פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מסתערבים בלב ההמון ופיגועי רשת: המזהה הצה"לי סוגר עוד מעגל

      מזירת הטרור של חלמיש ועד הבעבוע התמידי של קלנדיה, מהדיסקוטקים של רמאללה ועד הרשת האפלה של הפייק ניוז: ריאיון מיוחד עם מח"ט בנימין היוצא

      מסתערבים בלב ההמון ופיגועי רשת: המזהה הצה"לי סוגר עוד מעגל
      צילום: דוברות המשטרה

      אלוף משנה יובל גז התנדב בשנת 1996 ליחידת מגלן, ולאחר 22 שנים סגר מעגל והפך ללוחם הראשון מהיחידה שהתמנה למפקדה. בקיץ 2014 איתרו לוחמיו את גופות שלושת הנערים החטופים מערבית לעיירה ח'לח'ול. הם הוקפצו זמן קצר לאחר מכן לרצועת עזה במסגרת מבצע "צוק איתן", וקיבלו בסיומו את צל"ש הרמטכ"ל. כשנתיים לאחר מכן, התמנה גז למפקד חטיבת בנימין באוגדת איו"ש, האחראית, בין היתר, על רמאללה, סילואד, קלנדיה, ביר זית,על מחנות פליטים דוגמת קלנדיה וג'ילזון, וכן על האזור המתוח של עוטף ירושלים - עשרות יישובים, ישראלים ופלסטינים כאחד - שלכל אחד מהם מאפיינים אחרים ופוטנציאל תבערה.

      "אתה לא יכול להצליח פה לבד", אמר לגז קודמו בתפקיד, אלוף-משנה ישראל שומר, "זה לא מרחב צבאי מובהק, אין פה פירמידה שעליה אתה שולט. חייב להיות שיתוף פעולה עם כלל הגורמים". גז הפנים במהירות ויצר "שולחן עגול" עם השב"כ, המשטרה, מג"ב והמנהל האזרחי. הוא הידק את הקשר עם ראשי ההתיישבות משני הצדדים ושמר, עד כמה שניתן, על מערכת יחסים יציבה עם מנגנוני הביטחון הפלסטינים. מהלך זה, למרות איומי אבו מאזן, הוליד דיאלוג בגובה העיניים, כבוד הדדי והערכה. "יש פה לא מעט אירועים מדי יום, והחכמה היא למצוא את נקודת האיזון", הסביר לוואלה! NEWS. "אי אפשר להתייחס רק להיבט המבצעי. זה לא מחזיק, ובגלל זה 50% אחוז מהזמן שלי אני עוסק בשכבה האזרחית. יש בגזרה מאות אלפי פלסטינים ו-100 אלף ישראלים. הצמידות הזו מייצרת נקודות תורפה אך גם הזדמנויות".

      עם קפה שחור בידו, הוא מתאר כיצד בנה גרף המתמקד בהתפחות סכנות בגזרה. "הלייזרים מהכפרים, לדוגמה, סינוורו את הנהגים על הכבישים, אבל איך תמצא אותם? פיתחנו מענה. ההצתות הפכו לטרור? פיתחנו שיטה לסיכול חוליות הצתה. הפייק ניוז משפיע על התודעה? התמודדנו גם עם זה".

      בקיץ 2017 חדר מחבל חמוש בסכין אל בית משפחת סולומון בחלמיש, רצח שלושה מבני המשפחה וחוסל על ידי חייל בחופשה שחש למקום. "זה אירוע של גבורה אזרחית", תיאר גז את המאבק ההירואי של אב המשפחה במחבל. "היה חשוב לי להעניק לו תעודת הערכה לאחר מותו. זה לא נהוג, יש חוקים וכללים, אבל עשינו טקס מרגש מאוד עם היישוב והמשפחה. היה חשוב לי להגיד לילדים 'אבא שלכם גיבור. הוא נלחם כמו אריה'. הוא הרי הציל חלק ממשפחתו. במוצאי השבת האחרונה אנשי חלמיש ביקשו להיפרד. ישבנו יחד עם משפחת סולומון ואזרחים אחרים שספגו יריות בצירים, משפחות שנשרפו להן הבתים מהצתות, והוקירו לי תודה. אלו אנשים עם עוצמה ואומץ לב. אני מאוהב באוכלוסייה הזו".

      זמן קצר לאחר הפיגוע בחלמיש, הפיצה להקה פלסטינית שיר הלל וקליפ לרוצח, שהפך לכלי הסתה. "הקליפ היה מקצועי, ובתוכו נשתלה קריאה לצאת ולבצע פיגועים. זה תפס כמו אש בשדה קוצים. השמיעו אותו בחתונות, במסיבות. להקות אימצו אותו. יצאו דיסקים. זה עלה בפייסבוק. אתה לא יכול לעצור את זה. זה מופיע בכל מקום", נזכר גז. "תוך כמה ימים, ולאחר ריכוז מאמץ של כל הגורמים, עשיתי סיכול מרחיב ללהקה. הלכתי לאולמות ונתתי להם צו אזהרה. הנחנו יד על כלי נגינה, על הכבלים, האקולייזר, הנהג שהסיע אותם להופעות. עצרנו כל מי שנקשר לדבר הזה, ואז פרסמנו את המעצרים כדי להרתיע. אתה לא יכול לפתור את ההסתה בדרך אחרת, צריך לזהות, לתת מענה ולנסות למזער, לתעל, למסגר תופעה. אי אפשר להכריע".

      מח"ט בנימין אל"מ יובל גז (ניב אהרונסון)
      לדבר לפלסטיני בשפתו. גז (תצלום: ניב אהרונסון)

      גז הדגיש לאורך השיחה את קשריו ההדוקים עם היועץ לענייני פלסטינים במשרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים ועם קצין דובר צה"ל בערבית, רב-סרן אביחי אדרעי, המסייעים לו לאתר מידע, להבין לעומק סוגיות פלסטיניות, ליירט ידיעות "פייק ניוז" שעלולות להצית את השטח - ולהגיב. כך, למשל, התמודד עם האירוע שבו נכנס ג'יפ צבאי לנבי סלאח והותקף שם על ידי פלסטינים. "הסרט עלה במהירות כשהוא ערוך מגמתית, ואתה חייב להגיב במהירות, להנגיש את הסרטון המלא לציבור כדי להראות את העריכה, לעצור את המפיצים, להראות בפייסבוק שעצרת ולהדביק את זה בכפר כמסר".

      התופעה האמורה, שמשפיעה כבר זמן מה על מפקדי החטיבות המרחביות בגזרת יו"ש, עדיין לא חלחלה לסדר יומם של מקביליהם באוגדת עזה, המגיבים, כך נראה, באיטיות וביעילות פחותה לפרובוקציות של חמאס. "אם אתה רוצה להשפיע אתה צריך לדבר לפלסטיני בשפתו. להיות ברשת. לזהות תופעות ומגמות. להזריק תכנים. לגעת בנקודות קצה גאוגרפיות", הדגיש גז את חשיבות השילוב בין עבודת המח"ט "הקלאסית" ובין התמצאותו ברשתות החברתיות. "שבירת האלמוניות בהמון חשובה מאוד. יש כמות אנשים גדולה שאתה לא יודע מה שמם והם חלק מההסתה ופעילות הטרור העממי, ואתה רוצה להצביע ולהגיד מי זה מה. לסגור מעגל מהר. יש לנו כמה כלים, ובהם מבצעי ההסתערבות - אנחנו משחילים מסתערבים בהפרת סדר אלימה, בודקים מי מוביל ומתסיס, ואז קוטפים אותו מההמון".

      פעולות מעין אלה, לתפיסתו, יוצרות תגובות שרשרת שמסייעות להפיק מודיעין טוב יותר. "מדובר ביחידות מיוחדות. זה שובר שוויון, ויש בזה אלמנט הרתעתי, סיכולי, מדויק, ועם רגישות סביבתית. בסוף אתה רוצה להקטין חיכוך אבל גם לייצר תחושה ששום מקום לא בטוח".

      גז התייחס גם לעימותים האלימים בנבי סלאח, שגבו השבוע קורבן פלסטיני נוסף, ואמר כי "התיק השלם עוד לא נחשף. מה שהתחיל כסכסוך קרקעות לפני שבע שנים הפך למנגנון כלכלי, והאג'נדה של נבי סלאח היא לא האג'נדה הלאומית הפלסטינית. זה לא קונצנזוס, והפלסטינים לא פראיירים. הם רואים את גלגול הכספים דרך הכפר, למען משפחה מסוימת".

      מפקד החטיבה היוצא הדגיש כי הוא אינו מתנגד למחאות מאושרות ומאורגנות, והוסיף כי "כל עוד מדובר במחאה נורמטיבית, בהחלט יש לה מקום. כשבכיכר איו"ש מתקיימת מחאת עורכי דין בגלימות, אני אומר 'ת'פדל, לא תאמתם, בסדר, תוציאו אנרגיות. אבל כשהם מתחילים לזרוק אבנים עם הגלימות - אנחנו שם. זו מחאה אלימה ואנחנו לא מקבלים אותה. צריך לדייק ולמצוא נקודת איזון. יש מאות כאלה ביום".

      מסתערבים עוצרים פלסטיני במהלך הפרות סדר בבית לחם 6 בנובמבר 2015 (רויטרס)
      שובר שוויון. מסתערבים בפעולה (תצלום: רויטרס)

      גז, שייצא בקרוב עם משפחתו לשנת לימודים בארצות הברית ועתיד לרוץ חצי מרתון בניו יורק, כמעט ולא יצא לביתו במהלך התפקיד, נהנה בלילות משעתיים שינה בממוצע ונשען על אספקת קפה סדירה. "אני כל הזמן עסוק בלהבין אם מקרה מסוים מעיד על תופעה, ואם הוא עלול להצית את השטח. אני מזהה אירועים וממהר למסגר אותם. לפני כמה חודשים הייתה תאונה מטורפת בציר 60. אוטובוס ריק של ההתיישבות, נהג ללא נוסעים. מונית עוקפת. בום. בום. שישה הרוגים פלסטינים. שדה קרב לכאורה. אני מבקש צי"ח (ציון ידיעה חשובה) על המרחב, ופתאום מגלה שמדברים על זה ברשתות (הפלסטיניות) כפיגוע. פייק ניוז, אבל אש בשדה קוצים. אתה מחפש תופעות מדבקות, ובסוף מדובר בחיי אדם. הסתה באיו"ש הורגת. זה מדעי. כשחקרתי את המחבל מחלמיש, הוא אמר שאנחנו 'מטמאים את אל אקצה'. הערוצים הפלסטינים החוזרים (ערוצי טלוויזיה שמשדרים סרטוני הסתה בלופ, א.ב) זו שטיפת מוח. הכול ערוך. אתה צופה בהם ויוצא לבצע פיגוע".

      כך, פיתחו הכוחות מערך אכיפה, הטלת אחריות וענישה. "אנחנו נמצאים ברשת. סיכלנו בה מעל 100 הסתות, אבל זה קצה הקרחון. העונשים נעים בין שנה לשנתיים על הסתה ברשת. זה כלי משמעותי. אתה סוגר אתר ומספר לכולם, אנחנו רוצים להעצים את הפעולות שלנו, ואני לא חייב לדפוק לכל אחד מהם על הדלת", הסביר.

      ההתמקדות באלמנט הדיגיטלי של ההסתה והמאבק התמידי על התודעה לא פוגע במבצעי המעצרים "הקלאסיים", שמספרם רק עלה בשנה האחרונה. לדברי גז, "לא כל סיכול מתפרסם. לפני חודש וחצי הגענו לעשרים מעצרים של תשתיות חמאס. ככה אתה מנתק את הקשר בין עזה לאיו"ש, בין הארגון לכפרים. שלא נתבלבל לרגע - שב"כ הם אלופי העולם בסיכול. חיים ונושמים סיכול, אבל סיכול לבדו לא ייתן פה את השלם".

      דברי גז מורגשים היטב בשטח, וסיור ברחובות רמאללה ממחיש עד כמה משמעותית השמירה על החיים האזרחיים משני צדי המתרס. בתי העסק - אופנה, סלולר ומחשבים, מסעדות, ברים, רשתות מזון - מציפים את העיר, ולצדן ניתן לזהות בקלות את סמלי השלטון ואת הווילות המפוארות. המטרופולין הגדול מושך אליו מדי יום עשרות אלפי פלסטינים - 70% מהשוהים בה מגיעים מבחוץ - וכמו כל עיר מרכזית בעולם, הפערים החברתיים והכלכליים מורגשים. העשירים ברמאללה עשירים במיוחד, וענייה עניים במיוחד. אין שכבת ביניים מובהקת.

      גז למד על בשרו שלא לצאת למבצעי מעצרים בלילות חמישי, משום שצעירי הגדה נוהרים אז לדיסקוטקים ולברים ברמאללה ויוצרים עומסי תנועה ענקיים. כך, עשוי הכוח למצוא עצמו בפקק לצד כלי רכב מקומיים שלא חוששים לבקש הדרכה וכיוון ליעד הבילוי המועדף. "יציבות כלכלית ומרקם חיים יציב יוצרים רמת ביטחון גבוהה", מזכיר גז.

      חוגים לילדים

      המאמץ להיות מחובר להתרחשויות האזרחיות הביא את גז לשלב זרועות עם רמת"ק (ראש מפקד תיאום וקישור) רמאללה, אל"מ איאד סרחאן, ועם יורשו בתפקיד, סא"ל אזהר גאנם. הוא הבחין בקשר החיובי שלהם עם האוכלוסייה המקומית ומנהיגיה, וביכולתם לזהות בעיות לפני שהן הופכות למשברים - ולהביא לפתרונות. כך, השיח והפעולות האזרחיות הפכו לכלי מבצעי שמשדרג את הפעילות ועוזר לשמור על הביטחון.

      אחד הנושאים המרכזיים שעליו שמו המעורבים דגש הוא חופש התנועה לתושבים משני הצדדים. מחסומים הוסרו, מעברים לכלי רכב נפתחו, והמהלכים מורידים את רמת המתח בשטח. בנוסף, נפגשו גם אנשי עסקים ובכירים פלסטינים כדי לסייע לקדם את הכלכלה. גז מאמין שפעולות אלה יצמצמו את האלימות, והוא מצא את עצמו לא פעם מנסה לשכנע פלסטינים מכפרים אלימים ומחנות פליטים לצאת לעבודה ומעודד משפחות לשלוח ילדים לחוגי נגינה במרכז הקהילתי.

      לתפיסתו, מחנות הפליטים הם הברומטר לרמת האלימות ברחבי יהודה ושומרון, וצמצום המתח בתחומם קריטי למצב הביטחוני כולו. "בעשרת החודשים האחרונים לא יצאה מקלנדיה הפרת סדר אחת בלבד. נשבר להם", העריך. "אונר"א לא נותנת לעניין הפליטים להתרומם, למרות שיש גורמים במחנות שרוצים להנציח את אתוס הפליטים. יש גם תחרות ביניהם מי יותר אלים ומי יותר מסכן. הם אנטי-ממסדיים. יחד עם זאת, בכל רגע דברים יכולים להתהפך ולהשתנות".

      עימותים בין כוחות הביטחון ופלסטינים בקלנדיה. 21 ביולי 2017 (רויטרס)
      ברומטר לרמת האלימות. הפרות סדר בקלנדיה (תצלום: רויטרס)

      אלמנט משמעותי נוסף הוא הטלת האחריות על הצד הפלסטיני. "אתה רוצה להעצים, כמו שיש להורים אחריות על ילדים, כך יש להם אחריות על מטע זיתים אם יזרקו ממנו בקבוקי תבערה ואבנים. זה שלך? תשמור על זה. אתה מנהל בית ספר ותלמידים זורקים מהשטח שלו? זו אחריותך. גם נושא אחריות ההורים הולך ומתפתח. ההורים שילמו בשנה שעברה 1.2 מיליון שקלים בקנסות על טרור עממי. התוצאה היא שהורים מדווחים על ילדים. יש גם טלפונים מקלנדיה למוקד 100. 'יורים פה באמצע המחנה. בואו תעשו פה משהו'. גם חתונות זה סיפור. כל כדור עולה עשרה שקלים, והם אוספים כסף חודשיים לפני החתונה רק בשביל זה. אנחנו נכנסים לאולם לדבר עם הבעלים, תולים כרזות אזהרה בפנים. זה לא מוריד את הבעיה לאפס. אבל זה מוריד. יש פה מרקם חיים. מצאתי את עצמי לא פעם מדבר עם מנהלי בית הספר ומייצר איתם תיאום. הדבר האחרון שאני רוצה זה להעמיד בכניסה לבית הספר או למסגד כוחות צבא".

      "פתאום לוחם נהרג"

      את ההתייחסות לרגעים הקשים שעבר בתפקיד, ובהם מותו של לוחם דובדבן רונן לוברסקי, שמר גז לסוף הריאיון, וניכר שהוא ברר מילים כדי לדייק בתחושות. "הם נכנסו לפעילות נגד חוליית טרור שהייתה בדרך לפיגוע בטווח זמן מיידי. הייתי בחפ"ק מאחור. כל מעצר במחנה פליטים הוא בדריכות גבוהה. הרבה כלים מסביב. דובדבן עושה עבודה מטורפת, כמו שאר היחידות המיוחדות שלא יודעים שלושת רבעי ממה שהן עושות, וטוב שכך. היא יחידה מאוד חסינה ופתאום יש לך לוחם שנהרג". הוא עוצר, מכה באגרוף על השולחן ומביע תקווה ללכוד את המחבל שהשליך את פלטת השיש על לוברסקי.

      תוך כדי שיחה, מתקבלת ידיעה על שחרור יו"ר הרשות הפלסטינית מבית החולים לביתו, וגז מתקשה לנבא מה יקרה ביום שאחרי אבו מאזן. "יש המון מרכיבי ריסון פה שיכולים לצלוח את המעבר, לא מעט נורמליזציה ומנגנונים שעובדים גם ללא העומד בראשם. אני בהחלט עסוק בהגנה ויציבות ליום שאחרי. אנחנו מייצרים פה תשתיות תומכות וגורמי ריסון רחבים כדי לראות שהעסק לא יוצא משליטה". עם זאת, הדגיש בתשובה לשאלתי על התרחישים האפשריים באזור, "צריך להיות כל הזמן צנועים בהערכות שלנו. לבוא ולחשוב על האיפכא מסתברא, על דרכי פעולה שונות ומשונות".