פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דיווח: טראמפ ונתניהו מנסים לפלג בין מדינות המפרץ לפלסטינים

      בכתבה נרחבת במגזין ניו יורקר על מדיניות הממשל במזרח התיכון נאמר כי ראש הממשלה עשוי לנצל את תכנית השלום שמגבש הנשיא, לנוכח הסירוב הצפוי של הפלסטינים. מדינות ערב הסוניות עשויות לתמוך בו, ובכך להתקרב עוד יותר לישראל

      דיווח: טראמפ ונתניהו מנסים לפלג בין מדינות המפרץ לפלסטינים
      צילום: גדעון צנטנר, עריכה: ניב מעוז

      ממשלו של דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו פועלים כדי ליצור קרע בין מדינות המפרץ לפלסטינים - כך דיווח אתמול (שני) המגזין ניו יורקר, בתחקיר רחב היקף על מדיניותו של נשיא ארצות הברית במזרח התיכון. נתניהו, כך דווח, מתכנן להשתמש בתכנית השלום שמגבש הממשל כדי לפלג בין מדינות ערב הסוניות לבין הפלסטינים, מאחר שהוא בונה על כך שאבו מאזן ידחה אותה בעוד שמנהיגי הממלכות יאמצו אותה וכך יתקרבו לישראל, לנוכח החשש המשותף שלהן מפני איראן.

      הכתבה סקרה את היסטוריית היחסים בין נתניהו ובין ממשל אובמה וממשל טראמפ. לפיה, בירושלים חששו מאוד מתקופת המעבר שבין הממשלים, ומכך שארצות הברית תקדם החלטה במועצת הביטחון של האו"ם נגד ההתנחלויות.

      לפי הכתבה, שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, אמר לראש הסגל בבית הלבן דאז, דניס מקדונה: "אל תלכו לאו"ם. זה יביא אותנו לעימות. זה יכריח אותנו לפנות לצד השני". לפי הניו יורקר, במילים "הצד השני" התכוון דרמר לממשל טראמפ שעדיין לא הושבע לתפקיד באותה העת. מקורבי מקדונה חלקו על הדברים המיוחסים לדרמר.

      פגישה בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ורה"מ ביבי נתניהו, בבית הלבן, וושינגטון 5 במרץ 2018 (רויטרס)
      נתן בו אמון עוד בתחילת הקמפיין. נתניהו וטראמפ בבית הלבן, מרץ (צילום: רויטרס)

      כשממשל אובמה התכונן להעביר את ההחלטה באו"ם, נכתב, ג'ארד קושנר אמר לעוזריו: "היה להם את התור שלהם. הם נכשלו. למה הם מנסים להקשות עלינו בדרכם החוצה?". קושנר פנה למייקל פלין, שהיה מיועד לתפקיד היועץ לביטחון לאומי, וליועץ האסטרטגי לשעבר סטיב באנון. פלין אמר לעוזריו כי "זה מספר 1 בסדר העדיפויות של טראמפ".

      כמה שבועות אחרי שטראמפ הושבע לתפקידו, נכתב בדיווח כי דרמר ובכירים אחרים ביקרו בבית הלבן כדי לחלוק סיכום של הערכת המודיעין הישראלית לגבי הפעולות של ממשל אובמה בנוגע להחלטה נגד ההתנחלויות. ישראל גם סיפקה לאמריקנים "באמצעות ערוצי המודיעין" את דוחות המודיעין על החלק של ארצות הברית בהחלטה.

      בנוסף לכך, עוד לפני ההשבעה, נתניהו שלח את ראש המוסד יוסי כהן לוושינגטון כדי לתדרך את פלין על האיום האיראני, וכדי להבטיח ששני הממשלים יהיו מתואמים במהלכים מול הרפובליקה האסלאמית. לפי הכתבה, מומחי מודיעין ציינו כי ביקורו של כהן לפני השבעת הממשל החדש היא הפרה של הפרוטוקול.

      הנשיא לשעבר אובמה קיבל 3 מיליון דולרים עבור הרצאה באיטליה (רויטרס)
      בישראל עקפו את ממשלו. אובמה (צילום: רויטרס)

      לאחר ההשבעה, נכתב, "לנתניהו הייתה כל סיבה להאמין" שלבכירי הבית הלבן יש פינה חמה בלב כלפי ישראל. טענה נוספת שעלתה בכתבה היא כי ב-2017 הוחלט להאריך את כהונתו של השגריר בוושינגטון דרמר, שנחשב מקורב לממשל, וזאת כדי למקסם את ההשפעה על הבית הלבן.

      בכתבה תוארה קבלת פנים לשגרירים זרים שנערכה לאחר ההשבעה, ובה אחד השגרירים האירופאיים אמר לשגריר הרוסי, סרגיי קיסליאק, "אתה השגריר הכי חשוב כאן היום". קיסליאק, לפי הכתבה, החווה בידו לעבר דרמר ואמר: "למעשה הוא השגריר הכי חשוב כאן".

      "נהיה האחרונים לחתום על הסכם שלום"

      במקביל, תוארה מערכת יחסים חמה בין קושנר ובין שגריר איחוד האמירויות יוסף אל-עוטייבה. חלק אחר בכתבה עסק ביחסים החשאיים בין איחוד האמירויות וישראל לאורך השנים במאמץ לתאם עמדות מול איראן. כך, למשל, תוארה פגישה משותפת לשגריר לשעבר בוושינגטון סליי מרידור ולעוטייבה עם יחד עם היועץ למזרח התיכון לשעבר, דניס רוס.

      הפגישה, שהתקיימה זמן קצר לאחר השבעת ממשל אובמה, נועדה לשכנע את הממשל המשותף באיום האיראני. לפי הכתבה, שני השגרירים העדיפו להגיע לפגישה משותפת כיוון שסברו שהיא תשלח מסר ברור יותר מאשר שתי פגישות נפרדות.

      במאי 2009, בשלב שבו בין נתניהו והממשל החדש של אובמה התעוררה מתיחות סביב בנייה בהתנחלויות, פנה ראש הממשלה לשרת החוץ דאז, הילרי קלינטון, וביקש ממנה לארגן מפגש פומבי עם מנהיגי מדינות המפרץ שבו גם הוא ישתתף. גורמים שנכחו במפגש מסרו לניו יורקר כי נתניהו אמר לקלינטון: "זה יראה לאנשים בישראל שיכול להיות יתרון לישראל בנורמליזציה של היחסים".

      הנשיא אובמה העלה את הנושא במהלך ביקורו בריאד בירת ערב הסעודית, אולם המלך עבדאללה דחה זאת על הסף ואמר "זה בלתי אפשרי". לפי הדיווח, המלך אמר שיסכים לפגוש את נתניהו רק לאחר השגת הסכם שלום בין ישראל והפלסטינים והוסיף להפתעת הנשיא האמריקני, "אנחנו נהיה האחרונים שנחתום איתם על הסכם שלום".

      ב-2014, נתניהו ביקש משליחו המדיני יצחק מולכו לטפח את הקשרים עם מדינות ערב, בדגש על איחוד האמירויות וסעודיה, בתקווה שאלו לא יתנהלו רק בערוצים החשאיים.

      האזור בו מפוני המאחז עמונה מתכננים לבנות את המאחז גאולת ציון, 9 בפברואר 2017 (תצפית TPS , הילל מאיר)
      מחלוקות סביב הבנייה בשטחים. המאחז גאולת ציון (צילום: הילל מאיר, תצפית TPS)

      התפנית בעלילה הגיעה בעקבות החתימה על הסכם הגרעין, שקירבה מאוד את ישראל ומדינות ערב. המודיעין האמריקני למד על שיחת טלפון בין בכיר באיחוד האמירויות לבין נתניהו. עוד נכתב כי האמריקנים "חשדו" שנתניהו נפגש בחשאי בקפריסין עם מנהיגי האמירויות, פגישה שעסקה במאמצים לסכל את הסכם הגרעין.

      בכיר לשעבר במחלקת המדינה צוטט בכתבה כאומר: "הם לא אמרו לנו את האמת. זה דבר אחד להיפגש באופן חשאי מעיני הציבור. זה דבר אחר לחלוטין להסתיר זאת מאתנו, בעלת הברית הקרובה ביותר לשני הצדדים". דרמר ואל-עוטייבה לא אישרו לעיתון את קיום הפגישה.

      "ב-2015 לנתניהו לא היה אכפת יותר מה אובמה חושב עליו, והוא רצה לשכנע את הנשיא החדש ליצור דינמיקה חדשה לגמרי במזרח התיכון", נכתב. לפי הניו יורקר, היחסים בין נתניהו ואנשיו וצוותו של טראמפ התהדקו במהלך קמפיין הבחירות, בשלב שבו איש לא נתן לטראמפ סיכוי לנצח. בכיר לשעבר בממשל צוטט בכתבה כאומר: "הישראלים לא קיבלו את הדעה הזו (שהילרי קלינטון תנצח) בכלל. הם עבדו עם טראמפ באנרגיות גדולות לפני שמישהו אחר בכלל היה איתם בקשר".

      "אל תגיד לנו איך לנהל את העניינים"

      עוד נכתב כי בסוף הקמפיין ישראל הכירה היטב את המטה של טראמפ, את בעלי התפקידים הרלוונטיים למזרח התיכון, את העמדות שלהם, וגם את חוסר ההתמצאות שלהם בפרטים. "בראש סדר העדיפויות היה ביטול הסכם הגרעין. במקום משני, העברת השגרירות", נכתב. בשלב מסוים, כמה שבועות לפני קמפיין הבחירות, התבדח קושנר עם טראמפ ואמר לו שהוא מאמין כי נתניהו הוא היחיד שיכול היה לאתגר אותו במרוץ הרפובליקני.

      בכתבה תואר גם שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, כמי שאמר ליועצים במחלקת המדינה שעל מצרים לקחת אחריות על תושבי רצועת עזה. במהלך תדרוך שהועבר לו על ידי אנשי המשרד על המצב ההומניטרי בעזה הוא אמר: "אני לא מבין. האנשים האלה הם מצרים. למה שמצרים לא תיקח אותם בחזרה?". השגריר הכחיש שאמר זאת.

      ואולם לצד האידיליה, תוארו גם רגעי מתיחות בין הממשלים. כך, למשל, ב-13 בפברואר הגיע דרמר לבית הלבן במטרה לשכנע את טראמפ לחתום על מסמכים סודיים בקשר ליכולות הגרעינית של ישראל. דרמר דרש להיפגש עם פלין, שבדיוק התפטר באותם הרגעים. היועצים בבית הלבן התרגזו ואמרו לדרמר כי הוא לא ייקבע עם מי הוא ייפגש. התנהלותו של דרמר תוארה כמגושמת. בשלב מסוים אמר לו קושנר: "אתה לא תגיד לנו איך לנו לנהל פה את העניינים".

      דרמר אמר על כך בתגובה: "יש לי יחסים נהדרים עם ג'ארד אבל לא תמיד אנחנו מסכימים על הכל".