פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לוחמה פסיכולוגית: כך מנסה צה"ל למנוע את הגיבורים העפים הבאים

      המילואימניקים שגילו את הציפרלקס והמתגייסים שצלחו בגרויות עם ריטלין, הלוחמים ההלומים והחיילים שלא יכלו עוד: ריאיון מיוחד עם הקצין שאחראי על החוסן הנפשי של הצבא

      לוחמה פסיכולוגית: כך מנסה צה"ל למנוע את הגיבורים העפים הבאים
      צילום: ניב אהרונסון, עריכה: יאיר דניאל

      משהו עובר על החיילים שלנו, משהו עובר על החברה הישראלית כולה.

      אתוס הלחימה הצה"לי השתנה ללא הרף בשבעים השנים האחרונות. התעדכן, התעצב, נוסח מחדש, אך תמציתו נותרה זהה: גבורה בשדה הקרב, חתירה מתמדת למגע וניצחון בכל מחיר. כעת, נדמה, עולם המושגים החילי עובר מהפכה נוספת - פוסט טראומה ותגובת קרב נשזרות כמו תמיד בשיחות הלוחמים, אך החרדה והאובדנות יצאו מהארון המבויש שבו נכלאו במהלך השירות. דיכאון, הדחקה, טיפול הפכו למילים חזקות, שמאלצות את צה"ל, וכפועל יוצא גם את החברה כולה, להגיב, להקשיב, להתמודד.

      ובמוקד, במפתיע, "בשבילה גיבורים עפים", תוכנית טלוויזיה שהצלחתה האדירה הובילה למרכז השיח הציבורי את הפצע המדמם של ה-PTSD (תסמונת פוסט טראומטית, Post-Traumatic Stress Disorder), המשפיע על בתים ישראלים רבים, רבים מכדי להמשיך ולהתעלם ממנו, ולתייג אותו כסימן לחולשה או בושה.

      "כל דבר שמעלה את המודעות, גם של הסובלים מפוסט טראומה וגם של גורמי הבריאות, הוא דבר טוב. אנחנו נשמח שיפנו יותר", אמר לוואלה! NEWS ד"ר אריאל בן יהודה, ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל, תוך שהוא מסייג מעט את הקשר שבין רייטינג ופניות החיילים. ד"ר רווית רובינשטיין, עם זאת, מפקדת היחידה ל"תגובות קרב", שמטפלת בחיילים המשוחררים הלוקים בטראומות, מהססת הרבה פחות. "אנחנו בהחלט רואים עלייה גדולה בפניות. הממוצע הוא בערך 15 פניות חדשות בחודש, ומאז שהסדרה עלתה לאוויר המספרים כפולים", סיפרה. "אנחנו מרגישים בשטח את התגובה לסדרה ושמחים ומברכים שיותר אנשים נחשפים. גם בחדר הטיפולים אנחנו שומעים יותר עלייה, על אנשים שהתקשו לראות אותה, כאלה שהזדהו עם הדמויות. 'גיבורים' נכנסה מאוד חזק ליחידה".

      אילוסטרציה צה"ל חייל לוחם חיילים לוחמים (ShutterStock)
      "להיות לוחם זה לא כמו כל מקצוע אחר באזרחות". אילוסטרציה (תצלום: ShutterStock)

      ד"ר בן יהודה, פסיכיאטר מזה עשור, התמחה בבית החולים שלוותא ושירת בכמה תפקידים בחיל הרפואה - כולל קצין באוגדה 162 במהלך "צוק איתן" - עד שהגיע ליחידת הבהר"ן (בריאות הנפש). הוא נכנס לתפקיד לפני כחצי שנה, וירש בו את ד"ר קרן גינת, הקב"נית הראשית הראשונה בצה"ל וגם האישה הראשונה בדרגת אלוף-משנה בחיל רפואה. הנעליים היו נועזות ומשוחררות במיוחד, בהינתן שגינת צוטטה לא אחת בתקשורת כמי שמחזיקה בגישה מכילה ומודרנית יותר בכל הקשור לבריאות הנפש של הלוחמים, ובקבלת כאלה שנוטלים כדורים נוגדי חרדה ודיכאון ליחידות קרביות. כעת, נראה, הגישה התקשחה. "ברפואה צבאית קבלת טיפול כרוני לא עולה בקנה אחד עם שירות קרבי, כי הפסקה של הטיפול מיד גורמת להחמרה במצבו", הסביר בן יהודה, "ואנחנו לוקחים בחשבון מצב תיאורטי שבו לא ניתן יהיה לאפשר לו נגישות לעזרה רפואית".

      בוא נתמקד בתרופות הפסיכיאטריות כמו ציפרלקס, תרופה שניתנת במרשם על ידי רופא משפחה, גם לטיפול במשברים קלים ולא רק בתופעות פסיכיאטריות פעילות

      "אין בן אדם שהגיע ללשכת הגיוס עם תמונה של הפרעה פסיכיאטרית משמעותית פעילה המטופלת בתרופות, וישובץ בקרבי. לא קיים כזה. מישהו שיש לו הפרעת חרדה כל כך קשה, שכדי להתמודד איתה הוא נוטל באופן כרוני כדורים, לא ישובץ בקרבי".

      בן יהודה, עושה רושם, מודע לשבירת "מעגל הבושה" של התרופות נוגדות הדיכאון והחרדה, ולפופולריות הגדלה והולכת שלהן בקרב הציבור. למעשה, על פי נתוני קופות החולים בישראל, רשמה 2017 עלייה של 13% בנוטלי התרופות, וניתוח הנתונים - בגילאי 25 עד 34 נרשמה עלייה של 14% ובגילאי 35 עד 40 נרשם זינוק של 35% - מלמד על צורך צה"לי בסיסי להתמודד עם קהל מעט שונה מציבור המתגייסים, אך עדיין רלבנטי מאוד לתפקוד הצבא כולו.

      "הנוהל כלפי חיילי סדיר דומה לחיילי מילואים", הדגיש. "כל מקרה ייבדק, אבל ככל הנראה יורידו לו פרופיל והוא לא יחזיק יותר בנשק. אין לנו יכולת להחיל שאלון אודות מצבו הנפשי של כל חייל או מילואימניק לפני שהוא נכנס או חוזר לשירות, היינו צריכים להחזיק חיל רפואה נוסף רק בשביל זה, ולכן אנחנו מתבססים על הצהרה של משרתי המילואים. במקרים קשים נדע דרך קופות החולים, ומניסיון שלי, גם אם אותו מילואימניק לא הצהיר על נטילת תרופה פסיכיאטרית, המפקדים והחברים שלו יבחינו אם יש בעיה, ואנחנו נעודכן".

      לדבריו, "להיות לוחם זה לא להיות כל מקצוע אחר באזרחות. אנחנו מבינים שהסטרס שקיים ביחידות מבצעיות והחשיפה לסיכון ולכלי נשק זה סוג אחר של דחק ממה שאנחנו מכירים, אבל ככלל - ותמיד יש יוצאים מן הכלל - אדם שנזקק לטיפול תרופתי כרוני לא ישובץ בקרבי. הוא יכול לעשות הרבה מאוד תפקידים אחרים. אם חייל בפרופיל 97 חלה או סבל מהפרעה תוך כדי שירות, ניתן לו חופשת מחלה או הגבלות תפקודיות כאלה ואחרות, בזמן שאנחנו מבררים את מצבו, אבל בסופו של דבר, אם הוא סובל מהפרעת חרדה קשה שמצריכה טיפול אינטנסיבי, קרוב לוודאי שהפרופיל שלו יירד".

      מה לגבי הפרעות קשב וריכוז? בני נוער רבים נוטלים ריטלין, וההשפעות הפסיכיאטריות שלו, כגון כפייתיות, דיכאון וערעור תפקוד בשעות הערב, ידועות

      "הרבה פעמים תרופות מונעות שיפוט לקוי או התנהגות אימפולסיבית, אבל בסופו של דבר מה שקובע שירות קרבי הוא לא נטילת תרופה אלא רמת התפקוד איתה ובלעדיה. מי שמצבו התפקודי עם הפרעת קשב וריכוז הוא כזה שמאפשר לו שירות קרבי, אז הוא ישרת בקרבי, ומי שלא - לא. יש לנו חבר'ה עם הפרעת קשב וריכוז בפרופילים שונים".

      רמ"ח ברה"ן, אל"ם ד"ר אריאל בן יהודה (ניב אהרונסון)
      "המילה 'נכשלים' לא מתאימה כאן". בן יהודה (תצלום: ניב אהרונסון)

      החשיפה לכלי נשק, והמתח שהיא נושאת, לא עלו במהלך השיחה באופן שרירותי, וד"ר בן יהודה מבטא שוב ושוב אמונה ביתרונות צמצום הגישה לנשקים בצה"ל. הרקע ברור: ציון עשור להשקת התוכנית למניעת אובדנות בצה"ל, והתמודדות קבועה ומבהילה כאחד עם הנתונים - בין 30 ל-40 חיילים מתאבדים בשנה, צניחה ב-2013 (7 מתאבדים) והתייצבות יחסית מאז (כ-15 מתאבדים בכל שנה). למעשה, סיבת המוות השכיחה ביותר בצבא - בהיעדר מלחמה או מבצע גדול - היא התאבדות.

      16 חיילים התאבדו בשנה החולפת ואין שינוי בשלוש השנים האחרונות. איפה אתם נכשלים בזיהוי ובטיפול?

      "המילה 'נכשלים' לא מתאימה כאן", הסביר בן יהודה. "צה"ל עשה כברת דרך אדירה בהפחתת מספרי האובדנות. ב-2013 הייתה ירידה חריגה ואנחנו לא יודעים להסביר את זה - כשמדברים על מספרים קטנים קשה להסיק מסקנות סטטיסטיות על שנה אחת, אבל היינו שמחים שהמספר יירד עוד. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים, ואם היה לנו פטנט או רעיון לא היינו חוסכים אמצעים לממש אותו".

      לדבריו, "אחד הגורמים שסייעו בהפחתה משמעותית באובדנות, גם בעולם וגם בצה"ל, הוא צמצום הנגישות לכלי נשק. זה נמצא במחקרים, ואנחנו בוחנים את מדיניות ניפוק הנשקים, ויודעים שלוחמים צריכים להסתובב עם נשק מכורח תפקידם". הוא הוסיף כי פעולות הצבא לאתר דיכאון ולטפל בו בשלב מוקדם, לספק טיפול תרופתי ולקיים שיחות, וכן להעלות את כמות הקב"נים ביחידות, "התרחשו בחמש-שש השנים האחרונות. יש לזה חלק משמעותי בירידה בכמות המקרים. המסלול הזה מאוד מסודר ומנוהל. ברגע שמגיע למיון חייל עם בליעת כדורים, אפילו אם זה קרה בבית שלו, אני למחרת בבוקר מעביר מייל לקב"נים ביחידה שלו והוא מיד מגיע לביקורת. זה חלק מהמחויבות שלנו".

      לאורך השנים אספתם נתונים על המתאבדים, ויש לכם היום כבר דרך לזקק את פרופיל המתאבד הפוטנציאלי - הוא יעשה את זה בסוף שנה ראשונה לשירות, הוא גבר והוא גילאי 18-22, הוא לרוב יתאבד בתוך הבסיס ולא מחוצה לו. אתם מפעילים תכנית מיוחדת לפרופיל הזה?

      "אין פרופיל למתאבד. זו תופעה יחסית נדירה בסופו של דבר, אבל ידוע שהגורם הכי גדול להתאבדות הוא להיות גבר. כמעט כל המתאבדים בצה"ל ובישראל הם גברים, אבל יש לנו גם כאלה וגם כאלה. יש שמתאבדים באמצעות כלי נשק, יש שמוכרים לגורמי בריאות הנפש ממקודם, ולכן קשה מאוד לייצר טייפקאסט של מתאבד".

      אילוסטרציה חייל חיילים צה"ל לוחם לוחמים (ShutterStock)
      אין פרופיל למתאבד. אילוסטרציה (תצלום: ShutterStock)

      בן יהודה דוחה את הביקורת על מספר הקב"נים בצבא, אף שהוא לא מספק נתונים על היחס בין חיילים ואנשי מקצוע. "אני לא מסכים שאין מספיק. יש מעל ל-200 קב"נים בצה"ל. זו כמות מספקת והיא הולכת ועולה. כשמקימים היום את חטיבת הקומנדו, לא צריך להסביר שיהיה להם קב"ן, כי זה משהו שמוטמן במערכת, למרות שאנחנו בעידן של קיצוצים ולא התעצמות. אנשים חושבים שתמיד היו קב"נים בכל יחידה אבל זה ממש מהשנים האחרונות".

      כמות הפניות של חיילים לעזרה נפשית ראשונה הולכת ועולה מחוץ לצה"ל. רק בשנה האחרונה פנו לער"ן יותר מ-16 אלף חיילים, שזה 3,000 פניות יותר מלפני שנתיים. באמת יש מספיק קב"נים בצה"ל?

      "הקב"נים שלנו עובדים קשה, ועדיין זמני ההמתנה לקב"ן בצבא לא דומים לאזרחות. כל מקרה דחוף וחירומי מטופל מיידית, ואנחנו מגבילים את עצמנו לשלושה עד ארבעה שבועות במקרים שאינם דחופים. זה דבר שאין לו אח ורע בארגונים מקבילים של בריאות הנפש באזרחות. קב"ן הוא לא הגורם היחיד. יש מפקדים שמתודרכים איך לזהות ויש רופאים שאפשר להתייעץ איתם. בעקבות הנגישות לקב"נים, חיילים מגיעים אפילו בלי לעבור אצל המפקד. יש לנו קשר עם ער"ן והם משתפים איתנו פעולה ומעדכנים אותנו. יש עלייה כל הזמן בפניות לקב"ן, וזה רק מוכיח שאנשים מצליחים להגיע לטיפול, ומבטל את הסטראוטיפים".

      יורדים לשטח

      לא בכדי מתעכב בן יהודה על אופי השירות עצמו - המשלב מצבי חירום ושגרה, מבצעים ומלחמות - ומבליט את הקמת "ענף שדה וכושר קרבי", יחידה חדשה במחלקה שבה שוקדים הפסיכיאטרים על חיפוש דרכים לשפר את החוסן הנפשי ולמנוע תחלואה כמו טראומות ופוסט טראומות. למעשה, אחד האימונים החשובים במסגרת היחידה ניתן ללוחמים בשטח ומלמד אותם להגיש עזרה ראשונה נפשית בעת אירוע - כיצד להגיב ולהציל חבר שקופא, לא מתפקד או עובר אירוע סטרס.

      "אנחנו בעיקר נשאבים לשגרה השוטפת אבל אנחנו עושים הרבה מאד פעולות בהתגוננות לקראת מצב חירום", הסביר. "יש למערך בריאות הנפש חלק חשוב גם במלחמה, והענף החדש נועד לפתח ולהטמיע כל מיני אימונים, שיטות וכלים שתכליתם שיפור החוסן הנפשי מתוך מטרה למנוע PTSD, לצד מאמצים מקבילים אחרים לשיפור תפקוד. המטרה שלנו היא הפחתת התחלואה העתידית שקשורה בדחק, והחזון שלי הוא שכל מי שיוצא לפעולה קרבית יעבור הכשרה לחוסן נפשי".

      מספר הטלפון של היחידה לתגובות קרב: 03-7377007