"פנינות טבע אמיתיות": סופם של המעיינות בירושלים נראה באופק

מעיינות רבים באזור ירושלים והרי יהודה יבשים ואינם מטופלים כראוי, בעוד תוכניות להרחבת צור הדסה ובנייה ברכס לבן בפאתי ירושלים מאיימות גם הן על קיומם. על פי התחזית, חלחול המים יוסיף להצטמצם בארגוני הסביבה מיואשים: "קשה לרתום גופים לקבל אחריות"

  • ירושלים
  • ואדי
מעיין עין לבן (צילום: מערכת וואלה! NEWS, נועם מושקוביץ)

מעיינות באזור ירושלים והרי יהודה הפכו מזמן לאטרקציות תיירותיות ומקום בילוי בימים חמים, אך רבים מהם יבשים ואינם מטופלים כראוי. ארגוני איכות הסביבה מזהירים כי המצב אף עלול להחמיר בעקבות תוכניות הבנייה הגדולות המוקדמות באזור בניהן תוכנית להרחבת צור הדסה ותוכנית בנייה ברכס לבן בפאתי ירושלים, שחזרה לחיים אחרי שנים רבות.

עין לבן שבדרום מערב ירושלים הוא אחד המעיינות שמושך אליו מבקרים רבים בכל שנה. המעיין שנקרא על שם רכס לבן שבו הוא נובע, שוקם ושופץ בשנים האחרונות לצד הטרסות הסמוכות לו. ברכס מעליו מקודמת בימים אלה תוכנית של משרד השיכון שתאפשר בניית כ-4,700 יחידות דיור, חלקן מיועדות להתחדשות עירונית - קרקע משלימה ליזמים שמבצעים פרויקטים בתוך העיר.

בארגוני הסביבה מבהירים כי הבנייה תפגע במעיין, "הבדיקה ההידרולוגית הראתה חד משמעית שהמעיינות עלולים להיפגע ושעין לבן לא יזרום רוב ימות השנה", אמר נציג החברה להגנת הטבע בירושלים אברהם שקד. "הבנייה היא באגן הניקוז של המעיין, הקשר בין האזור מעלה למעיין ידוע", הוסיף שקד. עוד ציין כי בדיונים בוועדת התכנון אף עלה הרעיון של חיבור המעיין לרשת המים העירונית כדי למלא אותו.

עוד בוואלה! NEWS

מעצבים את הבית? זה הצעד הראשון שאסור לוותר עליו

לכתבה המלאה
מעין עין מסלע (צילום: מערכת וואלה! NEWS, עימאד, ואדי פוקין)

תוכנית הבנייה ברכס לבן, המוכרת בשם "תוכנית ספדיה", בוטלה לפני כעשור בעקבות התנגדויות רבות, אולם לפני כשנתיים החלו בקידומה של שכונה חדשה באזור. הוועדה המחוזית קבעה כי השטחים בהם תוקם השכונה אינם בעלי רגישות גבוהה, אך בחברה להגנת הטבע טענו כי ההחלטה מתבססת על מידע חסר וישן, בנוסף, הערכיות הסביבתית במקום גבוהה. הארגון הגיש ההתנגדות לתוכנית בשל כך שהשטח "חלק חשוב באגן איסוף הנגר וההזנה התת קרקעית של מעיינות האזור, וכולל בתוכו את מלוא שטח האגן התת קרקעי של עין לבן הסמוך", נכתב בנימוק ההתנגדות.

בהתנגדותם הסבירו בחברה להגנת הטבע כי הבנייה המתוכננת במקום צפויה לפגוע משמעותית במעיין, עד לכדי צמצום החלחול לפחות מ-10% מכמות המים המגיעה אליו כיום. חוות דעת שצורפה להתנגדות מצאה כי "ייבושו של המעיין ברוב ימי השנה מובטח כמעט בוודאות, להוציא לאחר אירועי גשם משמעותיים". עוד הוסיפו כי "השפעתה הרעה של הבנייה על שפיעת מעיינות נוספים בסביבה לא נשללה עדיין".

נציג חברת הטבע בירושלים שקד הסביר כי "אגן הניקוז מצומצם והבנייה המאסיבית המתוכננת היא בשיפוע אדיר. לכן מספיקים זעזועים אחדים כדי לפגוע בזרימה". לדבריו של שקד, אמנם נעשית כעת בדיקה הידרולוגית, אך היא מוגבלת. "בכל מקום שיש מעיין חשוב להבין מהיכן מגיעים המים, ולנסות לשמר זאת באופן טבעי. בניסוי שבוצע נמצא קשר בין הבנייה למעיין, אך הוא נעשה באזור שמלכתחילה הוגדר שטח ציבורי פתוח", מסביר שקד. לטענתו, הבעיה המרכזית בניסוי היא שלא נעשה במעלה הרכס אלא באזור יותר נמוך וכן כי יש צורך בכמה קידוחים.

מעיין עין תינה (צילום: מערכת וואלה! NEWS, עימאד, ואדי פוקין)

אריאל כהן עוסק בניטור מים ונחלים ברשות הטבע והגנים ומצביע על הסיכון שבבנייה באזור זה, "הבינוי באמת עלול להשפיע, ובהתאם לזה הצוות המלווה את התוכנית עשה גם ניסויי החדרה כדי לבדוק היכן השטח הכי רגיש לבינוי", אמר כהן. "בדקו היכן נמצא השטח שאם יבנו בו ימנעו הזנה של המעיין במים ולאחרונה, בעזרת שיטות מתקדמות איתרו את השטח הזה. בהתאם לכך, התכנון הוא שהשטחים הסמוכים לאזורי הבינוי יהיו מעודדים חלחול, כדי שלא יווצר נגר עילי, אלא יחלחל", הסביר. "קשה לי להאמין שבינוי על שטח כזה גדול לא יפגע בהזנה של המעיין", לדברי כהן, ניתן לראות דוגמאות לכך באזורים אחרים "היכן שבוצע בינוי, אנחנו רואים הפחתה משמעותית בכמויות המים".

בחברה להגנת הטבע מסבירים כי השטח עליו מתוכן הבינוי חשוב עבור בעלי החיים, הנמצאים באזור ובמיוחד עבור יונקים כמו הצבי הארץ ישראלי, שכן האזור מהווה מסדרון האקולוגי לאורכו של נחל רפאים . "מסדרון זה הולך ומצטמצם בהתמדה בעשורים האחרונים, בעקבות פעולות פיתוח לתשתיות תחבורתיות ואחרות, כולל מכשול קו התפר", הסבירו בהתנגדותם.

תוכנית נוספת שמקודמת בתקופה האחרונה באזור ירושלים כוללת תוספת אלפי יחידות דיור לצור הדסה. על פי ארגוני הסביבה התוכנית מאיימת על המעיינות עין קובי, עין מסלע, עין יואל ועל ואדי פוכין, שכבר נפגעו מבנייה קודמת. לאחרונה דנה הוועדה בהתנגדויות הרבות שהוגשו לה, ולהפתעת החברה להגנת הטבע, חלק ניכר מהן התקבלו. הוועדה המחוזית לתכנון והבנייה אף אימצה החלטה תקדימית הנוגעת לבדיקת הידרולוגיות בניסיון לא לפגוע במעיינות.

שדות ואדי פוכין (צילום: מערכת וואלה! NEWS, עימאד, ואדי פוקין)

הוועדה קיבלה את הטענה על פיה "לימוד מעמיק של שכבות השטח הנו בסיס לתכנון מיטבי, וקובעת כי כל תכנית מפורטת שיוחלט על הפקדתה מיום קבלת החלטה זו והלאה, תחויב בביצוע סקר הידרולוגי כבסיס לתכנון", אמרו ברשות הטבע. "גבולות הסקר ייקבעו בתיאום עם נציג רשות המים ומתכננת המחוז, ויכללו את תחום ההשפעה של אותה תכנית. מסקנות הסקר יהוו את הבסיס לתכנון, ויבואו לכדי ביטוי במסמכי התכנית", קבעה הוועדה בדיון על התוכנית במרץ האחרון.

אברהם שקד הסביר כי ההחלטה תתוקן כך שהבדיקות ייעשו לפני ההחלטה על הפקדה, שכן אם ייעשו אחרי, זה כבר לא יהיה רלוונטי. שקד הוסיף כי "על מרחב צור הדסה, שבו הרגישות ההידרולוגית גבוהה, היה קל יותר להשפעה עד כה משום שגורמי התכנון כבר ראו שנעשתה פגיעה בעבר בוואדי פוכין, עין מסלע ועין קובי". לטענתו, "בצור הדסה לא צריך להוכיח שום דבר, הנזקים הקשים כבר נעשו וצריך לנסות למנוע נוספים, ואחת הדרכים זה לבטל חלק מהשטחים שמיועדת לבנייה".

שקד ציין כי שפיעת ואדי פוכין פחתה ב-50% בשל התוכניות בצור הדסה ובית"ר עלית. לצד הגריעה במעיינות, בניית השכונה החדשה בצור הדסה כמעט הושלמה וגורמת להצפת הכפר הסמוך ואדי פוכין בחורף, בשל תכנון לקוי של הניקוז. שקד מסביר כי בשל הכשל בניקוז, המים לא נספגים, יורדים בוואדי ומציפים את הכפר תוך שגורפים בדרך שטחים חקלאיים. "את ההתנגדות לצור הדסה כתבתי בכעס. בין היתר כיוון שכעסתי על עצמי שלא התעסקתי במשך שנים בוואדי פוכין", הוסיף שקד.

שקד מדגיש שאינו סבור כי צריך לבטל את התוכנית לחלוטין אלא לבצע סקר מקיף, ובהתאם לכך לקבל החלטות. לדבריו, הבדיקות יכולות גם לסייע להגביר את שפיעת המעיינות, "זה ניסוי ותהייה. צריך קודם להבין את מבנה השטח, לאסוף כמה שיותר מידע על המערכת הקאוסטית ולעשות ניסויים כדי לראות אם אפשר להחדיר מים שיגיעו למעיין. במקומות שנטיית השכבות ואופי הסלע מעידים על אפשרות להחדיר מים. אבל התוצאה לא בטוחה", אמר שקד. מהצד השני, אריאל כהן אינו אופטימי, "נשאלת השאלה האם עתיד של מעיין מול פתרון של אלף יחידות דיור למשרד שרוצה לקדם את הבינוי יכול לעצור או לשנות תוכניות. לצערי, לא רואה את זה קורה. אולי יהיו שינויים אבל בטח לא ביטול".

מעיין עין לבן (צילום: מערכת וואלה! NEWS, נועם מושקוביץ)

לאור מצב המעיינות, הוכנה לפני כשנתיים תוכנית אב לשימור ופיתוח מעיינות בהרי יהודה ביוזמת ארגון ידידי כדור הארץ ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה, קק"ל, רשות הטבע הגנים ומועצת מטה יהודה. אולם כהן שהיה מבין מכיניה, מסביר כי היא לא אומצה עד כה. התוכנית הוכנה על בסיס סקר מקיף שנערך כמה שנים קודם לכן ומצא שכמעט שליש מתוך 67 המעיינות שנבדקו יבשים לגמרי.

אריאל כהן ודינה פיימן, שערכו את הסקר, העריכו כי הסיבות העיקריות לכך הן רצף שנות בצורת ובנייה. תוכנית האב שהוכנה כללה שבעה מעיינות פיילוט שעבורם נעשתה תוכנית מפורטת המציעה שחזור ארכיאולוגי וטיפוח סביבת המעיין כבית גידול לצד פתרונות לצרכי נופש וטיילות, תוך שמירה על מרחב המעיין.

"הגשנו את התוכנית למועצת מטה יהודה מתוך תפיסה שקיימים פה המון מעיינות, אבל נתחיל עם כמה בודדים שיהיו תחת אחריות המועצה, אבל דברים לא התקדמו", אמר כהן. עוד ציין כי חלק מהרעיון היה להקים מנהלת לשימור המעיינות, שתכלול את שלושת הגופים המנהלים: המועצה האזורית, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים, עדיין לא יושם.

מעיין עין לבן (צילום: מערכת וואלה! NEWS, נועם מושקוביץ)

גילת ברתנא, שהייתה מעורבת בהכנת התוכנית מטעם ידידי כדור הארץ, הסבירה כי התוכנית אמנם לא אומצה אך "עשתה סדר, לגבי למי יש לפנות לפיתוח המעיין וקווים מנחים. בנוסף, היא אספה את הידע הקיים וארגנה אותו". לדבריה, התוכנית בעיקר העלתה את המודעות ואף הביאה לכתיבת מסמך הנחיות לטיפול במעיינות ולקביעת דירוג.

"זה העלה המון דברים למודעות, גם אצל אנשי מקצוע. בעין ראפה למשל, הייתה חפירה קהילתית בהנחיית ארכיאולוגים. אלו היום כבר לא מתייחסים רק למבנים, - יש שינוי רב במודעות. אנחנו מקווים שהמועצה האזורית תאמץ את השינוי בכמה תוכניות אחרות שיש באזור כמדיניות, ותיקח אחריות על שימור המעיינות", הוסיפה ברתנא.

עין קובי (צילום: מערכת וואלה! NEWS, צילום: איל שפירא)

"המעיינות הן פנינות טבע אמיתיות. יש שם דברים כל כך יפים וייחודיים שמושכים את הציבור. רואים יותר ויותר אנשים שמגיעים למעיינות, גם אם הם לא נגישים וההגעה דורשת הליכה ארוכה ונסיעה באופניים. כמובן המעיין משרת גם את חיות הבר שנמצאות בלב השטח הפתוח, ונשענות על המים האלה כמקור", אמר כהן. לטענתו, "קשה לרתום את הגופים שייקחו את האחריות". עם זאת הוא ציין שבגולן למשל, המועצה האזורית היא זו שיזמה את נושא שימור המעיינות.

כהן הסביר את הייחודיות והחשיבות של מרחב הרי יהודה ואמר כי "זה הכי קרוב להיות טבעי באזור מרכז הארץ, מדובר ברצף של שטחים שלא מוצאים במקומות אחרים. הייחודיות של המעיינות כבית גידול, כשריד לפעילות חקלאית היסטורית וכנוף הטרסות שהתבסס על מעיינות ההר קשורה לשימור המורשת באופן כללי". כהן סיכם במילים: "אני עדיין מקווה שמתישהו מישהו ייקח את היוזמה ויאמצו לפחות חלק מהמקומות".

משרד הבינוי והשיכון: "אין כל הפרה באזורים הרגישים האלה"

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "המשרד מקדם שכונה בסמוך למושב אורה בתוספת של כ-5,000 יחידות דיור. התכנית מאוזנת מבחינה סביבתית, ולוקחת בחשבון את ההשפעה על האזורים הרגישים. במסגרת התכנון, יישמר עמק רפאים הכולל בוסתנים, שטחי ארכיאולוגיה ומעיין עין לבן, ואין כל הפרה של האזורים הרגישים האלה. התכנית תבטיח את שפיעת המעיינות באמצעות איתור אזורי חלחול בשטחים הפתוחים שבתחום השכונה, הכוללים את עמק לבן המיועד לגן לאומי לשימור. כמו כן, האזור כולו יונגש לטובת הציבור הרחב וישופרו שבילי האופניים ושבילי הגישה אל השטחים הפתוחים הסובבים את ירושלים".

מעיין עין לבן (צילום: מערכת וואלה! NEWS, איל שפירא)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully