דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי) קבע כי המדינה הציבה מדיניות לעידוד עזיבה של זרים אך הזניחה את אלו ששוהים בארץ. הדוח סקר את אופן תיקון הליקויים שעלו בדוח דומה משנת 2014 והעלה תמונה מדאיגה שמציגה כיצד המדינה זנחה את גיבוש המדיניות לטיפול בזרים שעדיין נמצאים בארץ. על פי המבקר, הממשלה נוקטת בגישה פאסיבית שפוגעת בעיקר בחלשים שבזרים ובחלשים מבין אזרחי המדינה. משרד ראש הממשלה טרם גיבש מדיניות כוללת לטיפול בנושא ומשרדי הרווחה והבריאות לא השלימו את קביעת מדיניותם בעניין זה.
מחודש פברואר 2017 ועד חודש יולי, ביצע המבקר מעקב אחר תיקון הליקויים המרכזיים בנושא הזרים ששוהים בארץ ובהם נבדק תחום שקשור להעסקת זרים שאינם ברי הרחקה והבטחת יכולתם להתקיים בכבוד. המעקב התבצע על משרד ראש הממשלה, רשות האוכלוסין, משרד העבודה, משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד המשפטים.
במשך שבע שנים מקיימת הממשלה הסדר ארעי לפיו לא ייאכף האיסור הקיים להעסיק זרים, ומה שהוצג לבג"ץ כהסדר ביניים הפך, לפי מבקר המדינה, להסדר קבע שמונע מזרים להתקיים בכבוד ולספק את צרכיהם הבסיסיים. הסדר ארעי זה פוגע בעקרונות היסוד של שלטון החוק מפני שהוא מערים קשיים על זרים ומעסיקים פוטנציאלים שעיקרם עמימות באשר לאישור העסקת זרים בישראל.
כמו כן, גם רישיון הישיבה שמנפיקה רשות האוכלוסין לזרים שאינם בני הרחקה מנוסח בלשון עמומה ולפיכך, גם מעמדם של זרים שאיסור העסקתם אינו אמור להיאכף נותר לא ברור. על פי מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה טרם בחן את הסדר אי האכיפה ואת אופן יישומו ובנוסף, לא בדק האם המצב הנוכחי בנוגע להעסקת זרים עולה בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ועם הדין הבינלאומי.
מבקר המדינה, הדוח השנתי: לכל הכתבות - לחצו כאן
על פי מבקר המדינה, מאז הדוח שהוצג בנושא בשנת 2014, המדינה לא גיבשה מדיניות גם בעניין הטיפול בבריאות ובצרכי הרווחה של זרים שאינם בני הרחקה. לפי הדוח הנוכחי, משרד הבריאות פעל באופן חלקי ולא מספק, ולא עבד בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים והאוצר לגיבוש מדיניות בריאות לזרים שתעמוד בדרישות הדין.
כמו כן, נטען כי משרד הבריאות לא גיבש תכנית פעולה שנגזרת מהמדיניות ולא התריע על קיומם של חסמים המקשים לגבש מדיניות ותכנית כאמור. יתרה מכך, בדוח נטען כי המשרד החל לאסוף נתונים לצורך גיבוש מדיניות כוללת רק בעקבות פניית הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת ביולי 2016 וגם לאחר מכן פעולותיו היו חלקיות בלבד. לצורך הדוגמה, בהסדר הביטוחי לזרים אין כל מענה למי שאינו יכול לעבוד למחייתו ובכך לממן את הביטוח.
משרד הרווחה החל לפעול רק בשנת 2016 למיפוי צרכיהם של הזרים שאינם בני הרחקה. גם במקרה זה, המיפוי לא היה שלם, שכן הוא לא כלל את צרכי הרווחה של זרים שאינם יכולים לעבוד ושל כאלו שהיו קורבנות עינויים. נוסף על כך, בשל התקציב המצומצם שהוקצה למילוי צרכי הרווחה של זרים, יינתן מענה רק לחלק מהצרכים הקיימים על פי משרד הרווחה. כל זאת, למרות קביעת בג"ץ שלפיה "שיקולים של כדאיות תקציבית ותכנונית ככלל, אינם יכולים להצדיק החלטת מדינה הפוגעת בזכות יסוד". אי לכך, המבקר רואה בחומרה את ממצאי המעקב שמעידים על תיקון חלקי בלבד של הליקויים שהועלו בביקורתו הקודמת בעניין טיפול בזרים.
מבקר המדינה התייחס גם לגרירת הרגליים של ועדת המנכ"לים הקבועה שהוקמה בשנת 2006 לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, הגנה על נפגעי סחר והקמת תכנית מניעה. הועדה החליטה למנות צוות שיעסוק בנושא קורבנות העינויים אך מאז מאי 2013 לא גיבשה מסקנות בנושא, זאת על אף ביקורת חריפה שנשמעה מצד גרומים בזירה הבינלאומית המענה שמספקת ישראל לקורבנות עינויים.
מסקנות דוח המבקר מתייחסות לכך שהצורך במדיניות ממשלתית כוללת לגבי הזרים בישראל הולך וגובר. צורך זה מתעצם בשל המשכיות מדיניות אי האכיפה, ההחלטה לסגור את מתקן השהייה חולות וההערכה כי זרים רבים עתידים להישאר במדינה ולשהות בה לעוד שנים נוספות.
ליקויים בהתנהלות משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה
פרק נוסף בדוח המבקר עוסק בליקויים בהתנהלות של משרד הפנים ורשות ההגירה והאוכלוסין ולפיו חלו פיגורים ניכרים בטיפול בבקשות מקלט של זרים שאינם ברי הרחקה. הטיפול במחצית מכ-55 אלף בקשות למקלט מדיני שהוגשו בישראל משנת 2009 ועד 2017, טרם הסתיים ומתוכן הוגשו 14 אלף בקשות של זרים שאינם ניתנים להרחקה. כמו כן, מתוך כ-2,500 בקשות של יוצאי חבל דארפור שבסודן, התקבלו החלטות רק בנוגע לשש בקשות בלבד.
דוח המבקר הציג כי רשות האוכלוסין לא קבעה לוחות זמנים עבור רוב שלבי תהליך הטיפול בבקשות המקלט, למרות שבית המשפט המחוזי העיר בעניין כבר בשנת 2015. בנוסף, מהדוח עולה כי הרשות אינה עוקבת אחר שלבי הטיפול בבקשות והנתונים שבידיה שגויים בחלקם ואינם מאפשרים ניתוח והסקת מסקנות מלאות ומהימנות. לפי בדיקת המבקר, משך הטיפול בבקשת מקלט אורך כשמונה חודשים וחצי בממוצע. רק במרץ 2016, כשמונה חודשים לאחר שיו"ר הוועדה המייעצת סיים את תפקידו, מינה שר הפנים אריה דרעי, עורך דין אחר להיות יו"ר הוועדה. השארת הוועדה ללא יו"ר במשך חודשים ארוכים הובילה לעיכובים בהשלמת הטיפול בבקשות שהטיפול בהן טרם הסתיים.
כל זאת ועוד, על פי המבקר, עד אפריל 2017, יותר משנה לאחר המועד שבו הייתה רשות האוכלוסין אמורה לסיים את הטיפול בבקשות המקלט שהגישו זרים שאינם בני הרחקה, היא סיימה את הטיפול בכ-28% בלבד. כלומר שעד מועד זה, הרשות לא סיימה לטפל בכ-6,800 בקשות מקלט שהגישו זרים שאינם ניתנים להרחקה.
מבקר המדינה הגדיר את טיפולה של מדינת ישראל בבקשות מקלט של זרים שאינם בני הרחקה כרצף של כשלים - עד שנת 2013 רשות האוכלוסין לא טיפלה בבקשות מקלט שהגישו זרים ולאחר מכן לא עמדה בהצהרה שמסרה לבג"ץ בדבר סיום הטיפול באלפי בקשות מקלט שלא טופלו במשך שנים. גם כשהגבירה הרשות את פעילותה בעניין, לא היה די בכך כדי לצמצם את הפער.
יתרה מכך, הפער הלך וגדל עקב עלייה חדשה בכמות בקשות המקלט שהגישו נתינים מאוקראינה וגאורגיה. במועד סיום ביקורת מבקר המדינה, הרשות טרם סיימה את הטיפול בכ-2,200 בקשות מקלט של זרים שאינם בני הרחקה וכן באלפי בקשות נוספות שהגישו, על אף שעל פי התצהיר היה על הרשות לסיים את הטיפול בהן.
בתחילת שנת 2017 התריע משרד המשפטים בפני שר הפנים כי המדינה חורגת בעניין הטיפול בבקשות שהגישו הזרים מתחומי ההתנהלות הסבירה, אך לא הפעולות שבהן נקט השר לא היו מספקות. המבקר טען כי מציאות זו פוגעת בזכותם של זרים לדעת האם המדינה החליטה להכיר בהם כפליטים - מצב שיכול לשפר את מצבם הכלכלי והחברתי בעת שהייתם בישראל.
עוד ציין המבקר בדוח כי, רשות האוכלוסין וההגירה הפרה את חובתה לנהוג בהגינות בנוגע לשינוי המדיניות בעניין בקשות של זרים שאינם ניתנים להרחקה שהוגשו באיחור. בשנת 2016 שינתה הרשות את מדיניותה בעניין בקשות מקלט שהוגשו באיחור והחלה לדחות על הסף בקשות שכאלה אך עשתה זאת מבלי ליידע את אוכלוסיית הזרים על כך. במצב זה, דחתה הרשות 1,620 בקשות מקלט בתוך חודשיים, מפני שהוגשו לאחר שחלפה שנה מיום כניסתם לארץ.
המבקר התייחס בדוח גם לרמת שירות נמוכה שניתנת למגישי בקשות המקלט ולפיו, מבקשים נאלצים להמתין במשרדי יחידת ה-RSD (קביעת מעמד לפליט) במשך שעות כדי לקבל שירות ולעיתים התורים משתרכים מחוץ לבניין של משרדי היחידה. כמו כן, מעת לעת מי שהמתין שעות רבות בתור ולא נכנס להגיש את בקשתו, נאלץ להגיע ביום אחר ולהמתין שוב מבלי שתינתן לו עדיפות.
עוד צוין בדוח כי, במשרדים עצמם חדר ההמתנה צפוף לעיתים עד אפס מקום ולכן אנשים נאלצים להמתין במסדרונות ללא מקום ישיבה. בעוד שלמבקש שירות רגיל יש אפשרות להזמין תור ללשכת האוכלוסין באמצעות מערכת ממוחשבת לניהול תורים ולהגיע במועד שנקבע עבורו, מבקשי המקלט אינם יכולים להשתמש באפשרות זו.
על פי הדוח, רשות האוכלוסין לא משדרגת את תקני יחידת ה- RSD בהתאם למשרות שפנויות לפי צרכיה ולכן מקפחת חלק מעובדיה בשכר נמוך מזה המגיע להם. המבקר ציין כי קיפוח בתנאי השכר עלול להקשות על גיוס עובדים ובפרט על היכולת לטפל בבקשות המקלט ולכן ניתן הדגש כי היחידה למבקשי מקלט סובלת ממצוקת כוח אדם.
פרק נוסף - היבטים מדאיגים בתחום רישום הקבלנים וענף הבנייה
על פי דוח מבקר המדינה, מינהל התכנון במשרד האוצר, שעליו הוטל לפני יותר מעשור להוביל הקמה של מכוני בקרה ולפעול לתיקון תקנות בענף הבנייה, טרם עשה כן. עוד נקבע בדוח כי, הפיקוח על אתרי הבנייה של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה לוקה בחסר במידה רבה והמציאות בתחום תאונות העבודה בענף הבנייה עגומה. הליקויים העיקריים שעולים מבדיקתו של המבקר הם חוסרים במערך האכיפה ולפיו, משרד השיכון והבינוי ורשם הקבלנים אינם מפעילים מערך אכיפה יעיל ואפקטיבי שכולל מנגנון לאיסוף ראיות והכנת כתבי אישום נגד קבלנים מפרי חוק.
נושא נוסף שצוין בדוח המבקר מעיד על אכיפה לקויה נגד קבלנים שאינם רשומים ברשם והטענה היא כי הרשם כמעט שאינו מפעיל את סמכותו להוציא צווי הפסקת עבודה מינהליים נגד קבלנים שכאלו. בשנים 2013-2016 הוציא הרשם 30 צווים בלבד, פחות משמונה צווים בשנה בממוצע - כמות כה מעטה לנוכח היקפם המשוער של קבלנים פעילים בענף הבנייה שאינם רשומים (כ-20 אלף).
המבקר התריע גם מפני ליקויים בנקיטת אמצעי משמעת נגד קבלנים שקיבלו צווי בטיחות. למרות שמינהל הבטיחות הוציא צווי בטיחות רבים נגד קבלנים בין השנים 2013-2016, רשם הקבלנים טרם נקט אמצעי משמעת נגד אותם קבלנים שלמעשה נהגו דרך קבע בניגוד לנוהג המקובל במקצוע.
עוד צוין כי, ישנם ליקויים ברישום של קבלני שיפוצים כך שלמרות ההכרה בחשיבות הרבה של הכללת קבלני שיפוצים רבים באסדרה, טרם הוסדר מתווה לסיווג ייחודי לענף השיפוצים שיאפשר להגדיל את כמות הקבלנים הרשומים בענף ובכך נפגע האינטרס הציבורי.
הדוח מתייחס גם לסוגיית בטיחות העובדים בענף הבנייה ובריאותם - מתרשים נתונים של מינהל הבטיחות על ההרוגים בתאונות עבודה עולה כי, בשנים 2013-2016 חלה ירידה בכמות ההורגים בכל ענפי המשר אך בענף הבנייה חלה עליה. שיעור ההרוגים בענף הבנייה בשנים 2015-2016 עמד על כ-62% בממוצע מכלל ההרוגים בתאונות עבודה, לעומת כ-51% בממוצע בשנים 2013-2014.
המבקר העלה כי נמצא שתדירות ביקורי הפיקוח של מינהל הבטיחות באתרי הבנייה עדיין נמוכה - בשנת 2016 ביקרו המפקחים בפחות מ-50% מהאתרים המוכרים להם וטרם חל מפנה שיביא לשינוי המציאות העגומה בתחום תאונות העבודה בענף זה. כמו כן, מבין 7,000 מנהלי עבודה שיועדו לקבל הכשרה לעבודה בגובה, הוכשרו 3,377 מנהלים בלבד. בנוסף, טרם הותקן תקן נוסף לגידור אתרים.
עד מועד סיום הביקורת הנוכחית על ידי מבקר המדינה, טרם עלה בידי מינהל התכנון להשלים ולו פרק אחד בתקנות קוד הבנייה לצורך העברה לחתימתו של שר האוצר ופרסום ברשומות. מדובר בעיכוב של יותר מ-11 שנה ביישום החלטת ממשלה ויותר משלוש שנים ממועד החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה שהמליצה על עיגון פרקי קוד בנייה בחקיקה. זהו עיכוב לא סביר שמקבע מצב מדאיג של היעדר הקפדה מספקת על איכות הבנייה ומניעה של ליקויי בנייה ובטיחות מבנים.
