בשנת 2017 נחתמו חוזי ייצוא ביטחוני חדשים בהיקף של כ-9.2 מיליארד דולר - כך עולה מנתוני אגף הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט) שפרסם היום (רביעי) את סיכום שנת 2017 בייצוא הביטחוני של ישראל. מדובר בעלייה של כ- 40% לעומת שנת 2016. נתונים אלו מצביעים על המשך התחזקות התעשיות הביטחוניות הישראליות ברחבי העולם למרות התחרות המורכבת מול המעצמות על נתחי השוק.
"מדובר בהמשך מגמת עלייה ובגידול משמעותי ביותר בשנה האחרונה", אמר ראש סיב"ט, תא"ל (במיל') מישל בן-ברוך, בשיחה עם וואלה! NEWS. "התעשיות הביטחוניות הישראליות זוכות להערכה, יוקרה ואמון רב בעולם, בזכות טכנולוגיות מתקדמות ואיכותיות המבוססת על פתרונות ייחודיים שהוכחו מבצעית בצה"ל".
מנתוני משרד הביטחון עולה כי הנדבכים המשמעותיים בייצוא הביטחוני בשנת 2017 כללו: טילים ומערכות הגנה אווירית (31%), מערכות מכ"מים ולוחמה אלקטרונית (17%), השבחות ומכלולים אוויוניים - אלקטרוניקה אווירית (14%), יבשה תחמושת ועמדות נשק (9%), מערכות תקשוב וקשר (9%), תצפית ואופטרוניקה (8%), מערכות מודיעין, מידע וסייבר (5%), שירותים ושונות (3%), מל"טים (2%), מערכות ימיות (1%), לוויינות וחלל (1%).
מנתוני הייצוא הביטחוני לפי פילוח גיאוגרפי: אסיה והפסיפיק - 58% , אירופה -21% , צפון אמריקה - 14%, אפריקה - 5%, אמריקה הלטינית - 2%.
ראש סיב"ט הסביר כי הנתונים החיוביים התאפשרו בזכות איכות המוצרים והשירות שנותנות התעשיות הביטחוניות הישראליות בסיוע סיב"ט אך ציין גם מגמות בעולם ביניהן ההחלטה של מדינות נאט"ו להגדיל את תקציבי הביטחון לתל"ג של כל מדינה ומדינה. "כתוצאה מזה אנחנו למעשה באירופה", הסביר. "אנחנו רואים יעד מאוד חשוב, בעיקר בנושא הגנת גבולות, כל נושא השלכות ההגירה, וכל ההיבטים של טרור, אנחנו רואים את אירופה באמת כבר שנה שנייה ושלישית כנדבך חשוב בייצוא הביטחוני. גם יבשת אסיה בשנים האחרונות מהווה נדבך מאוד מרכזי בייצוא הביטחוני".
במהלך השיחה ציין בן ברוך את הקשר בין הממשלות השונות שיוצר קרקע פורייה לעסקים כמו בעסקת ענק בקרואטיה שרכשה מטוסי קרב מסוג F-16 מחיל האוויר הישראלי בסך של חצי מיליארד דולר. לדבריו הצלחת הפרויקט מקדמת שיתוף פעולה בין המדינות גם בתחום כלכלה, אנרגיה, מים ועוד.
האתגר הבא של התעשיות הביטחוניות הוא הדרישה הולכת וגוברת של מדינות שרוכשות מוצרים ולא מסתפקות במעורבות בפיתוח ובייצור אלא גם במכירה לצד ג'. לאורך זמן, קיים חשש שהתהליך יפגע בנתח השוק וביוקרה של התעשיות הישראליות ואף להגיע לידי אויבי ישראל. בהקשר זה, בן ברוך הסביר כי מערכות פיקוח ובקרה של משרד הביטחון פועלות בנושא. "ברור שמגמת העברת ייצור למדינות אחרות היא אתגר, אבל אנחנו מאזנים בין העברת הייצור לבין מה אנחנו שומרים כאן, ומה שאנחנו כמובן עושים לטובת צה"ל", אמר בן ברוך והוסיף כי היו עסקאות שנפסלו מאחר ואין אישור לקיים עסקאות ביטחוניות עם כל מדינה. "אנחנו עובדים גם עם משרד החוץ, וחשוב לציין שאנחנו שומרים על זכויות האזרח. כמובן שהכול מתבצע באופן שקול, יחד גם עם משרד החוץ וגם עם גורמים מעבר למשרד הביטחון, ובהתאם למדיניות שאנחנו קובעים".
גם שר הביטחון אביגדור לבירמן בירך על הזינק בהיקף הייצוא. "בתוך שנתיים הקפצנו את היצוא הביטחוני בעשרות אחוזים", אמר. "מדובר בהישג בלתי רגיל בכל קנה מידה, שהושג בעבודה קשה של סיב"ט והתעשיות הביטחוניות ובזכות שורה של הסכמים עם מדינות, שנתנו אמון ביכולות וביצירתיות של משרד הביטחון. ההישג הזה יאפשר לנו להגדיל את תקציבי המחקר והפיתוח, לייצר מקומות עבודה חדשים ובעיקר להבטיח את עליונותו של צה"ל לשנים קדימה".