לשר הרווחה חיים כץ יש חבר בשם מוטי בן-ארי. "חברים קרובים מאוד מזה שנים", העיד כץ עצמו על היחסים ביניהם. למרות החברות ביניהם עסק כץ בקידום חוק שלבן-ארי היה עניין רב בו, חוק שעבר בכנסת הרבה בזכות כץ. עצם העובדה שכץ לא הדיר את עצמו מעיסוק בעניין שלחברו הקרוב היה בו עניין, מקים חשש לניגוד עניינים ולעבירה של הפרת אמונים. אלא שהפרקליטות סבורה שכץ כשל במעשים חמורים בהרבה.
הפרקליטות סבורה כי בין כץ לבן-ארי נרקמו יחסי "תן וקח", כשבן ארי ניהל תיק השקעות עבור כץ בלי לגבות ממנו דמי ניהול או תמורה אחרת והניב לו רווחים של מיליוני שקלים, ואילו כץ סיפק את הסחורה כשדאג לקדם חקיקה שתטיב עם חברת אקוויטל, שבן ארי שימש כיועץ פיננסי שלה. כל זאת בהיותו של כץ יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שם נדונה הצעת החוק. לנוכח זאת הודיעה הפרקליטות לכץ ולבן-ארי על הכוונה להעמידם לדין בכפוף להליך שימוע.
אל מול הטענה שקיים קשר הדוק בין טובות ההנאה שסיפק בן-ארי לכץ לבין החקיקה התפורה למידותיו ולצרכיו, שכץ דאג לכאורה להעביר בכנסת, תישמע טענת הנגד לפיה מדובר בשני חברים שהאחד, בן ארי, סיפק לחברו הטוב עצות טובות בנוגע לתחום התמחותו, שוק ההון, והאחר, כץ, קידם בכנסת חקיקה אך ורק מטעמים ענייניים לטובת הציבור הרחב. גם אם אותה חקיקה סייעה לבן-ארי אין בכך פסול משום שלא לשם כך היא חוקקה. ניתן להניח, כי עורכת הדין נוית נגב המייצגת את כץ, תנסה לשכנע את היועץ המשפטי לממשלה בשימוע שייערך בטרם תתגבש החלטה סופית בתיק, כי החברות בין כץ לבן-ארי לחוד, וקידום החקיקה לחוד, וכי כל ניסיון לקשור בין השניים חוטא למציאות.
הראיות הקיימות בידי הפרקליטות לכך שהשר כץ הפעיל את כוחו וסמכויותיו כיו"ר ועדה בכנסת כדי לסייע ולקדם אינטרסים של בן-ארי, מסתתרות ככל הנראה בארגזים במשרדי התביעה, ונידרש להמתין טרם ייחשפו. כץ ישאב אולי עידוד מזיכויו של אלון חסן מן העת האחרונה מעבירות דומות, כשבית המשפט אמר שלא די ב'ריח רע' ונדרשות ראיות שיוכיחו את האשמה ברמה הנדרשת במשפט הפלילי, כלומר מעבר לכל ספק סביר. בדברים אלו של בית המשפט אין כמובן חידוש משפטי, וכפי שאמר בשעתו היועץ המשפטי לממשלה בהקשר אחר - בכל מקרה "רק הראיות ידברו".
ובכל זאת, עיון בהודעת הפרקליטות יכול אולי ללמד כבר בשלב מוקדם זה על הראיות הקיימות בתיק. בין השאר, הפרקליטות טוענת כי בן-ארי הוא שביקש מכץ לפעול להעברת הצעת חוק שבן-ארי ביקש לקדם ושהייתה בעלת ערך כלכלי פוטנציאלי גבוה ביותר לבן-ארי ולאקוויטל. בפרקליטות הוסיפו כי בן-ארי היה אף מי שניסח את הצעת החוק. אפשר להניח, שיש בחומר החקירה ראיות בדמות מסמכים או עדויות שכך היו פני הדברים.
עוד נטען, כי השר כץ ניהל דיונים אודות הצעת חוק זו, בוועדת העבודה והרווחה שבראשותו, והזמין לוועדה את בן ארי כמומחה יחיד לנושא. הוא עשה תוך שהוא מסתיר את מערכת היחסים האישית והעסקית שביניהם מוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שדנה בהצעת החוק, בעוד שבן ארי הוצג כמומחה נטול אינטרס, למרות שהיה לו אינטרס עסקי ניכר בקידום ההצעה.
החשדות לא יובילו לסיום הכהונה
באת כוחו של השר כץ הדגישה בהודעה שפרסמה את היותם של כץ ובן-ארי "חברים קרובים מאוד מזה שנים". החברות הקרובה יכולה לספק הסבר לתהייה כיצד כץ מקבל יעוץ כספי שמעשיר אותו במיליונים, ולא משלם תמורה כלשהי על כך. אפשר שכץ יטען, כי הסיוע בניהול כספיו ניתן לו על ידי חברו ללא תמורה לא מתוך ציפייה לתמורה אלא בשל חברות אמיצה ורבת שנים.
אלא שככל שהחברות בין השניים חזקה ואמיצה כך גם הציפייה מכץ להימנע מכל עיסוק שיכול להיטיב עם חברו הקרוב לו כאח. אם אכן כץ לא הדיר את עצמו מטיפול בחקיקה שנגעה לחברו, ואף הגדיל לעשות והזמין את בן-ארי כמומחה יחיד לוועדה שכץ עמד בראשה, יקשה עליו לשכנע את הפרקליטות כי הוא פעל כדין. דחיית גרסתו לעניין זה יכולה להשליך גם על ההחלטה שתתקבל בהקשר ליתר העבירות בהן חשוד כץ.
למרות הדברים הללו, חשוב לזכור שגם כשמעל לראשו של שר בממשלה מרחפת עננה כבדה בדמות חשד לעבירת לקיחת שוחד הקשורה לביצוע תפקידו - לא קיימת מניעה משפטית שימשיך לכהן בו. רק החלטה סופית על העמדה לדין מביאה לפיטורים מהתפקיד הבכיר בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון.