מדי שנה מתכנסת הקהילה האריתריאית בישראל לחגוג את יום העצמאות של אריתריאה, ובכל שנה פורצים עימותים בין תומכי המשטר ומתנגדיו. המשטרה מגיעה, מתערבת ועוצרת את המתפרעים, אחרי קרבות קשים שמביאים לפצועים בשטח ולהזמנת אמבולנס של מד"א שיפנה אותם. באין האירועים הזכורים בשנים הקודמות היו העימותים בקיבוץ כנרת בשנת 2013, וקטטה המונית שהתרחשה בגני התערוכה בתל אביב בשנת 2016 על אותו הרקע.
ב-2013 התקיים כנס במעמד שגריר אריתריאה בישראל בקיבוץ כנרת, כשלראשונה חצתה סוגיית הפליטים את גבולות תל אביב והגיעה גם לאזור הצפון. באירוע נעצרו 60 נתיני אריתריאה שנקטו באלימות נגד תומכי הממשל שנכחו באולם. שי בן ישי, חבר הקיבוץ, אמר אז בריאיון למכללה האקדמית כנרת כי את האירוע הזה לא ישכח עוד זמן רב. "הייתי בכמה אירועים אלימים בחיי, אך בדבר כזה מעולם נתקלתי", אמר. לדבריו, "בעודי יוצא מהאולם ראיתי בזווית העין שאחד מהאריתריאים לקח לי את המחשב הנייד".
ד"ר אירית בק, ראשת התכנית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב אמרה בשיחה עם וואלה! NEWS כי "אריתריאה נחשבת לדיקטטורה חשוכה, בין הגרועות ביותר ברקורד של זכויות האדם, יחד עם קוריאה הצפונית. המנהיג הפך להיות דיקטטור, ואנחנו יודעים על עבודות כפייה תחת מסווה של שירות צבאי ללא הגבלת זמן, ועל יחס מאוד אלים למתנגדי המשטר". יחד עם זאת, היא מסבירה, למערב יש אינטרסים רבים במדינה בשל מיקומה האסטרטגי. "קרן אפריקה, המעבר לים סוף והאוקיינוס ההודי מהווה מיקום חשוב למערב, ונראה בגלל זה יש תמיכה בהמשך קיומו של המשטרה.
"מעבר לכך, גם בחלק מהפזורה בארצות המערב, באתיופיה, באפריקה ובאירופה קיימים גרעינים של תומכי משטר שלא ברור מאיפה הם מגיעים", הוסיפה ד"ר בק. "האם זה משהו אידיאולוגי או שהם ממומנים על ידי תומכי המשטר. קצת קשה להבין מאיפה זה צומח. השאלה שנשאלת פה בארץ היא - אם האריתריאים מגיעים כפליטים ומתנגדי משטר, איך ייתכן שיש ביניהם תומכי משטר?".
"העניין הוא שלנו יש יחסים דיפלומטיים מיוחדים עם אריתריאים. יש לנו שגריר ישראל שם ושגריר אריתריאה כאן. זה ברור שיש לנו אינטרסים מיוחדים ביטחוניים ואסטרטגיים שם, שמכתיבים את ההסכמה שבשתיקה", אמרה ד"ר בק. "לצד זה, מדינת ישראל לא באמת בודקת את בקשות המקלט, כי אז היא תפתח את הסוגיה. זוהי הסיבה שיש פה גם תומכי משטר וגם מתנגדי משטר. לא באמת בודקים את בקשות המקלט, כדי לא להתחייב להעניק מעמד פליט או הכרה קבוצתית. יש לשער שיודעים במדינה שיש פה גם תומכי משטר, אבל גם מהסיבות של שיתוף הפעולה שקיים וגם מחוסר הרצון לפתוח בבדיקת בקשות מקלט, הסוגיה הזו נשארת לא פתורה. כך, אנחנו רואים מדי פעם את ההתעוררות של העימותים בין הצדדים".
שפי פז מ"החזית לשחרור דרום תל אביב" התומכים בגירוש מבקשי המקלט סיפרה על העימותים שאירעו בשבוע האחרון בין מתנגדי ותומכי המשטר, ותהתה גם היא כיצד פליט יכול להיות תומך משטר. "אני צועקת את זה כבר שנים", אמרה. "הם לא הגדירו את עצמם כתומכי משטר, אלא הגיעו לפה כפליטים. כבר המון זמן אנחנו יודעים שיש כאן אנשים שתומכים במשטר. יש להם כנסיות משלהם והם מגיעים בכל יום עצמאות לאירוע של השגריר. הם משלמים מס לאריתריאה ומגיעים אליהם מבקרים משם. גם המנהיגות האריתריאית בעצמה טוענת שרוב רובם הם תומכי המשטר ומהגרי עבודה", הוסיפה.
לדברי פז, "הם בעצמם דורשים מממשלת ישראל לגרש אותם. כל הזמן יש פה מתיחות בין שתי הקבוצות, דקירות ומכות, כל הזמן על הרקע הזה. סביב יום העצמאות האריתריאי הכל צף, והשנה זה עלה מאוד ונמשך שבוע וחצי. זה התחיל ב-25 במאי ונמשך כל השבוע אל תוך מוצאי השבת האחרונה. הפעם הם ערכו את מסיבת יום העצמאות רחוק מתל אביב, כדי שהמתנגדים לא יגיעו ויחזרו בלילה שתויים משם, אז המהומות החלו במוצאי השבת לפנות בוקר והמשיכו אתמול בלילה".
פז סיפרה כי החלטה על עצירת מתווה הגירוש רק החלישה את המשטרה בעיני אותה הקבוצה. "בזמן שהמשטרה הייתה עסוקה בלעצור מפגינים מקרב תושבי דרום תל אביב, הם התארגנו למהומות. פורסמו סרטונים איומים שמראים איך המשטרה לא מצליחה להשתלט עליהם, והמשטרה גם מודה בכל בגלוי. אני רוצה שאלה שנלחמו נגד הגירוש יחשבו עם עצמם ויבינו שהם נתנו להם רוח גבית ותחושה שהם יכולים לעשות הכל. הם לא מבינים שאלה שהתפרעו ברחובות האם האנשים שהיו אמורים להיות מגורשים. לרגע לא התכוונו לגרש משפחות, אלא רק את הכנופיות האלה. כל החוכמולוגים מקריית טבעון ומרמת אביב שצעקו 'לא לגירוש', הם אלה שאחראים למהומות האלה".
בסרטון שהפיץ אטקליטי אברהם, מבקש מקלט מאריתריאה, שהופץ בעמודי הפייסבוק של פעילי זכויות אדם בישראל, הוא פונה לממשלה בישראל בבקשה לפעול נגד תומכי המשטר, לגרש אותם ולבחון מי אכן מבקש מקלט ומי מהגר עבודה. "אתם אומרים לנו במשך עשר שנים שאנחנו מסתננים ומהגרי עבודה. אתם צודקים", הוא אומר בסרטון. "אתמול היה יום העצמאות שלנו וכמה מהקהילה שלנו היו בחגיגות הדיקטטור. מי שיש לו עצמאות חוגג במדינה שלו, לא במדינת ישראל. אם הוא מבקש מקלט הוא שקרן. אי אפשר לדעת מי פליט ומי לא, והגיע הזמן שתעבדו איתנו ואנחנו נגיד לכם מי פליט ומי לא".
"אני מבקש מראש הממשלה בנימין נתניהו: הגיע הזמן שתעשה הפרדה. כי הם דופקים אותנו במשך עשר שנים, ומשלמים כסף לדיקטטור ומתחזקים אותו, ואז אתם קוראים לנו מסתננים. אתם צודקים, אנחנו באמת מסתננים אבל לא כולם. בואו נעבוד יחד, תעיפו את מי שתומך בדיקטטור. יש לו עצמאות, אין לו מה לבוא למדינת ישראל כי הוא בא לעבוד ולעשות כסף. זה נקרא מהגר", הוסיף אברהם.
מבקש מקלט אחר, שהגיע לארץ מאריתריאה בשנת 2008, חבר בעמותה שרוצה להקים מדינה ציונית באריתריאה, הסביר מדוע בכל שנה חוזרים על עצמם העימותים בין שני הצדדים. "תומכי המשטר אומרים שהמשטר שלנו שם בסדר, שהמדינה ממש מתקדמת. אלה שהם מתנגדי המשטר אומרים שהוא מבצע רצח עם, מתעלל באנשים ומונע חופש". לדבריו, "המתנגדים מנסים להבין איך יכול להיות שאותה קבוצה שתומכת במשטר הגיעה לפה להתחבא ולקבל אשרה, ובאותו הזמן הולכת לתמוך במנהיג הדיקטטור. זה לב הסכסוך בין הצדדים".
אך לדבריו, זה לא הכל. "למה בעצם אנשים הולכים לכנסים האלה? כמעט אף אחד לא מאמין במשטר, אבל זה משטר דיקטטורי, והם מפחדים שיעצרו את קרובי המשפחה שלהם שנמצאים באריתריאה. שייקחו להם את הזכויות ויהרסו להם בתים. כלומר, אם הם לא יתמכו במשטר למראית עין, זה יפגע בהם ובקרובים להם. הם חושבים על היום שבו אולי יחזירו אותם לשם ואיך להגן על עצמם, כי בכל שנה ישראל מאיימת שיגרשו אותנו מכאן", הסביר.