השבוע (רביעי) ב-19:00 שודר בערוץ אל-ג'זירה ראיון נדיר עם מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר. האיש שישב 22 שנה בכלא הישראלי (ושוחרר במסגרת עסקת שליט), פתח והסביר: "בני עמנו הפלסטינים, פלגי ההתנגדות וחמאס, ימשיכו בדרך ההתנגדות העממית, ויעשו כל מה שניתן לא לאפשר לתהלוכות לגלוש לפעולה מזוינת". לרגע צריך היה לשפשף את העיניים והאוזניים.
ייתכן שבכיר חמאס, האיש שנחשב עד לא מכבר כקיצוני שבין הקיצוניים, כראש המחנה הרדיקלי בארגון, שהוציא להורג במו ידיו חשודים בשיתוף פעולה (וזכה לכינוי "אבו תנעשר"- האבא של ה-12, כי המיתוס מספר שהיה אחראי לרצח 12 חשודים בשיתוף פעולה), משנה את עורו?
ייתכן שבמקום להטיף למלחמה מול ישראל, לפיגועים ומה לא, קורא להמשך "התנגדות עממית", אותה התנגדות שיו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן מטיף לה זה שנים ארוכות, כאילו היה הוא אחד מבכירי הרשות הפלסטינית? אלא שאכן היה זה סינוואר. המסר של "אבו איברהים" היה מיועד לפלסטינים וגם ובעיקר לישראלים: חמאס אינו מעוניין במלחמה. לפחות לא בקרוב.
עוד בוואלה! NEWS:
סינוואר על ההסלמה בעזה: לא מעוניינים לגלוש לעימות צבאי
בתים בשדרות נפגעו מירי מקלעים; צה"ל תקף עמדות חמאס ברצועה
המבוי הסתום של חמאס: סינוואר נבהל מהפצצות צה"ל והרגיע את השטח
סינוואר אמנם פיזר איומים בהמשך ש"אם המצור לא ייפסק", ו"אם מספר הנפגעים יהיה גבוה", אך השורה התחתונה נותרה בעינה: ההפגנות יימשכו, אך איננו רוצים להפוך אותן למלחמה.
לאחר 61 הרוגים ביום אחד בעזה, ניתן לומר דבר אחד בבירור: עצם הימנעותו של חמאס מתגובה בצורת ירי רקטות, מעידה על ההחלטה החד משמעית (גם אם זמנית), שלא לגרור את הרצועה למלחמה. חמאס יעשה לא מעט כדי לעורר את המודעות לענייני הרצועה בעולם ובישראל, ולשפר את המצב הכלכלי וההומניטרי, ולהבטיח את הישרדותו. אך בשלב זה בכוונתו להסתפק בהפגנות.
המחאה ביום שני יצרה לרגע אחד תחושה שאנו על ספה של מלחמה. אך רגע אחד לפני ההסלמה, חמאס עצר את ההפגנות, פינה את המפגינים לבתיהם והחליט להקפיא פעילות לפחות עד היום.
ייתכן שחגיגות הניצחון בישראל היו מוקדמות מדי
האם מדובר בכניעה מוחלטת של חמאס כפי שכמה כלי תקשורת בישראל מיהרו להכריז? במובן הזה, ייתכן שחגיגות הניצחון בישראל היו מעט מוקדמות מדיי: חמאס לא רוצה להפסיק לגמרי, אלא לשלוט בגובה הלהבות - בתקווה שיוכל לשלוט בהן. לא בטוח כלל וכלל שהתוכנית הזו של חמאס תעבוד, אך לעת עתה אין בכוונת הארגון להפסיק לחלוטין את המחאה וגם לא להחריפה.
היום אמורות להתחדש ההפגנות ליד הגדר לאחר תפילת אחר הצהריים. אלה לא צפויות להיות הפגנות בהיקף של יום שני, רחוק מכך. השרב יעשה את שלו, צום הרמדאן והטראומה שחוותה עזה בשני, יותירו רבים מתושבי הרצועה בבתיהם. בנוסף, ייתכן שגם להבטחות המצריות בדבר פתיחת מעבר רפיח יהיה משקל בהרגעת הרצועה, ויסייעו לחמאס לשלוט בלהבות.
סינוואר הינו דמות מרכזית בשינוי גישת חמאס בעזה. כל השיח סביב "תהלוכות שלום" (מסיראת סלמיה בערבית), חדש בטרמינולוגיה של הארגון. מדובר בתנועה שקידשה בעבר את "ההתנגדות המזוינת", את פיגועי ההתאבדות והרקטות. והנה ברצועת עזה מנסה הארגון לשוות פנים חדשות. במקביל ממשיך חמאס בהתעצמות הצבאית ברצועה ובניסיונות להוציא לפועל פיגועים בגדה.
בינתיים סינוואר מדבר בשפה "פתחיסטית. הוא היה האיש שהוביל את הפיוס מול הפתח ואת הנכונות לוותר על השליטה ברצועה, אך לא לפרק את הזרוע הצבאית.
מה קרה לסינוואר הישן שדגל בפיגועים ומעשי רצח ואפילו רצח במו ידיו מג"ד של חמאס שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל? מתבקש להשתמש בסיסמה הישנה והמוכרת: דברים שרואים מכאן לא רואים משם. מרגע מינוי סינוואר לראשות חמאס בעזה, ניכר שינוי מגמה בדבריו ובמעשיו. ייתכן שגם המשפחה שהקים השפיעה - שני ילדים צעירים שנולדו מאז ששוחרר ב-2011.
ייתכן שסינוואר ואיסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, שניהם ילידי מחנות פליטים ברצועה (שאטי וחאן יונס בהתאמה), שגדלו בה וחיים "בתוך עמם", מבינים מאז 2014 את מחירה המפלצתי של מלחמה נוספת. אין מדובר בהנהגה הישנה נוסח ח'אלד משעל וחבריו שממקום מושבם במלון מפואר בדוחא, קטאר, נשבעו להילחם עד טיפת דמם האחרונה של העזתים.
הנייה וסינוואר מבינים שמלחמה היא קטלנית להם, לסביבתם ולתושבי הרצועה. מעליהם מרחף איום החיסול, בעוד משעל ושות' יכלו להתבשם בג'קוזי בדוחא כש"אחיהם" העזתים מקיזים דם.
על אף השינוי שעובר על הנהגת חמאס ברצועה, אסור לטעות. זה אותו ארגון וסכנת ההתלקחות קיימת. רק אתמול הסביר לי מכר עזתי, "המצב לא יימשך הרבה זמן. לפני הרצועה עומדת אפשרות אחת, עכשיו כשברור שאין תועלת בהפגנות. יש לחץ גדול על חמאס לנקום בירי רקטות. הארגון לא רוצה בכך אך גם לציבור יש מה לומר, ויש ביקורת על חמאס שלא מגיב להרג".
ועוד מילה על הנפגעים בעזה. שלשום הייתה לחמאס "תאונת עבודה". אחד מדובריו אמר לכלי תקשורת פלסטיני שכ-50 מבין 61 ההרוגים ביום שני היו חברי הארגון. האמירה אמורה הייתה למשוך את השטיח מתחת לטענות חמאס שישראל ירתה בחפים מפשע, מבלי שעשו דבר.
הטענות בדבר ההרג חסר האבחנה באזרחים תמימים, הפכו בימים שלפני למעין אמת מוחלטת בתקשורת הבינלאומית, ובוודאי במזרח התיכון. חמאס ניצח בנוק אאוט את ישראל במישור ההסברתי שחשוב לו לא פחות מזה המבצעי. כל העיתונים ואתרי החדשות, ערוצי הטלוויזיה, כולם עסקו בכך בהרחבה והפכו את ישראל שוב למוקצה בזירה התקשורתית העולמית.
האמירה של ברדוויל אמורה הייתה לרוקן את האוויר מהטענות של חמאס על "טבח". אלא שאותם כלי תקשורת שהכריזו על פשעי המלחמה של ישראל נמנעו מלעסוק באמירה של ברדוויל.
תגובה אחרת של פוליטיקאים ערבים ישראלים, הייתה שברדוויל הינו פוליטיקאי קטן שעושה שימוש בדם השהידים למטרות ארגוניות. אך בדיקה בעזה מעלה שדבריו של ברדוויל מדויקים. מקורות רבים ברצועה אישרו לוואלה! NEWS, כי לאחר שפורסמה זהות ההרוגים התברר שרובם המוחלט היו חברי חמאס. אין מדובר כאן בסוד מדינה- תושבי הרצועה מכירים את השמות. גם כאן אפשר לנחש - העובדות הללו כבר לא יזכו להתייחסות נרחבת בתקשורת העולמית.