פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מספיק ודי: האם ארדואן עלול להפסיד בבחירות הקרובות?

      נשיא טורקיה הפך עם השנים ממנהיג פוליטי לסמל לאומי ולדמות שמעוררת אמוציות עזות - שנאה או הערצה. המותג 'ארדואן' הספיק עד כה כדי להבטיח לו ניצחונות, אך יתכן ובבחירות הקרובות הוא עשוי לשחק דווקא לטובת יריביו. פרשנות

      מספיק ודי: האם ארדואן עלול להפסיד בבחירות הקרובות?
      צילום: רויטרס, עריכה: תומר לוי

      אפילו ארדואן לא האמין: המילה "TAMAM" - 'מספיק' בתורכית - הפכה לסלוגן המוביל של גורמי האופוזיציה בטורקיה לקראת הבחירות הקרובות; 'מספיק' - לשלטון ארדואן כמובן, שהיא גם הסיבה המרכזית לשיתוף הפעולה הזמני בין מתנגדיו. מי שאחראי לפופולריות של המילה הוא ארדואן עצמו, שהכריז בנאום לפני כשבועיים שאם העם הטורקי יאמר "מספיק" לשלטונו הוא מתכוון לפנות את הזירה. בתוך כמה שעות זכתה התגית TAMAM למעל מיליון ציוצים בטוויטר, והיא מככבת בעצרות הבחירות של האופוזיציה. גורמי ממשל טורקים הזהירו את טוויטר מהתערבות בבחירות והשאירו אותו נגיש, בינתיים, שלא כמו אתר ויקיפדיה החסום בטורקיה. ארדואן הפגין כאן במפתיע הערכת חסר לעוצמת ההתנגדות אליו, כפי שהמעיט ביכולת התמרון של יריביו.

      נשיא טורקיה ארדואן במכון מחקר בלונדון, בריטניה, 14 במאי 2018 (רויטרס)
      המעיט ביכולת התמרון של יריביו. רג'יפ טייפ ארדואן (צילום: רויטרס)

      הבחירות הקרובות בטורקיה יתקיימו ב- 24 ליוני, ולראשונה יבחרו הטורקים בנשיא ובפרלמנט באותו יום. כשנה אחרי שצלח בדוחק משאל-עם שאישר את מעבר טורקיה למשטר נשיאותי רוצה ארדואן לגזור קופון במהירות ולקבע את מעמדו האבסולוטי. הוא הכריז על בחירות בזק בהתרעה של חודשיים בין היתר כדי לתפוס את האופוזיציה לא מוכנה, תוך שהוא בונה על בסיס התמיכה הקבוע שלו המהווה לפחות 45% מקולות המצביעים. להפתעתו האופוזיציה נערכה ביעילות; המפלגה הכאמליסטית הוותיקה (CHP) הגיעה להבנות עם מפלגת "הטוב" החדשה (IYI), ויחד עם עוד כמה מפלגות קטנות הסכימו על שיתוף פעולה בבחירות לפרלמנט תחת גוש "הברית הלאומית". כך ימנע בזבוז קולות עקב אחוז החסימה הגבוה לפרלמנט בטורקיה - 10%.

      על פי הסקרים כוחה של "הברית הלאומית" צפוי להיות כ-40%, דומה לברית שמובילה מפלגת ה-AK של ארדואן. המפלגה הכורדית אינה חלק מהברית. לאחר שעברה לראשונה את אחוז החסימה בבחירות הקודמות תקווה לעבור אותו פעם נוספת, וליצור רוב בפרלמנט המתנגד לארדואן.

      שלטי "מספיק" בהפגנה באנקרה (צילום מסך)
      ארדואן אחראי לפופולריות של המילה - בה עושים שימוש מתנגדיו. שלטים באנקרה (צילום גולשים)

      הנשיא הצהיר לאחרונה שהוא לוקח בחשבון פרלמנט מפולג. ממילא אחת ממטרות שינוי שיטת המשטר היתה החלשת הפרלמנט והפחתת התלות בו. תפקיד ראש הממשלה יתבטל לאחר הבחירות והנשיא ימנה מעתה בעצמו את השרים בממשלה. אבל הפסד בבחירות לפרלמנט יכול לתת זריקת עידוד ליריביו בבחירות החשובות יותר לנשיאות. אם בבחירות לפרלמנט סיכמו מנהיגי האופוזיציה על הקמת גוש מתואם הרי במרוץ לנשיאות הטקטיקה שלהם הפוכה: התמודדות בנפרד של כמה מועמדים, שפונים לקהלים שונים. המטרה היא לפצל את קולות תומכי ארדואן כך שתמנע בחירה בו כבר בסיבוב הראשון ברוב של יותר מ- 50% מהקולות.

      שאיפת האופוזיציה היא לכפות סיבוב שני צמוד בינו לבין אחד ממועמדיהם המובילים; או מנהיגת מפלגת 'הטוב' מראל אקשנר, היכולה למשוך לאומנים-ימנים מתומכי ארדואן, או מועמד המפלגה הכאמליסטית-חילונית מוחרם אינצ'ה, הפופולרי בערים הגדולות. יתכן שהמאבק בסיבוב השני יוכרע בקולות הכורדים, המהווים כ- 20% מהאוכלוסייה. שני מועמדי האופוזיציה מודעים לכך היטב: אקשנר הצהירה שהיא תומכת בשחרור דמירטאס - מנהיג המפלגה הכורדית הכלוא באשמת תמיכה בטרור, ואינצ'ה מצדו ערך ביקור בכלאו.

      הבחירות לנשיאות הן גם מעין סיבוב שני מאוחר למשאל העם שנערך באפריל 2017. שיטת המשטר שונתה אמנם בעקבותיו, אך אם ארדואן לא יבחר לנשיא תמנע ממנו האפשרות להנות ממנה. תוצאות המשאל יכולות לעודד את מתנגדי הנשיא: 48.6% התנגדו לשינוי. אם תשתנה הצבעתם של אחוזים בודדים יכולה הכף לנטות נגד ארדואן.

      ציר ירושלים-עזה-אנקרה

      בישראל מקבלות הצהרות ארדואן סביב האירועים בעזה וירושלים תהודה ניכרת, והן משרתות אותו פוליטית. הוא יקפיד לנצל לטובתו כל אירוע נוסף בעזה מעתה ועד הבחירות. הרטוריקה המתלהמת שלו מופנית בחלקה כלפי ארצות-הברית, שגם ממנה הוחזר השגריר הטורקי. הטקטיקה הפופוליסטית נועדה לאחד את מחנהו ולשדר מסר לאומני, כולל למצביעים הטורקים באירופה, שרובם תומכים בו. חודש הרמדאן ימשך עד סמוך לבחירות, וארדואן יסתייע באירועים הדתיים להדגשת הקו האסלאמי-לאומני.

      נאומיו של ארדואן לא יכולים לטשטש את המצוקות האמתיות בטורקיה, ובראשן המצב הכלכלי. על אף נתוני צמיחה מרשימה טורקיה סובלת מאינפלציה של כ- 11%, מנפילה חדה בשער הלירה הטורקית, מאבטלה, ומוויכוח נוקב על הריבית במשק העומדת על 8%. כמו אדם הממהר לעזוב לפני שהסופה מכה בביתו, כך ארדואן הקדים את הבחירות כדי להספיק לזכות בהן לפני פרוץ משבר כלכלי, שענניו כבר נראים באופק. הכלכלה צפויה להיות מרכיב חשוב בהשפעה על הקולות המתנדנדים.

      ארדואן בהפגנות המחאה בטורקיה בעקבות הנעשה בעזה (רויטרס)
      מנצל לטובתו כל אירוע בעזה. ארדואן בהפגנת המחאה באיסטנבול (צילום: רויטרס)

      טורקיה היא המדינה שקלטה הכי הרבה פליטים, ובדרום המדינה נמצאים למעלה משלושה מיליון סורים. ההסדר בין ממשלת טורקיה לאיחוד האירופאי למנוע את מעברם לאירופה בתמורה לקבלת 7 מיליארד דולר עוררה ביקורת רבה בציבור הטורקי. לצד זאת המבצע הצבאי בחבל עפרין בצפון סוריה נחשב להצלחה צבאית ומקור לפרץ פטריוטיות. הרווח הפוליטי הצפוי לארדואן יביא אולי בקרוב לפתיחת מבצע צבאי נוסף, שוב "לניקוי כיסי הטרור" הכורדי כמובן.

      על אף הביקורת ארדואן נותר הפוליטיקאי הפופולרי והממולח בטורקיה. ברשותו כלים רבי עוצמה, כגון חוק הבחירות החדש שמאפשר להשפיע על תוצאות הבחירות: היכולת להעברת קלפיות בין אזורים, אישור לכלול בספירת הקולות מעטפות לא חתומות, ופיקוח של אנשי בטחון מטעם השלטון. אם יסתמן מאבק צמוד תגדל האפשרות לזיופים ותרמיות. זה עלול להיות גם צעד מסוכן מצדו; על פי הסקרים ניכר שהטורקים מקנים חשיבות רבה לתהליך הדמוקרטי ולהצבעה ללא הפרעות. אם יתגבר החשד לזיופים עלול ארדואן לאבד מהלגיטימציה שלו. ממשלת ה- AKP ממשיכה להשתמש בתירוץ של ניסיון ההפיכה מיולי 2016 כדי לשמור את חוקי החירום, המגבילים בין היתר עצרות פוליטיות. גם אמצעי התקשורת מדבררים את מסרי מפלגת השלטון. מי שלא מיישר קו עם התעמולה מאנקרה עלול למצוא עצמו בכלא, באשמת תמיכה בטרור או בפתהוללה גולן, האויב הגדול היושב באמריקה.

      כל המגמות הללו יתנקזו לבחירות מתוחות, שבהן יתברר האם ה - TAMAM התורכי יהפוך מסלוגן קליט לתוצאה משמעותית בקלפיות.

      שלטי "מספיק" בהפגנה באנקרה (צילום מסך)
      בחירות מתוחות. שלטי "מספיק" בבירה אנקרה (צילום גולשים)