בעוד שבוע יקבל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכרעה שתשפיע על המזרח התיכון בשנים הקרובות, כשיחליט אם לפרוש מהסכם הגרעין עם איראן. רוב הסימנים מאותתים שזו ההחלטה שיקבל - החל מהפסימיות שהשמיע נשיא צרפת עמנואל מקרון, שיצא למסע בן שלושה ימים כדי לשכנעו, דרך אזהרותיו של שר החוץ הנצי החדש מייק פומפאו ועד למופע של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהניח את היסודות לנסיגה אמריקנית עם חשיפת "מסמכי הגרעין".
אם אכן טראמפ יחליט שלא להאריך את הקפאת הסנקציות על טהראן ב-12 במאי, הכדור יעבור למגרש של איראן. היא ככל הנראה תנקוט באופן מידי צעדי סמלי כזה או אחר במקרה כזה, אולם המשך תגובתה תלוי גם ביתר המדינות החתומות על העסקה - בריטניה, צרפת, גרמניה, רוסיה וסין.
שלוש המדינות האירופיות מסכימות עם נשיא ארצות הברית כי יש צורך להגביל גם את תכנית הטילים של טהראן ואת מעשיה במזרח התיכון, אך הן מתעקשות כי יש לעשות זאת דרך הסכם מסגרת נוסף מבלי לבטל את זה הקיים. הן הבהירו כי מותר להן להמשיך לעשות עסקים עם איראן גם אם ארצות הברית תנטוש את ההסכם מ-2015, מאחר שהוא אושרר במועצת הביטחון של האו"ם. רוסיה וסין נעמדות לצדה של איראן, והן מזהירות מפני שינויים חד-צדדיים בהסכם.
מבחינת תכנית הגרעין שלה, שמרביתה הופסקה, איראן צפויה לחדש את העשרת האורניום שהוגבלה במסגרת ההסכם לשיעור של כ-3.6% בלבד. איראן הפסיקה להעשיר אורניום ברמה של 20% והעבירה את רוב המצבורים שלה, ובכירים בטהראן הבהירו כי הידע שנמצא בידיהם כעת מאפשר להם להעשיר לרמה גבוהה יותר.
כדי לייצר פצצות גרעין, יש להעשיר אורניום ברמה של כ-80% עד 90%, וכל התקרבות איראנית לרמה הזו רק תחזק את הטענות שנדחות על ידה שוב ושוב - שהיא מעוניינת בכלי נשק שכזה. על כך נסובו המצגות של נתניהו, שחשף פרטים נוספים מהתכנית הגרעין הצבאית של איראן, אם כי רק ארצות הברית ראתה בכך מידע שובר שוויון.
גורמים אחרים אף הפריזו ואיימו כי איראן עשויה לפרוש מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), אולם זה בעיקר ישרת את האינטרסים של מתנגדי ההסכם ואלו שטענו כי איראן חותרת כל העת לשים את ידה על פצצת גרעין.
שליחים מעיראק ועד תימן
לאיראן יש גם דרכים אחרות להגיב על פרישה אמריקנית מהסכם הגרעין, באמצעות שליחיה הרבים במזרח התיכון. המיליציות שלה בסוריה מוכנות לפעולה, גם נגד הכוחות האמריקניים המוצבים בה - כפי שכבר קרה בתחילת השנה, במתקפה שסוכלה על ידי הקואליציה האמריקנית במחיר של מאות הרוגים, בהם שכירי חרב רוסים רבים. אלו גם עשויות להיות מופעלות נגד ישראל באזור הגבול ברמת הגולן, לנוכח החוב שנצבר בטהראן בעקבות חיסול אנשיה בתקיפות של חיל האוויר.
ואולם, כל תגובה שכזו עשויה להסתיים בעימות נרחב עם ישראל, שהעלתה את רף האיומים בעצמה. זה לא באינטרסים של המשטר, וראיה לכך הייתה ההכחשה של איראן כי בסיסיה בסוריה הותקפו ביום ראשון האחרון, כפי שדיווחו מספר רב של גורמים סוריים ואמריקניים. אלו ציינו עשרות נפגעים בקרב הכוחות האיראניים, אך בטהראן דממה.
זירת תגובה אפשרית אחרת היא לבנון, שבה יתקיימו ביום ראשון הקרוב בחירות ראשונות לפרלמנט אחרי תשע שנים. חיזבללאה עשוי להגדיל את כוחו, אם כי לאור מערכת הממשל הסבוכה בביירות, הסיכוי שיוכל לשלוט לבדו קלוש עד בלתי-אפשרי על אף שהוא השחקן החזק ביותר במדינה.
יש מי שמעריך כי אם תפרוש ארצות הברית מהסכם הגרעין, תדחוף את איראן את ארגונו של חסן נסראללה לבסס עוד יותר את כוחו, אולם גם כאן טמונות סכנות שעשויות להיות גדולות יותר מהרווחים.
הפיכת לבנון למדינת חיזבאללה תדחוק את עלי התאנה בדמותם של ראש הממשלה סעד אל-חרירי ופוליטיקאים מתונים אחרים, היושבים יחד עם חיזבאללה בממשלה. בלעדיהם, הבידוד המפרצי בהובלת ערב הסעודית יעשה קאמבק והלגיטימציה של ישראל לפעול בלבנון תגדל.
בעיראק, לאיראן עדיין יש נוכחות בדמותן של מיליציות שיעיות שהוקמו בעקבות מסע הכיבושים של ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) אולם נותרו פעילות גם אחרי ההכרזה על תבוסתו בדצמבר. יום לאחר מועד ההכרעה של טראמפ תלך בגדאד לבחירות ראשונות מאז פרצה המלחמה בדאעש, כשראש הממשלה חיידר אל-עבאדי מחפש כהונה שנייה. על אף היותו שיעי, אל-עבאדי מאזן את מדיניות החוץ שלו בין המדינות השכנות וארצות הברית, בניגוד לממשל הקודם בראשות נורי אל-מאלכי הפרו-איראני.
טהראן עשויה לבקש לנקום בטראמפ דרך בחישה מוגברת בפוליטיקה הפנימית בעיראק וחיזוק הכוחות התומכים בה, לצד ניסיון לזנב בכוחות האמריקניים העוזבים את המדינה עם סיום החלק המרכזי בלחימה בדאעש. בדומה למעשיהן אחרי הפלישה האמריקנית ב-2003, למיליציות השיעיות יש יכולת לפגוע בחיילים ובאינטרסים אמריקניים דרך מטעני צד, פצצות מרגמה ורקטות, גם מבלי שתקיפות אלו יקושרו באופן גלוי לאיראן.
גם בתימן, שם המורדים החות'ים הנתמכים על ידיה מגבירים את קצב שיגורי הטילים לערב הסעודית, עשויה להימצא התשובה האיראנית לקריסת הסכם הגרעין. הגברת הסיוע לכוחות השיעיים, שמאבדים בהדרגה שטחים לטובת הקואליציה הסעודית, יכולה להיות בבחינת תגובה נגד אחד הגורמים הלוחצים על טראמפ לנטוש את העסקה - בית המלוכה הסעודי.
איראן תציג את עצמה כקורבן
למרות סך האפשרויות הלא מעטות שעומדות בפני איראן למקרה של נסיגה אמריקנית מהסכם הגרעין, שבירת כלים אינה בהכרח תסייע לה להתאושש מכך. אדרבא, היא רק תצדיק את אלו המבקשים לבודדה עוד יותר.
הרטורקיה האיראנית אמנם תחריף בימים הקרובים ותגמול מסוים יילקח גם כדי לרצות את השמרנים שממילא היו עוינים להבנות עם המערב. ואולם, איראן צפויה להתמקד בהצגתה כקורבן ובהטחת עלבונות בטראמפ על כך שנטש הסכם בינלאומי, כשאת תגובתה האמתית היא תתן בהדרגתיות ומתחת לפני השטח.
(עדכון ראשון: 15:38, 4/5)