פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יד שרה: שתיקת הרשויות למעשי נתניהו מנפיקה לה רישיון להכות

      חשיפת הארץ, שלפיה שרה נתניהו הכתה את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, נענתה בשתיקה צורמת מצד המשטרה, פרקליט המדינה והיועמ"ש. נוכח העובדה שלא מדובר בפעם הראשונה שבה עולות טענות על אלימות מצדה, מתברר דפוס התנהגות שעושה אותם שותפים לאחריות

      יד שרה: שתיקת הרשויות למעשי נתניהו מנפיקה לה רישיון להכות
      צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

      (בווידיאו: הכחשה נמרצת מצד הזוג נתניהו)

      חשיפתו של חיים לוינסון בעיתון הארץ, בדבר תקרית בין שרה נתניהו לבין מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, בנוכחות אדם שלישי (שהוא לפי כל הסימנים יואב הורביץ, מנהל לשכתו של בנימין נתניהו), התקבלה בהכחשה נמרצת מצד הזוג נתניהו. יש כאן מחלוקת עובדתית: קרה או לא קרה, תקפה - במכשיר חד כלשהו - או לא תקפה, והאם הצדק עם המכחישים, ואין סיפור.

      נחוץ, לפיכך, בירור של העובדות. בירור כזה הוא לפי החוק בסמכותו של כל קצין משטרה ואינו זקוק לאישור מאיש, אלא אם מדובר בממלא תפקיד בדרג מסוים, כמו שר או שופט. זאת אף חובתה של המשטרה, אם נודע לה על עבירה-לכאורה של תקיפה בכלל ותקיפת עובד ציבור בפרט.

      מדי יום מפיצה דוברות המשטרה הודעות על אוכפי החוק הנחושים שלא מוותרים לתוקפי שוטרים, פקחים ופקידים. והנה, מתפרסמת ידיעה שבוודאי אומתה בכלים עיתונאיים מקצועיים, למיטב שיפוטו של אמצעי תקשורת אמין, שתחקיריו שימשו לא אחת בסיס לחקירות פליליות, וכולם שותקים - מאגף החקירות והמודיעין, דרך יחידת להב 433 ועד למחוז ירושלים. לא שמעו, לא ראו, לא רוצים לגעת.

      רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו בביקור במטה האו"ם בניו יורק, מרץ 2018 (רויטרס)
      תקרית שנתונה במחלוקת עובדתית. נתניהו (צילום: רויטרס)

      ואם השוטרים נרפים ונרתעים, אמורים לדרבן אותם פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, שהם האחרונים שעולה על דעתם להוסיף לעצמם עוד תיק שרה. דפוס ההתנהגות שלהם הוא להתעלם מדפוס ההתנהגות שלה. מחדליהם מעודדים אלימות, וסלחנותם עושה אותם שותפים לאחריות.

      מעשיו של תובע חסר פניות

      פרקליט המדינה שי ניצן, שכהונתו חוצה יועצים משפטיים, הנפיק לשרה נתניהו רישיון להכות. ניצן השתמט מפעולה בעקבות עדותה של עובדת מעון ראש הממשלה, אתי חיים, בבית הדין לעבודה, במסגרת תביעת מני נפתלי נגד מעסיקיו. חיים, שזומנה - לא התנדבה - לגולל את חוויותיה הקשות במעון תחת מורא שרה, העידה על התפרצות אלימה של שרה כלפיה, עד כדי מכה בידה שהצריכה טיפול רפואי.

      שרה, כרגיל, הכחישה, אבל השופטת דיתה פרוז'ינין, נשיאת בית הדין, האמינה לאתי חיים. המשמעות: שרה נתניהו הכתה לכאורה עובדת ציבור וגם שיקרה.

      ניצן ידע על עדותה של חיים, ולא רק בעקבות הסיקור העיתונאי. נציגתו, פרקליטת מחוז ירושלים (אזרחית) הייתה שם, שטיח לרגלי שרה. תובע חסר פניות, כפי שניצן אוהב להציג את עצמו בנאומיו, היה מנחה בו ברגע את המשטרה לגבות את גרסאות המכה, המוכה והעדים לתקרית.

      פרקליט המדינה שי ניצן במהלך ועידת גלובס 11 בינואר 2018 (מערכת וואלה! NEWS , תמר מצפי, גלובס)
      הנפיק לנתניהו היתר לאלימות? פרקליט המדינה, שי ניצן (צילום: תמר מצפי, גלובס)

      אפשר שניצן סומך על שרה נתניהו, שתגיש תביעת דיבה והעניין יתברר בהליך אזרחי. זהו תרחיש לא סביר. זימון של גרונר לדוכן העדים יספק להגנה הזדמנות לדובב את מי שיודע הרבה על ההתנהלות במשרד נתניהו ובמשפחתו בשנתיים האחרונות. הפרקליטות אומרת, למעשה, שיש במדינת ישראל אזרחית אחת המחזיקה בהיתר לאלימות. זאת החלטה מנהלית כה מקוממת, עד שמתבקש לעתור נגדה לבג"ץ.