בפנים, בדקו איך אפשר להיכנס מהכביש הראשי ישר למקום כי יש שם מעקה", סיפר בשבוע שעבר ראש קהילת חאן אל-אחמר, עיד אבו חמיס.
קהילות שבט הג'האלין התגוררו באזור הנגב עד תחילת שנות ה-50, אז גורשו ועברו לאזור מישור אדומים. כעת מתגוררים בחאן אל-אחמר כ-200 איש מהשבט. בשנת 2009 הוקם במקום בית הספר שבו לומדים ילדים מכל האזור והוצאו לו צווי הריסה שלא מומשו. משפחות מהג'האלין עתרו נגד חוקיות הצווים, ומנגד עתרו ההתנחלויות הסמוכות כפר אדומים, אלון ונופי פרת בדרישה שהמדינה תבצע את הצווים - אך כל העתירות נדחו.
ב-2016, הגישה מועצת כפר אדומים עתירה נוספת בבקשה להורות על ביצוע ההריסה, ומנגד עתרו תושבי חאן אל-אחמר נגד החלטת שר הביטחון לפנות את בית הספר ומבני המגורים למתחם ליד אבו דיס, במרחק שמונה קילומטרים מהמתחם שבו הם מתגוררים כיום. במגרש ישנם 35 מגרשים מפותחים לבנייה שעל פי המתווה שהציגה המדינה אמורים התושבים לקבל.
לטענת התושבים, המתחם לא מתאים לצרכים שלהם, גודל המגרשים קטן מדי עבור גידול צאן ומרעה. כמו כן, טענו התושבים כי "בעוד שבמשך שנים הצהירה המדינה כי בכוונתה להגיע לפתרון מוסכם עם התושבים, הרי שבאבחה אחת, כפי שהתברר מתגובת המדינה לעתירת כפר אדומים, הוחלט באופן חד-צדדי וללא הידברות לפנות את התושבים בתוך זמן קצר למתחם ג'האלין מערב".
בחודש שעבר דחה בג"ץ את עתירת התושבים וכן נמחקה עתירת כפר אדומים להאצת מימוש צווי ההריסה לאחר שהמדינה הודיעה שבכוונתה לעשות זאת בקרוב. "על אף האופן שבו הוא מוצג על-ידי בא כוח העותרים, אינני סבור שהפתרון המוצע להם הוא כה קיצוני בחוסר סבירותו עד כדי כך שמימוש צווי ההריסה, שהוצאו כדין, אינו חוקי", מציין השופט נועם סולברג בפסק הדין שעליו חתומות גם השופטות ענת ברון ויעל וילנר. "אדרבה, הרבה עשתה המדינה לפיתוח אזור ג'האלין מערב, על חשבונה, אם בפיתוח השכונה והתשתיות, אם בפיתוח המגרשים עצמם, המוצעים לעותרים ללא תמורה".
עוד נכתב בהחלטת השופטים כי לא נמצא פגם בטיפולה של המדינה בבדיקת חלופות להעברת המתחם. המדינה הבהירה כי לאחר שיוקם בית ספר חדש במתחם ליד אבו דיס, ימומשו צווי ההריסה שהוצאו למבנים בכפר "בהקדם האפשרי". בזמן הקרוב צפויים להגיע המבנים היבילים שישמשו כבית הספר למתחם, ובמערכת הביטחון נערכים לפינוי והריסת יתר המבנים הכפר.
"למה להרוס קהילה?"
"מה אני יכול לעשות אם יגיעו, מה יש לי ביד שלי, אין לי צבא. מה יש לי לעשות? יש לי מתנדבים וארגונים שתומכים", אומר אבו חמיס ומציין כי חלק מהמתנדבים מגיעים לישון במקום מדי לילה בשל הפינוי הצפוי. "אם באים והורסים, הבדואים נשארים במקום, לא זזים. רק אם לוקחים אותם בכוח, ואז חוזרים לכאן".
אבו חמיס מבהיר כי התושבים לא מתנגדים למעבר אלא מתנגדים לחלופה שנבחרה על ידי המדינה. הם מוכנים לעבור למתחם שנמצא מדרום למיקומם הנוכחי, ליד נבי מוסא. "יש שם כביש מוכן, קו חשמל מוכן, קו מים מוכן, מסגד ובית קברות של הבדואים שם". לדבריו, פעם המדינה הייתה מוכנה להעביר אותם לשם, אך אז חזרה בה. בתשובה לבג"ץ, השיבה המדינה כי חלופה זו היא "בעלת זמינות רחוקה".
"למה להרוס קהילה?", הוא שואל. "לא צריך להשאיר אותנו כאן אבל תבואו, תשבו לבחור מקום, תדברו איתנו. לא לבוא עם מפה ולהגיד זו ההחלטה וזהו. אבל לא באו לשמוע אותנו ולראות מה אנחנו צריכים". אבו חמיס מציין את התמיכה הבינלאומית, בעיקר מאירופה, וטוען כי המדינה תשלם מחיר על הפינוי. "הרבה סטודנטים הגיעו לפה מכל אירופה בשנים האחרונות כדי לראות את המקום ופוליטיקאים, יש המון לחץ. והם כל הזמן שואלים אותנו מה קורה עם זה. אם יהרסו ככה, התמונה הזו תהיה בכל העולם, וזה ישפיע. ישראל תשלם מחיר גבוה על זה. למה להיכנס לבוץ הזה".
לעתירה של תושבי הג'האלין ביקשו להצטרף בשנה שעברה באופן מפתיע כמה מתנחלים מכפר אדומים. אך אבו חמיס אומר שלצערו זה היה מאוחר מדי. "הלוואי שהיינו מגיעים אליהם לפני 4-5 שנים", הוא אומר.
"כפר אדומים הוקם ב-1979, כבר אז היו בדואים במרחב" אומר עזרא קורמן, אחד מהתושבים שהצטרפו למאבק השבט. "לא ייתכן שנבוא ונגיד לקהילה שנמצאת פה כבר כל כך הרבה זמן לקום ולעזוב. לא ייתכן שהמדינה פשוט קובעת, ולא מעבירים אותם לאן שטוב להם להגיע". קורמן מבהיר כי הם אינם תומכים בבנייה לא חוקית, וכי "המטרה היא שהמדינה תיכנס לדיון עם הקהילה הבדואית כדי להגיע להסכמה על מה יהיה עתידם, איפה ישבו במרחב". לדבריו, היו בעבר ניסיונות למשא ומתן שלא צלחו ואף טורפדו, אך לא בשנים האחרונות.
"זה אנשים שתקועים בין הרשות הפלסטינית למדינת ישראל במצב בלתי נסבל", הוא אומר ומוסיף כי הם עדיין "מנסים להפעיל כל מני גורמים - בממשלה ובאופוזיציה - מכל מני כיוונים, כדי שהמדינה תגיע להסכמות איתם". ברגע הפינוי הוא מציין כי הכוונה "היא לתמוך במשפחות עם ילדים שבעצם הולכים לפרק אותן מהבתים שלהן ומהבית ספר שלהן. יש החלטה גורפת שלא נכנסים לעימותים עם החיילים".