הזמנדלבליט: כששום דבר לא בוער חוץ מהמדינה

המפקד, הבודל והעו"דיני: חוקרי ראש הממשלה, ואלשיך בראשם, שלחו ליועץ המשפטי תוצרת ראויה, אך החודשים חולפים, ישראל מתפוררת - והחלטות אין

שערורייה גורלית. מנדלבליט, נתניהו ואלשיך
אביחי מנדלבליט לוקח את זמנו המתוק, מתענג עליו, בעוד המדינה מתפוררת

משאב טבע חדש התגלה בישראל בשנתיים האחרונות. הוא יקר יותר מהגז בים התיכון, מאור השמש המושך תיירים וממיס כל ברד חולף, מכוח המוח של אשפי ההיי-טק. זהו זמנדלבליט, הפנאי המצוי בשפע של היועץ המשפטי לממשלה. אביחי מנדלבליט לוקח את זמנו המתוק, מתענג עליו, בעוד המדינה מתפוררת. שמונה חודשים, עוד רגע תשעה, זלגו להם מאז החליט להעמיד לדין את שרה נתניהו, בכפוף לשימוע, והכיפוף טרם התיישר; והיא רק אשתו של, זוטה מאלפת אך לא מכרעת. האיטיות בקבלת החלטות בעניין בעלה היא כבר שערורייה גורלית.

משהו מטורף במערכת האמורה לתפקד כשהאונה השמאלית של ראש התביעה הכללית והאונה הימנית של ראש ספקי העצות המשפטיות לממשלה שוכנות באותה גולגולת, בעוד בכיר החשודים במערכת הוא העומד בראשה. אבל למנדלבליט יש זמן. הוא הקובע מה מוקדם ומה מאוחר, כי מה בוער, חוץ מהמדינה.

היועץ נמצא בסוף פס הייצור של אכיפת החוק. בקצה האחר, באולם ההפקה וההרכבה של מפעל הצדק, עובדת המשטרה, והיא - על כל פגמיה הרבים מספור - שלחה למדף של מנדלבליט תוצרת ראויה. על כל מעשה טוב בא עונש, והגיע תורו של רוני אלשיך.

עוד בוואלה! NEWS

פרסום לפי מיקום: עסקים קטנים יזכו לפרסום מותאם לצופים

בשיתוף בנק הפועלים
לכתבה המלאה

פסגה או מקפצה

השגיאה הגדולה של בנימין נתניהו וגלעד ארדן, כשבחרו באלשיך למפכ"ל המשטרה, נבעה משטחיות גישתם למנגנון שהפעיל אותו. מה שהיה נכון, לכאורה, ברובד החיצוני, התברר כהיפוכו בעומק נוסף.

נתניהו וארדן, שעליו נכפה המשרד לביטחון הפנים, כי היה חלש מכדי להמשיך ולסרב לקבלו, חיפשו לאחר בחירות 2015 מועמד מחוץ למשטרה, משוחרר ממחויבות כלפי דרגי החוק שמעליו - היועץ המשפטי ופרקליט המדינה - והמערכת שמתחתיו. כפוליטיקאים החיים לפי הכלל המעצמתי הנושן, כל הבריתות ארעיות ורק האינטרסים ניצחיים, הם גם האמינו שלכל אדם יש מחיר ולכל תפקיד יימצא האיש המשתוקק לו, כפסגה או כמקפצה.

אלשיך, לאחר יותר מרבע מאה בשירות הביטחון הכללי, שאף להתמנות לראש השב"כ. הוא עבר את כל המסלול המחייב, כולל סגנות, ונחשב למקצוען מוערך יותר מאשר אהוד - לא שזה משנה באירגון הפועל במידרג נוקשה, ללא משאלי דעת קהל. הוא אמד כעדיפים את סיכוייו מול המתמודד הנוסף, נדב ארגמן, בדיוק כפי שלקראת סיום כהונתו של יובל דיסקין ב-2011 קלע בחשבונו שלראש השב"כ יתמנה יורם כהן ולא יצחק אילן.

תוצרת ראויה נשלחה למדף. מנדלבליט (תצלום: ראובן קסטרו)
אלשיך יצא ושתי ציפורים בידיו, הכחולה עכשיו, החשאית בהמשך

המפכ"ל אינו זוטר מראש השב"כ. שניהם שווי מעמד, למפכ"ל יתרון ציבורי, לראש השב"כ יתרון ביטחוני. שכר שניהם מקביל לזה של הרמטכ"ל. סגן ראש שב"כ המתבשר שזולתו הועדף על פניו יכול להתנחם במינוי למפכ"ל, לפחות בצד הכספי, הגורר גם גימלה מוגדלת. מסיבה דומה הסכימו ניצבים במשטרה, מאוכזבי אי-קידום למפכ"ל, להתמנות לנציב שירות בתי הסוהר, כי רב-גונדר כמוהו כרב-אלוף וכרב-ניצב. כתמריץ נוסף, ראשות אירגון כשב"ס משאירה את הניצב בדימוס בתמונת המועמדים למפכ"ל הבא, כפי שאכן אירע ליעקב גנות, אף שהחלטת השר אבי דיכטר למנותו בוטלה.

שלא כגנות, או כסמפכ"ל לשעבר בני קניאק, שהתמנה תחתיו לנציב שב"ס כשדיכטר לא רצה בו למפכ"ל, אלשיך לא היה מאוכזב אי-מינוי, שהועמד בפני ברירה חדה - ראשות אירגון אחר, סמוך, או לא-כלום. דלת לשכת ראש השב"כ לא נטרקה בפניו. גם כשסירב להפצרות שיואיל להתמנות למפכ"ל, בסיבוב הראשון של הפניות אליו, לא הוטח בו איום שתשובה שלילית תגרום לממנה, ראש הממשלה, לנקום ולהימנע ממינויו לראשות השירות.

בסיבוב השני, לאחר שעלתה וגם נפלה מועמדותו של גל הירש, הבטיח נתניהו לאלשיך שלאחר כהונתו כמפכ"ל יהיה המועמד המתבקש לראשות השב"כ. אלשיך יצא ושתי ציפורים בידיו, הכחולה עכשיו, החשאית בהמשך.

אלא שבמרוצת אותו סוף שבוע התחוור לו שהונח לפניו פח יקוש. הוא קרא בעיון רב את פקודת המשטרה וקלט שלא אמור להיות לו אדון, למעט החוק. כדי לחמוק ממראית עין של תלות בנתניהו, שיחרר אותו מנידרו ויצא, בראייתו העצמית, לחופשי, אף שנדרשה לו שנה ויותר להיפטר ממיקצת השגיונות שליוו את כניסתו לתפקיד, כדוגמת הזילזול בחשיבות של המאבק בשחיתות הציבורית.

מפקד, לא מפקח

לא איש כאלשיך יתנזר ממעורבות בעבודת החוקרים ובחיווי דעתו על תוצריה. כך, במיוחד, במלחמת המוחות של חוקרים עם חשודיהם, ובין הללו מי רם ומתוחכם מנתניהו, רב יכולות ותחבולות

נתניהו וארדן שגו באיבחון אופיו של אלשיך, בין משום שכזה הוא מנעוריו ובין משום שנוסף לכך עיצובו בשב"כ. הוא פיקח, מפולפל, משדר ביטחה ביכולתו השיכלית ואינו שש להאציל אותה, או סמכות כלשהי המשיקה אליה, לדרגים שמתחתיו, טובים ככל שיהיו. אילו התמנה למנכ"ל משרד הבריאות, בתוך חודשים היה עוטה חלוק ומשתתף בניתוחי השתלה.

אלשיך, קצין צנחנים עד לתפקיד סמג"ד, רואה בעצמו מפקד. התואר "המפקח הכללי", מורשת הבריטים, רך מדי בעיניו. לא בפיקוח עיסוקו, אלא בפיקוד. הד לגישה זו אפשר למצוא גם אצל האלוף הרצי הלוי, שהיה עד לאחרונה ראש אגף המודיעין. בצה"ל, ראש אמ"ן הוא למעשה מפקד זרוע, כמו מפקדי חילות האוויר והים, אבל כשמתרגמים את התואר לאנגלית, לצורך פגישות עם זרים, הוא מקולף מפיקודיותו ונותר מנהל. אף שכך מתקראים גם ראשי הסי-איי-אי, האפ-בי-איי וסוכנויות מודיעין ואכיפה אחרות, אין זה די לקציני הערוץ הפיקודי בצה"ל, גם כשיצאו לרעות בשדות שב"כ ואמ"ן. הם מתרפקים על התואר "מפקד".

זה חשוב, לעניינו של אלשיך, כי מפקד אינו קצין מטה, המסייע לסמכות גבוהה ממנו, ובודאי אינו בלדר, המשנע ניירת בין נקודות. בתחום שיפוטו, אחריותו וסמכותו מלאות; ואם אגף החקירות והמודיעין במשטרה מעביר לפרקליטות סיכומי תיקים פליליים, לא איש כאלשיך יתנזר ממעורבות בעבודת החוקרים ובחיווי דעתו על תוצריה. כך, במיוחד, במלחמת המוחות של חוקרים עם חשודיהם, ובין הללו מי רם ומתוחכם מנתניהו, רב יכולות ותחבולות.

נתניהו חושב שהוא גדול החכמים? אלשיך וארדן (תצלום: נועם מושקוביץ)
מה שנותן לאלשיך את היומרה, אולי החוצפה, להבין בחקירות משטרה הוא נסיונו השונה כל כך בחקירות שב"כ

אלשיך אינו מפכ"ל-שוטר, אבל הוא מפכ"ל-חוקר. לא מובן מאליו: אילו ישב בניידת המוזעקת לאירוע, לא היה יודע מה לעשות. מעולם לא פיקד על תחנה, מרחב, מחוז, יחידה מרכזית. שני קודמיו הישירים, דודי כהן ויוחנן דנינו, לא רק שירתו במשטרה כ-30 שנה לפני שהועמדו בראשה, אלא גם התנסו בחקירות ובמודיעין, כהן כמפקד ימ"ר תל אביב, דנינו כראש יאחב"ל, שניהם כראשי אח"ם. הייתה להם שפה משותפת עם החוקרים ומפקדיהם. אלשיך פתח את כהונתו בגרעון חקירתי, מה גם שנחפז להיפרד מקצינים עתירי ניסיון כאבי נוימן וגדי אשד.

ההצלחה הגדולה ביותר של המשטרה, בעשורים האחרונים, היא הקמת מסגרת-העל לחקירות להב 433. הצלחה מהותית, למרות כשלונות מסויימים באיוש מישרות מפתח, ועוד יותר מכך במוניטין. החלטה מינהלית, לחבר ארבע יחידות ארציות (יחידת ההונאה יאח"ה, היחידה הבינלאומית יאחב"ל, היחידה הכלכלית יאל"כ ויחידת גניבות הרכב אתגר) עם היחידה המיוחדת גדעונים/33 ולכנות את התרכובת "להב 433", יצרה למשטרה יש מאין מותג יוקרתי. לראשונה צץ מספר משטרתי המפיק יראת כבוד המתחרה בזו של 8200 או יחידות צבאיות מיוחדות. במקום 100, כדאי למשטרה לאלף את המטלפנים למוקד להתקשר 433. אלשיך התקבל ביחידות להב, כמו גם בימ"רים של המחוזות והמרחבים, כתלמיד ולא כמורה.

מה שנותן לאלשיך את היומרה, אולי החוצפה, להבין בחקירות משטרה הוא נסיונו השונה כל כך בחקירות שב"כ. לא הרי פיצוח פרשיה ביטחונית כפיענוח פשע ולא דומה סיכול פיגוע לגילוי זהותו של עבריין ברמת טיוטה לכתב אישום. בהפללת מחבל, היד קלה על המקלדת; הסיכון לביטחון המדינה ולחיי אדם מצדיק לדעת המדינה הריגת חשוד בטרור שלא עבר מסננת של גביית גירסתו, היוועצות בסניגור וקבלת יומו בבית המשפט. הדומה גובר על השונה בממד גורלי אחד: בשני התחומים יש חתירה להשגת מידע ויש מיתרס המפריד בין מי שרוצה להסתיר ולטשטש לבין מי שפועל לחשוף ולהוכיח. אם נתניהו ציפה שאלשיך יתייצב בצד המתגונן של המיתרס, הוא לא הבין מה מפעיל אותו, בנוסף לדחף להיטהר מרבב שיתוף הפעולה עם מי שמינה אותו - האתגר השכלתני. נתניהו חושב שהוא גדול החכמים? אלשיך חולק עליו. יש לו מועמד אחר לתואר.

המצפן המקצועי

ייתכן מאד שעד להגעתו למשטרה נטה גם אלשיך לזלזל ברמת אנשיה, מהניידת ועד לבולשת. במיפגשיו עם אנשי מטה אח"ם ויחידות להב, הנאבקים בפשיעה המאורגנת ובשחיתות בצמרת, התגלה לו מן הסתם שלפחות לגבי יחידות העלית טעה. החוקרים יודעים את מלאכתם ואף שאינם חפים ממחדלים ומתקלות, הם פועלים לפי מצפן מקצועי בהתגוששות השיכלית עם החשודים וסניגוריהם.

בתחרות כזו, עם חשוד שהוא ראש ממשלה, תיקו הוא הפסד - אלוף העולם באיגרוף שומר על התואר אם הטוען לכתר אינו מנצח אותו. החוקרים מוכרחים להציג לפרקליטות תיק אפוי, סגור והדוק. כל סדק, כל ספק, יפעלו לטובת סיכוי לזיכוי ולכן גם להימנעות מלכתחילה מהגשת כתב אישום. השאלה המכרעת היא האם החוקרים יצליחו להפוך את יתרונו של החשוד לחסרונו.

יתרון-חסרון כזה הוא הבודל, איש-הביניים הממלא שליחויות וחוסך מאדונו מגעים מפלילים. בשיגרה, הוא חיץ נוח, המאפשר להיתמם ולהכחיש. בחירום, או כאשר החירום של שולחו נעשה לחירום הפרטי שלו ומאלץ אותו להרהר בגבולות הנאמנות, הוא עלול להפוך לעד מדינה. זה מה שמאיים בחודשים האחרונים על דונלד טראמפ, במיוחד מאז שהחרב החלה לדגדג את צווארו של פרקליטו, עו"ד מייקל כהן, ששילם דמי לא יחרץ לנשים ששכבו עם טראמפ, כדי שסיפוריהן ייגנזו ולא ישפיעו על תוצאות הבחירות. (כן, גם לטראמפ, כמו לשרה ובנימין נתניהו, היה עו"ד כהן).

תומכי נתניהו, שניסו להשפיל ולהפחיד את עדי המדינה שגוייסו נגדו בתיקיו השונים, מבינים את יכולת הנזק שלהם, אך לא את מקומם האמיתי בשרשרת המזון. הטענה שתיקים חזקים נשענים על ראיות שאינן זקוקות לעדי מדינה מגוחכת. תפקידם של הבודלים - ארי הרו, שלמה פילבר, ניר חפץ - אינו להלשין, אלא להשלים; לא להוכיח את האישומים, אלא להוכיח ששום סיפור אחר שתציע ההגנה אינו מעוגן במציאות. כשחוקרי להב משחקים בשיטת 4-3-3, הם שלושת שחקני הקישור.

בבוא היום, כשמנדלבליט יתעורר מתנומת חוני המעגל וההליכים יואצו וימוצו, יוכלו ותיקי חקירות נתניהו להרצות בהשתלמויות בינלאומיות של חוקרים. בחמישה שקפים קליטים, ייראה השיעור בערך כך:

עיבוד תמונה undefined

תמונת בראשית של החקירה. נתונים רבים, שהגיעו מתלונות או ממודיעין, פזורים על פני היקום. כסף, כוח, קשרים, אינטרסים, השפעה - מישהו חייב להכניס כאן סדר ולבדוק אם עולה חשד לעבירות פליליות

עיבוד תמונה undefined

החוקרים אירגנו לעצמם את קו הסיפור ושירטטו את זיקות הגומלין בין המעורבים. השמפניות מסתדרות לצד הסיגרים והתכשיטים. האפסים מתחברים עם ספרות אחרות. בניפוי זוטות, המסקנה היא שאכן התרחשה כאן התנהגות עבריינית. מודיעינית, ובניתוח הגיוני של העובדות המאומתות עד כה, ברור שהחשודים נמצאים בדרכם למצב צבירה של נאשמים, אך בכך אין די. ניסוח כתב אישום מוצק ועמיד יחייב שלילת כל הסבר חלופי שהחשודים (או סניגוריהם המלומדים) יציעו. אם יימצא הסבר כזה, מופרך ודמיוני ככל שיישמע להדיוטות, הוא יציל את ההגנה, כי השופטים מטילים על התביעה את כובד השיכנוע שמעשה שהיה בדיוק כך היה ואין בילתו

עיבוד תמונה undefined

נתניהו מצטיין בחשדנות עילאית, מהולה בתחושת רדיפה. הוא גם התחכך שנים ארוכות במודיעין - קצין בסיירת מטכ"ל, ציר בוושינגטון, שגריר באו"ם, ראש הממשלה היודע מה אמ"ן, המוסד והשב"כ יכולים לאסוף. איך המשטרה עובדת למד על בשרו כחשוד וכמומלץ להעמדה לדין בפרשת עמדי, 1999-2000, כשתיקו נסגר לבסוף מחוסר ראיות. כלומר, הפרקליטות האמינה באשמתו אך לא דילגה מעל למשוכה הראייתית. נתניהו אינו משתמש בטלפון נייד, הניתן לאיכון, לציתות ולמחקרי תקשורת. חתימתו הדיגיטלית אפסית. יש לו חסינות ממעצר ומצווי חיפוש בבתיו ובמשרדיו. הוא אינו פועל כבורג מרכזי בחישוק, המקיים מגע עם רבים הסובבים אותו, אלא כראש טור, המעביר את רצונותיו באמצעות מקורבים מעטים וממודרים זה מזה. גם אם יוכח שלמטה התבצעה עבירה, ארוכה הדרך להוכחת המעורבות הכי למעלה

עיבוד תמונה undefined

החוקרים אוספים ראיות הנערמות זו על זו וזו לצד זו וחוסמות את נתיבי ההסברים החלופיים שיכול החשוד לספק. כמו במצוד משטרתי אחר רכב שנהגו פגע וברח, המחסומים מוקמים גם לרוחב כבישים ושבילים המרוחקים מנקודת המוצא, שמא הנרדף ירד לשדות, או פשט צורה ולבש צורה. החוקרים מתקדמים, אך עדיין לא הגיעו ליעד. מולם ניצב האיש החזק ביותר במדינה, האומר "כלום" לנוכח גוש ענק, בתקווה שייעלם במטה קסם שיניפו עורכי-דינו, בנוסח הודיני, או עו"דיני. מה שנראה לחוקרים כמו ברווז, מהדס כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז הוא הרי רק חיקוי של ברווז בחצי דולר מעליבאבא אקספרס, או לחילופין אפרוח ענוג שנאסף למלונה המיותמת של קאיה.

עיבוד תמונה undefined

הבודל הוא ידידו הטוב ביותר של החשוד, כל עוד אינו חשוד בעצמו. זאת עוצמת מרחב ההכחשה של החשוד, אך גם נקודת התורפה שלו. כשהוא במלוא חושיו, יש לו שליטה מלאה במה שהוא מוסר לבודל ומידע רב על מה שיצא מצידו השני של המשפך. הפירצה בהגנת החשוד, מחוץ לשליטתו, היא התנהגותו הכללית של הבודל, העלולה לסבך גם אותו עם המשטרה, עם או בלי קשר ליחסיו עם החשוד, ולהביא לחשיפת הסודות מאגף מפתיע, כי לצינור חיים משלו. למשל, ארי הרו, שחקירתו בעניין אחר הסגירה למשטרה את הקלטת השיחות בין נתניהו לבין מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס. חשוב מאד תיזמון העדויות וחסיונן: החוקרים מדובבים את הבודלים, שהיו לעדי מדינה, לפני גביית גירסתו של החשוד. החומר שמוסרים עדי המדינה, בתמורה להסדרים המקלים איתם, הוא הגיבוי הנוסף לראיות שבידי החוקרים. נתיבי ההסברים החלופיים נחסמים, עוד לפני שהחשוד מוסר את גירסתו. כשהוא ננעל בגירסה, שוב אינו יכול לנתק מגע, אחורה או הצידה. כאן לא מועילה שיירת ראש הממשלה, צופרת ומהבהבת וצולחת רמזורים סמוקים מבושה

נפל על שפמו

די בשלוש שנים, מה גם שאלשיך לא חולל מהפכה העלולה להיגדע באיבה. מוטב לו להיזכר כלוחם אמיץ בשחיתות, תפקיד שלא עלה בדעתו שימלא; מי שנאבק עד כלות ונפל על שפמו

יש יסוד לשער שבמרוצת חקירות נתניהו התוודע גם אלשיך לשיטתיות שבעבודת צוותי אח"ם, יאח"ה והיחידה הכלכלית. בינו לבינם לא היה בודל. בהכרח גברה בהדרגה הזדהותו איתם.

המחלוקת על הארכת כהונתו אינה עניינית. בתחומים אחרים של עבודת המשטרה אלשיך אינו מפכ"ל בולט. שאול רוזוליו, המפכ"ל המעולה של שנות ה-70', הוא לא (גם מפני שארדן רחוק מרמת שר המשטרה שלמה הלל). הרי מלכתחילה הובא כדי להכניע את המשטרה ולהכפיף אותה לשלטון, לא לחוק, וכשהתעשת והבין את מקומו בכוח, סומן כאויב. זה סוג של צל"ש, בתקופת החשוד העליון. לרוב, שנה רביעית אינה מועילה למפכ"ל ולשוטריו. די בשלוש שנים, מה גם שאלשיך לא חולל מהפכה העלולה להיגדע באיבה. מוטב לו להיזכר כלוחם אמיץ בשחיתות, תפקיד שלא עלה בדעתו שימלא; מי שנאבק עד כלות ונפל על שפמו.

השבוע, לאחר השתהות ארוכה והעלאת עיתונאיות, עסקה מזכירות הממשלה בהרכבת ועדת המינויים הבכירים בשירות הממשלתי, לשעבר ועדת השופט בדימוס יעקב טירקל, שבלעדיה לא יהיה מפכ"ל חדש. לוועדה החדשה צפויים בקרוב עוד שני לקוחות חשובים, או שלושה אם לא תוארך כהונתה של נציבת שירות בתי הסוהר, עפרה קלינגר: נגיד בנק ישראל והרמטכ"ל. שלושה-ארבעה מינויים בצמרת בתוך קיץ אחד.

הנה עוד אבסורד מקומם: החשוד ממנה את האנשים שיאשרו את האנשים שהוא ימנה; אישור בשירשור. מי, אם כך, יבדוק את מניעיו במינוי המאשרים, את זיקתם אליו, את הבנתם בעולמות התוכן של בנק ישראל, צה"ל, המשטרה? איך למנוע מהוועדה החדשה כשלונות כמו אלה של ועדת טירקל, שלא ידעה לתומה להציג את השאלות הנכונות, למשל בעניין דרישת הנאמנות האישית של נתניהו מהמועמדים לראשות המוסד?

כמו במועמדים לשיפוט, יש לפתוח את רשימת החברים להשגות ציבוריות. הסוגייה משוועת לעתירה לבג"ץ, אף שהשופטים אינם להוטים לפסול או להגביל את עמיתיהם שבגימלאות, ולאחר שיופגו החששות מן הדין לקיים שימועים פומביים, משודרים, כשיידונו מינויי הבכירים, למניעת עיסקה מושחתת - גם כשרגע לאחר המינוי אחד הצדדים קולט את משמעותה, מתנער ממנה ויוצא לדרך חדשה, שהדין נוקב בה גם את מי שמינה אותו, כשהיועץ המשפטי מתרומם ממרבצו המפוהק.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully