בישראל מכהנים 95 רבני ערים ב-83 רשויות מקומיות, כל אחד מהם זכאי ל-26 ימי חופשה בשנה, אך מדוח מבקר המדינה, יוסף שפירא, שמתפרסם היום (שלישי) עולה כי 22 מהרבנים המהכנים בתפקידים מטעם המדינה, נמצאו ימים רבים, במהלך ארבע שנים וחצי, בחו"ל בנסיעות שאינן קשורות לתפקידם - חלקם מבלי לדווח על כך למעסיקיהם. חלק מהרבנים שהו תקופות ארוכות מאוד, עד כדי מאות ימים.
אחד מהרבנים טס לחו"ל בארבע וחצי השנים האחרונות ל-87 נסיעות שונות. רב נוסף יצא מהארץ 50 פעמים למשך 335 יום במהלך התקופה הנבדקת, כך שבאחד מכל חמישה ימים הוא היה בחו"ל. רב שלישי טס 41 פעמים ל-300 יום, ורביעי שהה מחוץ לישראל 264 יום ב-62 נסיעות שונות - 19 טיסות הלוך ושוב בממוצע לשנה.
מהדוח עולה כי לא כל נסיעה הייתה קשורה בתפקידם כרבנים. בין השאר עלה כי הרבנים נסעו לצורך הקמת ישיבה, גיוס תרומות למוסדות חינוך שהם מעורבים בקידומם, הפצת תורה, תפילות על קברו של רבי נחמן באומן שבאוקראינה, השתתפות באירועים משפחתיים ובכנסים, העברת קורסים בחופה וקידושין לשליחי חב"ד ועוד. מבקר המדינה קבע כי "השהיות הארוכות של הרבנים האמורים בחו"ל עשוית לפגוע ביכולתם לשרת את קהילותיהם ואת בני עירם".
מבקר המדינה - הדוח השנתי: לכל הכתבות - לחצו כאן
מפילוח הבדיקה שביצע המבקר עלה כי 14 מתוך 22 הרבנים שהרבו לטוס לחו"ל לא דיווחו על חלק מימי היעדרותם לצורך הנסיעות, שלושה רבנים לא דיווחו על נסיעותיהם כלל, וממילא ימי היעדרותם לא נספרו במספר ימי החופשה שניצלו והם קיבלו על כך שכר מלא. השווי הכספי של ימי ההיעדרות הסתכם ב-1.3 מיליון שקלים, אך המבקר העיר לחיוב כי חלק מהרבנים הצהירו כי הם הם נערכים להשבת ימי החופשה שלא דווחו, בהיקף כספי המסתכם בכ-535 אלף שקלים. בנוסף לכך, מדיווח של 15 מהרבנים עלה כי בשנתיים וחצי שקדמו לתקופת הביקורת, 56% מהטיסות והשהייה בחו"ל היו במימון גורמים חיצוניים, באופן העלול לעורר חשד לניגוד עניינים ולקבלת טובות הנאה.
הסיבות שניפקו הרבנים לנסיעותיהם היו בחלק מהמקרים יצירתיות למדי. אחד מהם אמר בתגובה: "אינני יוצא לחופשות. כל נסיעותיי קשורות בתפקידי הרבני", ומאוחר יותר הוסיף כי "עוד לא נשמעה החוצפה שראש מועצה דתית בישראל ידרוש דיווח". רב נוסף שטס לחו"ל לצורך איסוף תרומות למוסדות חינוך שבהם היה מעורב טען כי מדובר בפעילות שהיא "החמצן" של עבודתו כרב עיר. שני רבנים נוספים טענו כי לרב בישראל אין חופשה משום שהוא "משועבד לציבור כל ימות השנה, וכי גם בימי היעדרותו מהמשרד או מהעיר הוא זמין 24 שעות ביממה בטלפון".
"מעצם טבעו של תפקידם, על רבני הערים לשרת את קהילותיהם ואת בני עירם ולהקפיד על טיפוח הקשר עמם", סיכם מבקר המדינה והוסיף, "מצופה מהם כי יעמדו באופן שוטף לרשות המועצה הדתית לשם הדרכה הלכתית ולרשות תושבי העיר בהיותם מנהיגיהם בכל ענייני הדת וההלכה". עם זאת, הוא הדגיש כי אין מטרתה של הביקורת "להשחיר את פניו של ציבור גדול של רבני ערים, העושים מלאכתם נאמנה".
על כשרות, חו"ל וגורמים עסקיים
בדוח המבקר יוצא דופן סיפורו של הרב אברהם יחזקאל צוריאל, רב העיר נס ציונה. האחרון נסע 13 פעמים לחו"ל בתקופה שנמשכה כשנתיים וחצי, זאת למטרת "ייעוץ בענייני כשרות לגורמים עסקיים". צוריאל ביצע את עבודתו בניגוד לתקנות שקובעות כי על רב עיר חל איסור לעבוד בעבודה נוספת בשכר. הרב צוריאל טען כי נסיעות אלה, שמומנו על ידי ארבע חברות שונות, אחת מהן היא בבעלות ששת ילדיו, הסתכמו ב-22 אלף דולר, סכום שאינו כולל את הוצאות הלינה ששילמו החברות בעלות של אלפי דולרים נוספים. הרב טען בתגובה כי לא היה כל פסול בהתנהלותו, שכן הנסיעות היו בתקופות החופשה שלו, "בזמנו הפרטי, בהתנדבות מלאה, וללא קבלת שכר בעבור עמלו", אך המבקר קבע כי עליו להפסיק התנהלות זו לאלתר.
המבקר הצביע בדוח על ליקויים נוספים בתפקודם של רבנים, ובהם, תופעה שלפיה רבנים מכהנים בתפקידם במקביל להעסקת קרובי משפחתם במועצות הדתיות באותה רשות מקומית. זו אינה תופעה חדשה, ובעבר, המבקר התייחס לה, ואולם, בבדיקה האחרונה התברר שוב כי לחמישה רבני ערים היה לפחות קרוב משפחה אחד שהועסק בתפקיד העלול לעורר ניגוד עניינים מובהק.
כך לדוגמה, בנו של רב העיר אילת הרב משה הדאיה מועסק במחלקת נישואין, ועיקר עבודתו הוא הכנת תיקי נישואין המוגשים לחתימת רב העיר - אביו. שני בניו של רב העיר רמלה יחיאל אבוחצירא מועסקים כמשגיחי כשרות בניגוד גמור לנוהל באופן שיוצר חשש לניגוד עניינים היות ואביהם אחראי על התחום בעיר. שלושת חתניו של רב העיר יוקנעם הרב מיכאל ועקנין מועסקים כמשגיחי כשרות. כך גם בנו של רב העיר קריית אתא הרב אליהו מימון.
המבקר קבע כי על "המשרד לשירותי דת ומועצת הרבנות הראשית להסדיר כללים בנוגע לנסיעות בתפקיד של רבני ערים. עליהם גם לדון בהצדקת מימון המשרד והרשות המקומית לשהיית רבנים בחו"ל בנסיעות שמטרתן אינה מילוי צרכים ישירים ומובהקים של תושבי העיר או כאלה הקשורים למוסדות שבניהול הרבנים. על יושבי הראש של המועצות הדתיות לבדוק את ימי ההיעדרות של רבני הערים על בסיס דיווחי ביקורת הגבולות ולחשב מחדש את מאזן ימי חופשותיהם מתחילת כהונתם. במידת הצורך יש לעדכן את המאזן או לנכות משכר הרבנים את שווי ימי ההיעדרות", ובנוסף לשים סוף לתופעה שבה קרובי משפחתם של רבני הערים מועסקים באותה רשות מקומית בניגוד עניינים.
מינויים פוליטיים פסולים של דרעי
בפרק נוסף בדוח, שעסק ב"מינוי הרכבי מועצות דתיות ובחירת רבני עיר", נקבע כי שר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי ניסה להתערב באופן פסול למנות ראש מועצה דתית בחיפה. הגילוי עולה ממכתב שלח ראש עירית חיפה יונה יהב לשר לשירותי דת, ח"כ דוד אזולאי במאי 2016, שבו נטען כי "השר דרעי דיבר איתי על מינויו של נסים דהן כמומנה על המועצה הדתית וקיבלתי בשמחה את מינויו".
דהן כיהן בעבר כשר בש"ס, ולפי המבקר, מכאן שהמינוי שהציע דרעי הוא של מקורב פוליטי שלו. "יש לראות בכך התנהלות פסולה בייחוד בגלל מעמדו ותפקידו של השר דרעי כשר הפנים הממונה על הרשויות המקומיות, ושלו השפעה מכרעת על תקציביהן ועל החלטות עקרוניות ומרכזיות אחרות הנוגעות להן". דרעי טען בתגובה כי האינטרס הציבורי בלבד הוא אשר עמד לנגד עיניו ובנוסף שהמליץ "על שניים או שלושה מועמדים, וכי לא הייתה בשיחתו כל כוונה להפעלת לחץ או התניה של דבר בדבר".
במקרה אחר העלה המבקר ביקורת חריפה נגד השר לשירותי דת דוד אזולאי מש"ס בכך שניסה להתערב בשני הליכים של בחירת רב עיר - לעיר בת ים ולעיר לוד. לפי המבקר בשני הערים התערבו לשכת השר ויועץ השר בעבודת ועדת הבחירות, לאחר שהוקמה, אף שהוועדה לבחירת רב עיר היא ועדה עצמאית בראשות שופט או דיין האמורה לפעול בהתאם לשיקול דעתה העצמאי. המבקר קבע כי "התערבותם של לשכת השר או של יועץ השר בסדרי עבודתה של הוועדה לבחירת רב עיר אסורה".
תגובת המשרד לשירותי דת
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה: "משרד מבקר המדינה בחן לעומק את הנושאים שעולים בדוח ועניינם נסיעות לחו"ל של רבני ערים, העסקת קרובים, רבנים שלא מתגוררים במקום כהונתם וטיפול בתלונות.מיעוט המקרים, באופן יחסי, מאשר את העובדה, שמקבלת ביטוי בדו"ח, לפיה רוב רובם של רבני הערים ממלאים את תפקידם באופן ראוי ועושים עבודתם קודש. בכל הקשור להיעדרויות הרבנים לצורך נסיעות לחו"ל, נראה שמדובר באי הבנה ובמחלוקות ענייניות, מתי נסיעה נחשבת לנסיעה בתפקיד ומתי מדובר בנסיעה פרטית. המשרד, ביחד עם הרבנות הראשית יגבש כללים ברורים שיתנו מענה לחוסר הבהירות וסימני השאלה ובהמשך ידאג ליישום הכללים על ידי המועצות הדתיות.
"הגדרת כללי ההתנהלות בכל הקשור להעסקת קרובים (בדגש על משגיחי כשרות), מטופל על ידנו, בימים אלה ביחד עם הרבנות הראשית, במסגרת הסדרת כלל נושא הכשרות. יודגש כי הבנת הצורך בשיפור עבודת הרבנים, הביאה את רבני הערים בשיתוף המשרד והרבנות הראשית לבחון לגיבוש כללי אתיקה לרבנים וננקטים צעדים מעשיים בהקשר זה, בעצם ימים אלה".