גם בשעות אחר הצהריים אתמול (ראשון), מועד כתיבת שורות אלה, טרם התבררה סופית זהותו של הגורם שאחראי לשיגור הרקטות ביום שבת אל עבר ישראל. בעזה העריכו לא מעט פרשנים כי פלגים סוררים למחצה, כאלה שחמאס עושה בהם שימוש מדי פעם כקבלני משנה, הם אלה שעומדים מאחורי הירי. הערכה המסתמנת כאפשרות הסבירה ביותר.
כלומר, מישהו בחמאס בחר לעצום עיניים חזק במיוחד ואפשר לקבוצה כזו או אחרת בשם בדוי, לירות לעבר ישראל ולאחר מכן לקבל אחריות. זאת מתוך כוונה להעביר מסר מעורפל לישראל וכן לציבור בעזה - המשך ישיר של המסר שביקש להעביר בשבוע שעבר, ולקראת יום הנכסה שיצוין מחר: בכוונת הארגון לייצר משוואה חדשה לפיה אם יהיו הרוגים פלסטינים באירועי הפגנות הגדר, הרי שהדבר ייענה בירי של רקטות.
ייתכן שההערכה הזו מוקדמת מדי ומדובר בכל זאת בפעולה של פלגים סוררים שנועדה להביך את חמאס ולהובילו להסלמה מול ישראל. אולם דפוס הפעולה של הארגון בחודשים האחרונים מלמד שברצותו האש נעצרת - וברצותו היא גם תימשך. בשלב זה כאמור קשה לקבוע, אך התרחיש של ירי עצמאי מצד פלגים אלה על דעת עצמם נראה קלוש.
הירי בשבת בוצע במקביל ממש לתחילת האפטאר - ארוחת שבירת צום הרמדאן. בחלוף כמה שעות כבר התקבלה הודעת אחריות אצל משתמשי וואטספ בעזה - כי "גדודי השהיד אבו ריש מודיעים על אחריותם לירי". כך גם גדודי חללי אל-אקצא. לכאורה שני גופים המזוהים עם הפתח דווקא. אלא שגדודי אבו ריש וגם אל-אקצא לא קיימים זה שנים רבות ברצועה. מדובר לרוב בשם בדוי שבו עושים שימוש ארגונים במטרה להסתיר את זהות היורה או המשגר. מכאן בעצם החלה ברצועה חרושת שמועות שחמאס הוא שנתן את ברכתו לירי הזה, מבלי לקשר עצמו ישירות לאירוע.
צה"ל משגר טילי אזהרה בטרם תקיפת יעדי חמאס
הירי בשבת הביא כצפוי לתגובה ישראלית - הפצצות על שלל יעדים צבאיים של חמאס ללא אבדות או נפגעים. אם מישהו עדיין תוהה כיצד הדבר נעשה, הרי שמדובר בטכניקה שפותחה כבר בסבבי לחימה קודמים: תחילה נורה טיל אזהרה לעבר היעד ורק לאחר כדקה, פוגע במבנה טיל אמיתי שנועד להרסו.
בכך מנסה צה"ל להעביר מסר משלו לחמאס: "אין בכוונתנו להוביל להסלמה". אלא שבינתיים המסר הזה אינו מותיר רושם רב על הנהגת חמאס. ייתכן שלה יש את החישובים שלה: המצב הכלכלי וההומניטרי בעזה כל כך קשה, שדעת הקהל כבר זועקת לשינוי, אפילו במחיר של מלחמה והשינוי הזה אינו מגיע. בשבוע שעבר הבטיחה הרשות שתחדש את תשלום המשכורות, אך הדבר אינו מתבצע. ישראל, מצרים - ומי לא - מדברים ללא הרף על שינוי במצב ההומניטרי ברצועה, אך גם כאן אין תמורות דרמטיות.
מאז השעה שלוש לפנות בוקר נרשם שקט יחסי בכל הקשור לירי רקטות או פצמ"רים, שנמשך לפחות עד לכתיבת שורות אלה. למרבה הצער לפחות לגבי דבר אחד מסכימים כיום בעזה ובישראל: השקט הזה שברירי ולא יחלוף עוד זמן רב עד שנהיה עדים לעוד חילופי מהלומות באש בין ישראל וחמאס.