פרופ' ארי נגל, תורם זרע מניו יורק, עלה לכותרות לפני כעשור ביוזמה השנויה במחלוקת שלו - תרומת זרע בכוסות חד פעמיות במקומות ציבוריים, לרוב בשירותים ציבוריים ובשירותים של בתי קפה לנשים אקראיות שמבקשות להרות. פרופ' נגל, בן 42, מרצה למתמטיקה באוניברסיטת קוני הוא אב ל-33 ילדים מנשים שונות. לפני כחצי שנה פנו אליו שבע נשים ישראליות מעל גיל 40, שביקשו להטיס תרומת זרע קפואה שלו להפריה בשלב מאוחר יותר במרפאה פרטית. פרופ' נגל, שמעיד על עצמו שמעולם לא סירב לבקשת אישה וכן נמצא בקשר ואף נפגש עם ילדיו מתרומות זרע שונות לאורך השנים, הסכים. אותן נשים בסופו של דבר הטיסו את פרופ' נגל לישראל אך נתקלו בבעיה מול הרשויות.
"אנחנו יודעים שפנו אליו הרבה נשים בישראל. שמו מוכר לנו. פה מדובר במספר נשים שפנו לכמה בנקי זרע בישראל בו זמנית, בבקשה להפרות את הזרע שלו איתן. החוק בישראל לא מתיר לעשות תרומת זרע לא אנונימית, והן רצו במכוון תרומת זרע לא אנונימית", מסביר פרופ' עידו בן עמי מנהל בנק הזרע בבית חולים אסף הרופא בראיון לוואלה! NEWS. "בשלב הראשון נעשה רק תהליך של הקפאה של הזרע והוא שב לארצו. מאחר ומדובר בשבע נשים שונות וצריך כמובן לחשב לכל אחת את תאריך הביוץ שלה ולהפרות לפיו, ומכיוון שהוא לא תושב הארץ הוא הקפיא את הזרע שלו אצלנו. אבל לפני שעשינו את ההפריה הבנו כי לא מדובר בתורם אנונימי אלא בדמות מוכרת ופנינו למשרד הבריאות. שם נאמר לנו שאי אפשר להשתמש בזרע הזה כי זה בניגוד לחוק".
פרופ' נגל אישר את הדברים בעצמו ובראיון ל"ניו יורק פוסט" אתמול סיפר כי "עוד לפני שעזבתי את המרפאה שבה תכננתי להכין את תרומת הזרע הקפואה, אחד העובדים במרפאה שיתף אותי שהוא אינו רשאי לאחסן את הזרע שלי". לדברי נגל, במרפאה זיהו את שמו המפורסם, עדכנו את משרד הבריאות, ועצרו את ההליך. בתקשורת האמריקנית טענו כי החוק הישראלי מחייב תרומת זרע אנונימית - לא התורם ולא המקבל יכולים לזהות את זהותו, זאת לעומת מנהגו של נגל ליצור קשר עם ילדיו. יתרה מכך, נגל וגם אמהות ילדיו מעידים כי הסיבה לכך שתרומת הזרע שלו פופלרית כל כך, נעוצה במטען הגנטי שלו, במראהו החיצוני ובמנת המשכל הגבוהה שלו. כל אלה ידועים לנשים מאחר והוא נפגש איתן לפני כן ולאורך השנים שמו הפך לידוע בתחום תרומות הזרע.
מידע זה נכון בחלקו, מאחר ולפני כשנה משרד הבריאות בישראל השיק מסלול בתחום תרומת הזרע, המקביל למסלול הקיים המחייב תרומת זרע אנונימית. לפי המסלול החדש, תורמי הזרע יוכלו להיחשף בפני ילדיהם העתידיים כאשר ימלאו להם 18, וזאת בכפוף לאישור תורם הזרע והאם, אולם בעת תרומת הזרע זהותו של התורם תישאר עדיין אנונימית.
נגל נשוי ומגדל יחד עם רעייתו שלושה ילדים בגילאי ארבע, שבע ו-14. לפני כשנתיים דווח בתקשורת האמריקנית כי אשתו לא ידעה כלל על מעשיו, דבר שהיה יכול להכשיל מזווית נוספת את תרומת הזרע בישראל, לאחר שעד שנת 2009 נאסר שימוש בתרומת זרע בישראל מגבר נשוי. בית המשפט הפך החלטה זאת והמדינה ביקשה כי הדבר יעשה בידיעת אשתו. כך או כך, הישראליות מצאו דרך, לדבריו של פרופ' נגל לעקוף את החוק הישראלי והחתימו אותו על מסמכים של הורות משותפת, כך לטענתם יהיה אפשר להמשיך את ההליך בארץ, מאחר ונגל מעוניין להיות בקשר עם הילדים והנשים.
הזרע שוכב עדיין בתאי האחסון של בית החולים אסף הרופא שבבאר יעקב מזה חצי שנה, אולם משרד הבריאות אינו מרשה לבית החולים להמשיך בהליך ולהשתמש בתרומה, מאחר והוא מסרב להכיר בדרישת אבהות של פרופ' נגל. "בהתחשב במספר הנשים שמר נגל הפרה עם הזרע שלו, עמדתנו כי הטענה בדבר כוונה לקיים הורות משותפת אמיתית עם מר נגל אינה כנה או סבירה", כתבו גורמים במשרד במכתב הסבר לאחת מהנשים. יצוין כי כל שבע הנשים ממשיכות לשלם מדי חודש לבית החולים עבור אחסון תרומות הזרע סכום שנאמד ב-1,400 דולר בשנה.
אחת מהנשים החליטה להמשיך להיאבק בהחלטת משרד הבריאות ותבעה את זכותה לממש את זרעו של פרופ' נגל - בתיק שנידון בימים אלה בבג"ץ. נגל רואיין בתקשורת האמריקנית בנושא סירוב ממשלת ישראל לקבל את הזרע שלו כי הנשים הישראליות בקשר איתו ו"בוכות לו כל הזמן" על האיסור. לטענת עורך דינו, ישראל שינתה בחופזה את חוקיה כדי למנוע ממנו להיות תורם. על פי כתבה מיוני 2016, מחלקת הבריאות של מדינת ניו יורק הורתה לפרופ' נגל להשיג רישיון לתרום את זרעו אולם עד היום הוא לא ציית לכך.
משרד הבריאות: "הנושא הגיע לפתח בית המשפט ואנו מנועים מלפרט"
בינתיים, מתחילת השנה, פרופ' נגל חובק שבעה ילדים חדשים מנשים שונות כאמור ברחבי ארצות הברית ועוד עשרה ילדים "בדרך". הוא מעיד כי יש לו כבר ילדים גם מעבר ליבשת, בבריטניה למשל, וכי הוא נהנה לפגוש בילדיו מעת לעת.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בתקופה האחרונה פנו לכמה בנקי זרע בארץ נשים המבקשות לקבל תרומת זרע מתורם זה, לעמדת משרד הבריאות הדבר נעשה בניגוד לחוק ולנהלים בנושא. לפי סעיף 5 לתקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), התשמ"ז - 1987 ישנן שתי אפשרויות להפריית ביציות אישה בישראל: באמצעות שימוש בזרע תורם אנונימי או באמצעות שימוש בזרע בן זוגה, לפיכך אסורה בישראל קבלת תרומת זרע מתורם שאינו אנונימי. כמו כן בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות קיימת הגבלה לקבלת תרומות זרע מאותו תורם, על כן משרד הבריאות הנחה שלא לקבל תרומות מתורם זה ולא לעשות בתרומות אלו שימוש. מהמידע בתקשורת עולה כי תורם זה אף תורם זרע, בין היתר, לנשים רבות מחוץ לישראל ונולדו לו ילדים רבים. הנושא הגיע אף לפתחו של בית המשפט ואנו מנועים מלפרט אודות ההליך, למעט העובדה שבשלב זה נמחקה התביעה".