פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לראשונה בישראל נקבע: השמנה - מחלה רפואית

      ההסתדרות הרפואית והחברה לחקר וטיפול בהשמנה מצטרפים לעולם וקובעים כי מדובר במגיפה שהחולים בה זקוקים לסיוע רפואי וכי מדובר במחלה כרונית שאינה נובעת מכשל התנהגותי. כ-4,000 איש מתים בכל שנה בישראל מהשמנה. 12.5% מהילדים בכיתה ז' חולים בהשמנה

      השמנת יתר (ShutterStock)
      (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      ההסתדרות הרפואית והחברה לחקר וטיפול בהשמנה קבעו היום (רביעי) כי השמנה היא מחלה, לראשונה בישראל. החלטה זו מצטרפת לארגוני בריאות בינלאומיים, ובהם ההסתדרות הרפואית האמריקנית, ארגון הבריאות העולמי והאגודה האירופית לחקר ההשמנה, שהגדירו השמנה כמחלה - ואף כמגיפה.

      ההשמנה היא גורם המוות החמישי בעולם, כשההערכות הן שכ- 2.8 מיליון איש מתים בכל שנה מעודף משקל. הסיכוי של אדם שמן להגיע לגיל 70 הוא 70% בלבד. לדברי ההסתדרות הרפואית והחברה לחקר וטיפול בהשמנה, רק 10% מהאנשים שהפחיתו משקל על ידי שינוי אורח חיים בלבד הצליחו לשמר את הפחתת המשקל למשך שנה. בשל כך, אדם הסובל מהשמנה זקוק לייעוץ וטיפול כוללני כדי לשנות את מצבו.

      להגדרה יש משמעות רפואית על מערכת הבריאות, הצוות הרפואי ועל החולה עצמו, והיא נועדה לקבוע בצורה ברורה כי אנשים הסובלים מהשמנה זקוקים לסיוע ולייעוץ רפואי. היא קובעת כי השמנה היא מחלה כרונית הנובעת מתפקוד לקוי של מנגנונים פסיכולוגיים-גנטיים ואינה נובעת מכשל התנהגותי. בתוך כך, הן קראו להקמת מערך לאומי לטיפול בהשמנה, להקמת מרפאות לטיפול במחלת ההשמנה בבתי חולים ובקהילה ולהנגשה של כל הטיפולים הרפואיים המוכחים באמצעות סל הבריאות.

      רופא (ShutterStock)
      (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      המחקרים העדכניים מראים כי שינוי אורח חיים בלבד אינו יעיל בשימור הפחתת משקל לאורך זמן. זאת, מכיוון שמדובר בהפרעה במנגנונים פיזיולוגיים-גנטיים המושפעים על ידי סביבת החיים המשמינה, ולא בהכרח בכשל התנהגותי. בין ההשלכות הבריאותיות שלה ניתן למנות את העלייה בסיכון לחלות בשורת מחלות, קיצור תוחלת החיים בשיעור של עד 10 שנים בקרב אנשים עם השמנה חמורה, וזאת לצד בושה, לחץ וסטיגמות שמובילים לאפליה חברתית ואף רפואית.

      פרופ' לאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, אמר כי "יש לשנות תפיסה לגבי השמנה" וכי משמעות ההכרזה היא "שהסובלים ממנה לא צריכים להתבייש. זאת מחלה שלא חולפת לבד והסובלים ממנה זקוקים לסיוע מקצועי".

      בנוסף אליו, יו"ר החברה לחקר וטיפול השמנה ד"ר דרור דיקר הביע תקווה כי "הדבר יוביל לניהול אקטיבי ולהתמודדות מערכתית עם מחלת השמנה, שאם תטופל כראוי, תוביל להפחתה משמעותית ואף להיעלמות של חלק התחלואות הקשורות בה".

      דיקר הוסיף כי "אין היום מסגרות טיפוליות מקצועיות לאנשים שמנים. סכרת, לחץ דם או יתר שומני דם הם כולם סיבוכים הנגזרים מהשמנה. זו בעיה פיזיולוגית והסטיגמה חייבת להיעלם. יש לשבור את המיתוס שישראל לא מדינה שמנה".

      המרכז הרפואי "שיבא", תל השומר (יח"צ)
      בית החולים לילי ספרא לילדים בשיבא (צילום: יח"צ)

      מנהל מרפאת ספורט ותזונה בבית החולים לילי ספרא לילדים בשיבא, פרופ' גל דובנוב רז, כי "ההשמנה בילדים גם היא השמנה כרונית. מחקרים עולמיים מראים שחמישה מיליון מהילדים ובני הנוער סבלו מהשמנה בשנות ה-70, ואילו בשנת 2016 המספר גדל ל-50 מיליון".

      "בישראל המצב קטסטרופלי", המשיך דובנוב רז. "מנתונים שקיבלנו מהארגון העולמי למלחמה בהשמנה, אנחנו מקום ראשון מכלל מדינות אירופה בילדים בכיתות ז' עם 12.5 אחוז ומקום שני בשכיחות עודף משקל אחרי יוון, לעומת שאר מדינות אירופה. כמעט אחד משמונה ילדים בישראל חולה בהשמנה".

      לאחרונה התווספו טיפולים תרופתיים הכוללים ארבע תרופות לירידה במשקל המאושרות לשימוש, מתוכן שלוש לדיכוי תאבון. ד"ר קורנבוים בתיה, רופאת משפחה בעלת קליניקה לטיפול בהשמנה, הוסיפה כי "משום שהרבה שנים ההשמנה שויכה לבנאדם 'חלש אופי', כאילו זו בעיה שלו, לא למדנו איך לטפל בהשמנה ואין לנו את הכלים. יש חברות ביטוח שמתנערות מהעניין, כך שלאנשים עם ביטוחים פרטיים אומרים בחברות הביטוח שטיפול בהשמנה הוא אסתטיקה וקוסמטיקה".

      25% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל חולה בהשמנה

      כ-4000 איש מתים בכל שנה בישראל כתוצאה מהשנה. 25% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל חולה בהשמנה, ובקרב הילדים בכיתה ז', שיעור החולים בהשמנה עומד על 12.5%. ככל שהמעמד הסוציו-אקונומי נמוך יותר, שיעור האנשים עם השמנה גבוה יותר, מה שבא לידי ביטוי גם בהבדל בין שיעור הסובלים בהשמנה בין המרכז לבין הפריפריה. המצב גרוע במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל, שבה כמחצית מהנשים בגילאי 50-60 סובלים מהשמנה לעומת כשליש מהנשים היהודיות. לאישה שמנה סיכון של פי 12 לפתח סכרת ו-70% סיכון לפתח התקף לב.

      להשמנה יש גם מחיר יקר: על פי נתוני מחקר שערך ד"ר גרי גינצבורג מהמכון לחקר מדיניות בריאות, העלות הכלכלית של עודף משקל וצריכת סוקר היא כשבעה מיליארד שקלים בשנה, מתוכם 21% נובעים מעלויות הטיפול במחלות לב וכלי דם, 21% בסוכרת ו-20% ביתר לחץ דם. עלויות נוספות נובעות מטיפול בשורת מחלות בקרב אנשים הסובלים מהשמנה, דוגמת שבץ מוחי, אסתמה וסרטן.

      פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת ונשיא עמותת מהיום - לאורח חיים בריא ומניעת סוכרת, אמר כי "לשליש מחולי הסכרת יש כבד שומני. השמנה היא גורם מרכזי להתפתחות סרטן. יש אנשים שמנים לא יקרה להם כלום, כמו מעשנים שלא יקרה להם כלום, אבל לאחוז ניכר באוכלוסייה ההשמנה אינה בריאה". הוא הוסיף כי "חייבים ארסנל טיפולי שחלק גדול ממנו לא קיים בישראל".