פער בנתוני תאונות, היעדר אכיפה: סכנת האופניים החשמליים

דוח מבקר המדינה בנושא הסדרת השימוש באופניים חשמליים שפורסם היום (שלישי) מציג תמונה מדאיגה המעידה על טיפול לקוי של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בנושא האופניים וכלי הרכב הדו-גלגליים החשמליים. המבקר קרא למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר לתת את דעתם על ממצאי הדוח ולקבל החלטות אסטרטגיות בנוגע לאופן טיפולם בעניין.

עוד קובע המבקר כי על הממשלה להתייחס לשימוש באופניים ככלי תחבורה חלופי לרכב מנועי, וכן לעודד את השימוש בו על כל המשתמע מכך - לרבות בתחומי הבטיחות, התעבורה, התשתיות והחינוך. "אין לקבל מצב מתמשך שבו משרד הכלכלה ומשרד התחבורה מטילים זה על זה את האחריות לפיקוח ולאכיפה, שכן בעקבות זאת נפגעים הליכי הפיקוח והאכיפה", נכתב עוד בדוח.

מבקר המדינה, הדוח השנתי: לכל הכתבות - לחצו כאן

מהנתונים המוצגים בדוח המבקר עולה כי קיים פער ניכר בין נתוני המשטרה לנתוני המרכז הלאומי לחקר הטראומה לגבי מספר הפצועים בתאונות שבהן מעורבים אופניים וכלים דו-גלגליים חשמליים. המשטרה טענה כי 2,151 בני אדם נפצעו בין השנים 2013 עד 2016 בתאונות אופניים, ואילו על פי המרכז הלאומי לחקר טראומה היו 7,852 פצועים. כלומר, המשטרה מכירה פחות משליש (27%) מהתאונות בתקופה שנסקרה.

ביקורת נוספת שמפנה המבקר למשטרה היא מיעוט האכיפה כלפי רוכבי אופניים וכלים דו-גלגליים חשמליים בשנים 2013 ו-2014, בהן נרשמו לרוכבים 66 דוחות בלבד. בשנת 2015, ובייחוד ב-2016, חל גידול חד במספר הדוחות שרשמה המשטרה לרוכבים, שהסתכמו ב-12,356 על פני שתי השנים.

נוכח הפער הגדול בין הנתונים שבידי המשטרה לבין נתוני המרכז הלאומי לחקר הטראומה עולה חשש כי תמונת המצב הכוללת שבידי המשטרה אינה מלאה. המבקר מתריע כי הדבר עלול להשפיע על קביעת מדיניותה והיערכותה בכל הנוגע לאכיפה ולמאבק בתאונות הדרכים של אופניים וכלים דו-גלגליים חשמליים.

בחודשים אוקטובר 2016 עד אפריל 2017 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על הסדרת השימוש באופניים ובכלים דו גלגליים חשמליים במרחב העירוני. עוד בדק משרד המבקר את הפיקוח והאכיפה של חוקי התנועה על ידי הגורמים הממונים על תעבורת כלי רכב אלו, וכן על מידת התיאום ושיתוף הפעולה בין הגורמים האחראים.

הבדיקה נערכה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, במשרד לביטחון הפנים, במשטרה ובאגף התנועה בפרט; במשרד הכלכלה והתעשייה, ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, במשרד החינוך, במכון התקנים הישראלי; במשרד הפנים, במנהל התכנון במשרד האוצר, ובשורת עיריות ורשויות מקומיות: תל אביב-יפו, רמת גן, קריית ים, אשקלון ומודיעין-מכבים-רעות. בדיקות השלמה נעשו במרכז הלאומי לחקר הטראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר ובמשרד הבינוי והשיכון ובמשרד להגנת הסביבה.

המבקר מתח ביקורת כלפי משרד התחבורה ועיריות שלא ערוכות לתנועת הכלים החשמליים בשבילי האופניים. מהדוח עולה כי אין בידי משרד התחבורה נתונים בנוגע לשבילי אופניים שערים הקימו או תכננו בעצמן, ויש ברשותו מידע חלקי בלבד על שבילי אופניים שהוא השתתף במימון תכנונם או הקמתם.

נתונים אלה היו יכולים לשמש את המשרד לצורך גיבוש מדיניות וקבלת החלטות בדבר צורכי התכנון, המימון וההקמה של שבילים חדשים. משרד התחבורה פרסם הנחיות תכנון רחובות בערים לתנועת אופניים בשנת 2009, ומאז לא יזם ליווי מקצועי של הרשויות המקומיות לצורך הטמעת ההנחיות ויישומן.

בדוח צוין עוד כי בשבע השנים שעברו מיום פרסום ההנחיות האמורות לעיל לא עדכן אותן משרד התחבורה, זאת למרות הגידול שחל בשימוש באופניים בשנים האחרונות. בהנחיות אלה חסר מידע בכדי להסדיר את מילוי כלל הצרכים הנוגעים לשימוש באופניים. רק בשנת 2016 החל משרד התחבורה לפעול לעדכון הנחיותיו בנושא.

בדוח צוינו דוגמאות מכמה מהערים שנסקרו באותן שנים: כך עולה כי עיריית רמת גן החלה בשנת 2014, כחמש שנים לאחר הכנת תכנית אב לשבילי אופניים, לקדם את תכנון הקמתם של שבילים בתחום שיפוטה, ומאז נסלל שביל אופניים אחד בעיר באורך של 300 מטרים. עיריית אשקלון הקימה שביל אופניים שאינו תקני ואינו בטיחותי, העלול לסכן את רוכבי האופניים ואת הולכי הרגל. עיריית קריית ים לא הקפידה על תחזוקת שבילי אופניים בתחומה; שתי האחרונות, וכן עיריית מודיעין-מכבים-רעות, לא הכינו נוהל לתחזוקת שבילים שאמור היה לכלול הנחיות מפורטות בנושא, לרבות הנחיות בדבר תדירות הסיורים לאיתור מפגעים.

דוח המבקר העביר גם המלצות לגבי אכיפה עתידית, וקרא למשטרה להמשיך במאמצים שבהם החלה בשנים 2015 -2016 להגברת האכיפה כלפי רוכבי אופניים, וכלים דו-גלגליים חשמליים. בנוסף לכך קובע הדוח כי על המשטרה להקים מאגר נתונים שיכלול את כלל הנפגעים בתאונות שבהן מעורבים אופניים וכלים דו-גלגליים חשמליים.

המבקר קרא למשרד הכלכלה ולמשרד התחבורה להחליט במשותף, ובמידת הצורך לפנות להכרעה של היועץ המשפטי לממשלה, בכל הנוגע לסוגיית הצורך בתיקון צו ייבוא חופשי העוסק באופניים חשמליים. זאת, בכדי שגם למשרד הכלכלה יהיו סמכויות אכיפה ופיקוח.

שני המשרדים נקראו להגביר את שיתוף הפעולה ביניהם בכל הנוגע לייבוא ולשיווק של האופניים החשמליים ולפקח ולקבוע את תחומי אחריותו של כל אחד מהם. על פי הדוח, שיתוף פעולה הדוק בין המשרדים הממשלתיים יסייע במניעת מכירתם של אופניים חשמליים שאינם עומדים בהוראות התקן הרשמי ועלולים לסכן הן את הרוכבים והן את הולכי הרגל.

בדוח צוין עוד כי באוגוסט 2016 נחקק החוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות, שבו נקבע כי הרשויות המקומיות הן האחראיות לאכיפתו; וכן כי המשרד לביטחון פנים אמון על המעקב אחרי יישום החוק בשנים הקרובות במסגרת הליך הפקת לקחים וגיבוש מסקנות.

עוד נקבע כי על המשטרה לעקוב אחר השינויים המתחוללים בתחום התעבורה ואחר הגידול המתמשך בשיעור האופניים החשמליים מכלל נפח התנועה בכבישים. על פי החוק על המשטרה מוטל לשקול להגביר את פעולות הפיקוח והאכיפה בעניין זה בקרב רוכבי האופניים והכלים הדו גלגליים החשמליים, בהתאם לסדרי העדיפויות שלה. משרד התחבורה, כך נקבע בחוק, אחראי לבחון את הצורך בקיום מבצעי אכיפה בקרב בתי מסחר המשווקים אופניים וקורקינט חשמליים ולקבל החלטות בהתאם לכך.

בנושא החינוך התעבורתי המועבר בבתי הספר לנהגי העתיד, הוטל על משרד החינוך לעקוב אחר מילוי הנחיותיו הנוגעות לאופניים חשמליים על ידי מנהלי בתי הספר; להרחיב את תכנית החינוך לבטיחות בדרכים ולפעול להחלתה בכל בתי הספר במדינה; להיערך לאלתר למגמה של הגידול במספר הרוכבים על כלים דו גלגליים חשמליים, ליצור תכנים שיתאימו למגמה זו ולשלבם בתכניות החינוך התעבורתי.

בחוק נקבע עוד כי על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לגבש מדיניות כוללת בנושא הגברת הבטיחות והרחבת היקפן של פעולות ההסברה בקרב רוכבי האופניים והכלים הדו-גלגליים החשמליים. זאת על מנת להשריש כללים לנהיגה בטוחה שתלווה את הרוכבים הצעירים גם כאשר ינהגו בכלי רכב אחרים.

ממשרד התחבורה נמסר כי פעל להסדרת "כל נושא התקינה, הרכיבה והבטיחות של אופניים וקורקינטים חשמליים, בתקנות מפורטות שאושרו בוועדת הכלכלה של הכנסת ופורסמו בכל אמצעי התקשורת".

על פי תגובת המשרד לדוח: "האחריות על אכיפת תקנות הקשורות לאופניים ולקורקינטים חשמליים, כמו בכל שאר כלי הרכב, מוטלת על משטרת ישראל. במטרה לסייע למשטרת ישראל באכיפת התקנות, יזם משרד התחבורה, את הרחבת סמכויות האכיפה גם לפקחי הרשויות המקומיות. משרד התחבורה פעל להעלאת גיל הרכיבה לגיל 16, כמקובל במדינות אירופה. כיוון שבגיל זה הרוכבים המחזיקים בתעודות זהות, וניתן יהיה לבצע אכיפה כנגדם".

עוד נמסר כי "בשנים האחרונות נערכו מבצעים רבים נגד בתי עסק שמכרו אופניים וקורקינטים חשמליים בלתי חוקיים. במסגרת המבצעים הוחרמו מאות כלים חשמליים, האסורים בשימוש. בקרוב צפויים להתבצע מבצעים נוספים נגד בתי העסק המשווקים אופניים וקורקינטים חשמליים שאינם עומדים בתקן הישראלי".

בנושא שבילי האופניים נמסר בתגובת המשרד כי "האחריות על סלילתם מוטלת על הרשות המקומית. משרדנו מעודד רשויות מקומיות להכשיר בתחומן מסלולים מיוחדים לרוכבי אופניים. בשנים הקרובות צפוי משרדנו להשקיע עשרות מיליוני שקלים מדי שנה, בהקמת שבילים לרוכבי אופניים, ברשויות המקומיות וזאת בהתאם לדרישת הרשויות המקומיות".

עוד נמסר כי המשרד "מקדם בימים אלה תכנית מהפכנית, להקמת רשת מטרופולינית של אוטוסטרדות לאופניים, בגוש דן. התוכנית מציעה לראשונה לציבור הרחב, רשת מהירה, רציפה ובטוחה של שבילי אופניים, בין מרכזי הערים לאזורי התעסוקה, במטרופולין תל אביב. בשלב הראשון, יוקמו עשר אוטוסטרדות אופניים, בסטנדרט גבוה, באורך כולל של כ-150 קילומטרים".

בסוגיית רישוי אופניים מסרו במשרד כי מדיניותו "תואמת לחלוטין את התקינה האירופאית. באירופה לא קיימת חובת רישוי ורישום לאופניים חשמליים. חיוב רוכבי אופניים ברישיון נהיגה לא יביא להגברת הבטיחות. ההצעה נבחנה מספר פעמים בדיונים מקצועיים במשרד ובכנסת, והתברר כי היא עלולה אף להביא להרס הענף".

על פי התגובה, במשרד התחבורה "רואים חשיבות רבה בשימוש באופניים המפחיתים את מספר כלי הרכב בכביש ומסייעים בהפחתת זיהום האוויר. בהתאם לכך, עמדת המשרד היא שיש לשמר את ענף הרכיבה על כלים אלה ברגולציה מינימלית, ולא לקבוע תנאים שיגרמו להפסקת השימוש בהם ולמעבר לשימוש ברכב פרטי או אופנועים במקומם".

מהמשטרה נמסר בתגובה כי "כחלק מהמאבק המתמשך בקטל בכבישים, משטרת ישראל מבצעת פעולות מניעה, הסברה ואכיפה נגד רוכבי אופניים חשמליים המבצעים עבירות תנועה מסכנות חיים בניגוד לחוק. רק במהלך השנה החולפת (2017), נרשמו על ידי במשטרהה כ-17,000 דוחות בגין עבירות תנועה של רוכבי אופניים, כמעט פי 2 לעומת שנת 2016. לאור העלייה בכמות תאונות הדרכים בהן היו מעורבים רוכבי אופניים חשמליים, התקיימו דיונים רבים בהשתתפות אגף התנועה, משרד התחבורה והרשויות המקומיות, במטרה להעניק סמכות חוקית מקבילה לפקחים ברשויות המקומיות לאכיפת העבירות, ובאופן זה להגביר משמעותית את האכיפה נגד רוכבי האופניים החשמליים. לאחרונה, לאחר מאמצים משותפים, תוקן החוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות, באופן המאפשר לפקחי הרשויות המקומיות לאכוף נגד רוכבי אופניים, רוכבי קורקינט, הולכי רגל ורוכבי אופנוע, בנסיבות אשר הוסדרו בחוק. במקביל, משטרת ישראל פעלה להדרכת הפקחים ולהסמכתם של מאות פקחים בפריסה ארצית".

עוד הוסיפו מהמשטרה כי "נציין כי הנתונים הנמצאים ברשותנו כוללים מידע על תאונות שדווחו ונחקרו במשטרה בלבד. אגף התנועה אמנם פנה מספר פעמים במהלך השנתיים האחרונות למכון גרטנר לקבלת נתוני חומרת הפגיעה אותם הוא מרכז מבתי החולים בכדי לטייב את נתוני המשטרה, אולם לצערנו, נכון להיום לא ניתן לקבלם מטעמי צנעת הפרט. למען הסר ספק נציין כי כמות הנפגעים איננה מעידה על היערכות המשטרה לביצוע פעילות אכיפה ולראיה - העלייה הדרמטית בנפח האכיפה אשתקד. משטרת ישראל תמשיך לאכוף את חוקי התעבורה גם בקרב רוכבי אופניים חשמליים, בכל זמן ובכל מקום, במטרה לשמור על שלומם ובטיחותם של כלל משתמשי הדרך".