וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

למרות תוספת התקנים: משרד הבריאות לא יחסן תלמידים בדרום נגד שפעת

לאחר שהוקצו תקנים לאחיות במרפאות בריאות הציבור קיוו במשרד לאייש אותם במהרה, אך עקב השכר הנמוך הם נותרו ריקים. במחוז הדרום שבו מתן החיסונים לא הופרט, לא יינתנו חיסונים לתלמידי כיתות ד'. "אין מענה לשחיקת כוח האדם", אמר מנכ"ל הסתדרות האחיות

צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: שניר דבוש

תקני אחיות למרפאות בריאות הציבור באזור הדרום ובאשקלון בפרט לא מאויישים למרות תוספת תקני כוח אדם לאחרונה, זאת לאחר שלא נמצאו אחיות שירצו לעבוד במערך בריאות הציבור. בדיון סוער בוועדה לזכויות הילד שנערך אתמול (שני) בכנסת חשפה ד"ר רבקה שפר, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות את הפרטים.

משמעות הדבר היא שכל תלמידי כיתות ד' בדרום לא יחוסנו בשנת הלימודים הקרובה נגד שפעת, זאת לעומת תלמידי מרכז הארץ, שיחוסנו כרגיל לאחר שהשירות הופרט ואינו תלוי במשרד הבריאות. "הקצנו משאבים מבחינת כוח אדם שנוכל לתת חיסונים בצפון ובדרום", אמרה ד"ר שפר. "בצפון אין מחסור באחיות, אבל באשקלון ובדרום יש בעיה גדולה גם בגלל בית החולים אסותא. תקנים עומדים ריקים".

חיסון נגד שפעת. ShutterStock
חיסון נגד שפעת/ShutterStock
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
בית החולים אסותא באשדוד/מערכת וואלה!, צילום מסך

לדברי ד"ר שפר, "המקור לכל הקושי לדעתי הוא נושא שכר אחיות בריאות הציבור, שנמצא בתחתית ואחיות בקהילה מרוויחות הרבה יותר. צריך לתת תמריצים כדי להביא את האחיות לדרום. התמריצים שהיו לפני שנתיים, של מענק חד פעמי בגובה של 50 שקלים ניתנו אז על ידי האוצר. אנחנו בשילוב ידיים עם הסתדרות האחיות מבקשים השוואת שכר".

לפני כשבוע, פורסם ב"כאן" כי משרד הבריאות מתכוון להפסיק כליל את מערך החיסונים בבתי הספר בפריפריה - צפון ובדרום. בהסתדרות האחיות הכריזו בתחילת השבוע על סכסוך עבודה עד שישוו את התנאים בין הפריפריה למרכז. במשרד הבריאות הגדילו תקנים בפריפריה ולפי הערכה מדובר בתוספת של שישה עד שבעה מיליון שקלים לחיזוק מערך מרפאות בריאות הציבור.

בדיון העלתה ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו), יו"ר הוועדה את האפשרות להפריט השירותים גם בפריפריה, כפי שנעשה במרכז, אך במשרד הבריאות דחו אפשרות זו. ד"ר מיכאל גדלביץ, מנהל מחוז דרום במשרד הבריאות אמר כי עומדים 20 תקנים ריקים. "באשקלון שמונה תקנים ריקים, מעולם לא היה מצב כזה. אחות צעירה שמסיימת לימודיה ומקימה משפחה לא רוצה בכלל לעבוד בבריאות הציבור, זה לא משתלם לה". הדיון הסתיים בדרישה לתכנית לאומית לחיזוק האחיות ולמציאת פתרון לילדי הדרום תוך 30 יום.

הדיון שפך אור על מצבה העגום של האחות ברפואה הציבורית בישראל. תהליך הזנחה ממושך של משרד הבריאות את התחום, תשתיות ירודות ושחיקת האחיות שמשתכרות בתחתית טבלת השכר ובעיית תקינה חמורה. על פי נתוני הסתדרות האחים והאחיות, התקינה כיום עומדת על 100 תינוקות ו-375 פעוטות למשרת אחות אחת. כשהגידול באוכלוסייה של 3% בשנה, והן הגידול בכמות החיסונים בשנים האחרונות של יותר ממיליון וחצי חיסונים בשנה, מצדיקות תוספת של 1,400 תקני אחיות בעוד שכיום מאוישים רק 910 אחיות בלבד.

לצד מיעוט האחיות שעובדות מלכתחילה במערך הבריאות הציבורי, רבות נוטשות את התחום ועוברות למגזר הפרטי ."הם אפילו לא מקצים חדרים לאחיות כדי שיהיה טיפול אינטימי. למה לא מקצים לפחות חדר?", תהה אורי פליישמן, מנכ"ל הסתדרות האחיות. "לא מדובר פה בעניין מקומי", הוסיף.

"לא נתנו מענה לשחיקת כוח האדם ולא נתנו מענה לגידול האוכלוסייה והתשתיות. יש למשרד הבריאות את כל האפשרויות ולא עושים עם זה כלום. החליטו לייבש את כל מערך האחיות בישראל. הסיבה שהעבירו לקבלנים את החיסונים היא כלכלית אבל הקבלנים קיבלו 54 מיליון שקלים התקציב, אחרי שנתיים התקציב עלה 130 מיליון שקלים. מי שמתמודד בשטח עם כל הבעיות הן האחיות. ובסופו של דבר זה נופל על האחות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully