פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בצעד חריג: נשיאות הכנסת פסלה הצעת "חוק מדינת כל אזרחיה"

      ההצעה של חברי כנסת מהרשימה המשותפת נפסלה בנימוק כי היא "שוללת את קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי" - אחת משתי עילות קבועות בחוק המאפשרות לדחות הצעות חוק שמעלים חברי הכנסת. "מדובר בהצעת חוק מופרכת שכל בר דעת מבין שיש לבלום מיד", אמר יו"ר הכנסת אדלשטיין

      בצעד חריג: נשיאות הכנסת פסלה הצעת "חוק מדינת כל אזרחיה"
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: יאיר דניאל

      (ההצבעה במליאה על חוק הלאום, בחודש שעבר)

      נשיאות הכנסת פסלה היום (שני) בצעד חריג הצעת חוק של חברי כנסת מהרשימה המשותפת בנימוק כי זו "שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי". נשיאות הכנסת היא גוף שחברים בו יו"ר הכנסת וסגניו ובישיבתה השבועית היא קובעת את סדר-היום של מליאת הכנסת, מאשרת את השאילתות, הצעות לסדר-היום, הצעות חוק פרטיות ואת הנושאים העולים לדיון במליאה.

      הנשיאות מוסמכת לא לאשר הנחה על שולחן הכנסת של הצעת חוק שלדעת חבריה "שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי" או שהיא "גזענית במהותה". מאז נקבעה הוראה זו בתקנון הכנסת, הנשיאות כמעט ולא עשתה בה שימוש, מלבד שלושה מקרים בודדים. זאת כדי לא לפגוע בזכותם הבסיסית של חברי הכנסת להביא את הצעותיהם לדיון בפני הכנסת ולהגן על חופש הביטוי הפוליטי של חברי הכנסת שהצעות החוק הן אחד הכלים המרכזיים למימושו.

      חברי ועידת בל"ד בבחירות לרשימת המפלגה 17.1.2015 (ערן גילווארג)
      חברי הנשיאות אימצו את עמדת יועמ"ש הכנסת. ח"כ זחאלקה (צילום: ערן גילווארג)

      הדיון התקיים סביב הצעת חוק יסוד "מדינת כל אזרחיה" שיזמו חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי וג'מעה אזברגה - המייצגים את מפלגתם בל"ד בתוך סיעתם - הכוללת שורה של סעיפים שנועדו לשנות את אופייה של מדינת ישראל ממדינת הלאום של העם היהודי למדינה שבה יש מעמד שווה מבחינה לאומית ללאום היהודי וללאום הערבי. כך לדוגמה, בסעיף 1 להצעה נאמר כי "מטרת חוק-יסוד זה היא לעגן בחוק-יסוד את עקרון האזרחות השווה לכל אזרח, תוך הכרה בקיומם ובזכויותיהם של שתי קבוצות הלאום, היהודית והערבית, החיות בגבולות המדינה, המוכרים על פי הדין הבינלאומי".

      נשיאות הכנסת ביקשה את חוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון והוא קבע כי יש מקום לפסול את הצעת החוק היות ומדובר בהצעה ה"מבקשת לשנות את המעמד העדיף המוקנה במישור הקיבוצי-לאומי ללאום היהודי" ולכן ככזו היא "תיחשב כשוללת "את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי". חברי הכנסת אימצו את הגישה הזו, ופסלו באופן חריג את ההצעה.

      ההחלטה אושרה בנשיאות ברוב של שבעה תומכים מול שני מתנגדים - ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) וח"כ אחמד טיבי, חבר סיעתם של המציעים - ונמנע אחד, ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי). יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמר כי "מדובר בהצעת חוק מופרכת שכל בר דעת מבין שיש לבלום מיד. אסור שהצעה שתכליתה כרסום היסודות עליהם בנויה מדינת ישראל תונח על שולחן הכנסת". אדלשטיין הוסיף כי זו הפעם הראשונה מאז מונה לתפקיד מזה כחמש שנים שבה הוא ממליץ לנשיאות לפסול הצעת חוק ואמר כי "שלושת חברי הכנסת של בל"ד מנסים פעם אחר פעם לקושש קולות באמצעות פרובוקציות, אסור לתת להם יד לכך".

      ח"כ טיבי הסביר את התנגדותו בהצבעה בנשיאות הכנסת ואמר כי "גם למיעוט יש זכות להתריס ולמחות על מוסכמות כמו זכויות היתר שיש לרב היהודי בישראל, מצב שמקבע את הנחיתות של המיעוט הערבי". ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) הוסיפה כי "הנחת הצעת החוק על שולחן הכנסת עלולה להוות תקדים גם לעניין הנחתן של הצעות חוק אחרות שהן גזעניות במהותן. מאחר שההצעה שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי ושוללת את חוק השבות, אין להשלים עם הנחתה על שולחן הכנסת".

      בל"ד: "שימוש בעריצות הרוב כדי לפגוע בזכות יסוד של ח"כים"

      ממפלגת בל"ד נמסר כי היא שוקלת לפנות לבג"ץ בעקבות פסילת ההצעה בנשיאות. המפלגה אף הודיעה כי החליטה לפנות להתאחדות הפרלמנטים העולמית כדי "שתפעל נגד הדורסנות של יו"ר הכנסת, המשתמש בטירניות של הרוב כדי לפגוע בזכות יסוד של חברי פרלמנט", כלשונה.

      עוד אמרו בבל"ד כי המפלגה "רואה בפסילת הצעת החוק צעד חמור ביותר המשקף הקצנה נוספת ביחס לתביעות ותפיסות דמוקרטיות, ובמניעת ח"כים להגיש הצעות חוק אפליה בוטה נגד חברי כנסת עם תפיסת עולם דמוקרטית, ופגיעה חמורה בחופש הביטוי, בזכות לפעילות פוליטית ובחסינות חברי הכנסת. חמורה במיוחד, היא עמדתו של היועץ המשפטי לכנסת שהגיש חוות דעת אנטי-דמוקרטית שבה טען כי התביעה לשוויון מלא פוגעת בעדיפות הלאום היהודי, ועל סמך זה המליץ לפסול את החוק. היועץ דיבר בשם המשטר הקיים המפלה ערבים ומתייחס אליהם כאל אזרחים סוג ב'".