וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כשהזבל מפחיד יותר מישראל: לבנון הולכת לבחירות אחרי תשע שנים

הכלכלה מקרטעת בגלל משבר הפליטים הסורים, התשתיות מיושנות ואספקת החשמל עדיין משובשת. בעוד שבוע תנסה לבנון להתאושש מהמשבר הארוך תחת שיטת הצבעה חדשה, כשחיזבאללה עשוי להתחזק על חשבון המחנה הסוני

צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאל

אחרי תשע שנים, אזרחי לבנון יבחרו ביום ראשון הבא פרלמנט תחת שיטה חדשה. הבחירות צפויות להביא לשינויים מסוימים בהרכבת 128 הנציגים, אך בסופה אמורה לקום שוב ממשלת אחדות המורכבת מהגושים הפוליטיים המרכזיים. בביירות מייחלים למערכת הבחירות חלקה ושקטה, לא רק למען היציבות הפוליטית, אלא גם עבור הכלכלה הזקוקה בדחיפות לרפורמות ולהשקעות זרות.

שיטת הבחירות החדשה הכניסה ממד של אי-ודאות בחלק מהמחוזות, אולם ראש הממשלה סעד אל-חרירי הסוני צפוי להקים ממשלת אחדות נוספת, שתכלול שוב את חיזבאללה. למרות זאת, הגוש הפוליטי שלו עשוי לאבד מושבים בפרלמנט, בעוד שחיזבאללה עלול להתחזק, גם אם הסיכוי שהארגון השיעי ובעלי בריתו יצליחו לזכות ברוב של שני שלישים נראה קלוש.

ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, בעצרת בחירות בצפון המדינה, 28 באפריל 2018. רויטרס
רוצה להקים ממשלת אחדות במהרה. אל-חרירי בעצרת בחירות, אתמול/רויטרס

אל-חרירי קרא להקמת ממשלה חדשה במהירות, שתאפשר את העברת הרפורמות, אחרת המדינות והגופים הבינלאומיים שהבטיחו החודש לתרום 11 מיליארד דולר לשיקום הכלכלה ישעו את הסיוע. כמעט שלושה עשורים אחרי מלחמת האזרחים, שנמשכה מ-1975 ועד 1990, לבנון עדיין סובלת משיבושים תכופים באספקת המים והחשמל, ואוזלת ידן של הרשויות בפינוי אשפה גרמה להפגנות נרחבות בשנים האחרונות.

בפעם האחרונה שבה התקיימו בחירות בלבנון ב-2009, חיזבאללה ובעלי בריתו רצו כגוש "8 במרץ" נגד אל-חרירי ובעלי בריתו בגוש "14 במרץ". עיקר העימות ביניהם היה סביב ארסנל הנשק של חיזבאללה, שגורס כי הוא הכרחי מול ישראל. השנה, הנושא כמעט שאינו על הפרק על אף המתיחות באזור.

מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה בנאום לתמוכיו במהלך הפגנה בלבנון  15 באפריל  2018. רויטרס
הנשק של חיזבאללה כבר לא על הפרק. נסראללה בנאום, החודש/רויטרס

מאז הבחירות האחרונות חלפו מים רבים בליטני. הכלכלה המבטיחה קרסה תחת זרם הפליטים העצום מסוריה השכנה, שבה החלה מלחמת אזרחים ב-2011, וחיזבאללה התחזק בשל השתתפותו בקרבות לצדו של בשאר אסד. מנגד, גוש "14 במרץ" התפרק בהדרגתיות לנוכח עוצמת חיזבאללה והתרחקותה של ערב הסעודית, התומכת העיקרית של אל-חרירי והמחנה הסוני.

אל-חרירי, שאביו רפיק, ראש ממשלה בעצמו, חוסל ב-2005 בהתנקשות המיוחסת לחיזבאללה, עבר להתגורר במשך שנים מחוץ ללבנון עד שחזר ב-2016 כדי לסיים משבר פוליטי שבמסגרתו לא היה נשיא למדינה במשך כשנתיים. כחלק מהדיל, אל-חרירי שב לתפקיד ראש הממשלה ומישל עאון הנוצרי ובעלת בריתו של חיזבאללה מונה לנשיא.

ירח הדבש הפוליטי החזיק מעמד עד לנובמבר האחרון, אז התפטר במפתיע אל-חרירי בזמן ביקורו בערב הסעודית. לבנון נקלעה שוב לסחרור, ורק לאחר לחץ של המערב, בעיקר של צרפת, שב אל-חרירי לביירות תוך הבטחה מעורפלת של חיזבאללה להישאר ניטרלי ביחס לסכסוכים באזור בין ערב הסעודית לאיראן.

בריתות חוצות עדות

בהתאם להבנות שהושגו בסוף מלחמת האזרחים, המערכת הפוליטית מחולקת לפי עדות - הנשיא הוא נוצרי מרוני, ראש הממשלה הוא סוני ויו"ר הפרלמנט הוא שיעי. בפרלמנט, 128 המושבים מחולקים שווה בשווה - 64 לנוצרים ו-64 למוסלמים, כולל לדרוזים. ביניהם, מחולקים המושבים בסך הכול בין 11 עדות שונות. לכל מחוז בחירה מוקצים מושבים בהתאם לחלוקה הדמוגרפית של האוכלוסייה.

במהלך מערכות הבחירות, המפלגות כורתות בריתות שונות כדי ליצור רשימות מועמדים במחוזות הבחירה השונים. השינויים בחוק הבחירות, שחוסר ההסכמה עליהם הובילו לדחיית הבחירות שלוש פעמים, הובילו לשיתופי פעולה מגוונים - כך, למשל, המפלגה הפטריוטית החופשית של הנשיא עאון משתפת פעולה עם מפלגת אל-מוסתקבל של אל-חרירי במחוזות מסוימים, ועם חיזבאללה באחרים.

השיטה האלקטורלית השנה תאפשר למצביעים לבחור גם רשימת מועמדים מועדפת וגם מועמד אחד מתוכה, כשהמושבים יוקצו לפי נוסחה סבוכה. בעבר, הבוחרים היו מצביעים לכל מושב במחוז הבחירה שלהם, כשהמנצח היה מוכרע לפי רוב רגיל. הנוצרים לא אהבו את השיטה מאחר שהיא העניקה לבוחרים המוסלמים השפעה על מי מהמועמדים הנוצרים יזכה במושב. על אף השינויים, גם השיטה החדשה מקנה עדיפות למפלגות הממוסדות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully