פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דוח: כמחצית מהלוקים בהתקפי לב מוותרים על אמבולנס מסיבה כספית

      מנתוני האיגוד הקרדיולוגי עולה כי חלה ירידה של 50% בהתקפי לב מסוכנים בישראל. ואולם למרבה הפלא, מרבית ההתקפים מתרחשים בקרב צעירים ללא מחלות רקע. "המטופלים צריכים להבין שהטיפול לא מסתיים בבית החולים"

      רופאים בחדר ניתוח (ShutterStock)
      רופאים בחדר ניתוח (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      מנתוני האיגוד הקרדיולוגי עולה כי חלה ירידה של כ-50% בהתקפי לב מסוכנים בעשור האחרון בישראל, אולם למרבה הפלא מרבית ההתקפים מתרחשים בקרב צעירים ללא מחלות רקע לעומת מבוגרים חולים. נתון מדאיג נוסף הוא כי כמחצית מהלוקים בהתקפי לב מוותרים על הזעקת אמבולנס, בעיקר בשל עלות השירות הגבוהה.

      הנתונים מתפרסמים לרגל כנס הקרדיולוגים השנתי שיחל מחר בתל אביב. על פיהם, חלה ירידה חדה של מחצית המקרים של התקפי לב מסוג אוטם שריר הלב, שהוא התקף הלב המסוכן ביותר. התמותה באשפוז מאוטם חד בשריר הלב עומדים כיום על 1.6% מהמקרים בלבד, כאשר כעבור חודש מההתקף מתו רק 3.1% מהמטופלים, וכעבור שנה - 7.6%.

      "אנחנו מצליחים להוריד את התמותה מהתקפי הלב בזמן הטיפול בבית החולים בתחום של ה-30 יום, ואלו נתונים מהנמוכים בעולם", הסביר ד"ר רואי בייגל, סגן מנהל היחידה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי שיבא ומזכיר החוג לטיפול נמרץ לב באיגוד. "אבל שיעור התמותה בשנה נשאר באותם האחוזים ומאוד קשה להוריד אותם. הסיבה לכך היא חוסר מעקב אחרי מטופלים במרפאות הקהילה. מטופלים צריכים להבין שהטיפולים לא מסתיימים בבית החולים. המעקב במסגרת הקהילה מאוד חשוב. מטופל חייב למצוא קרדיולוג בקהילה שישמור עליו. אנחנו יודעים שלא כולם מגיעים למעקבים", הוסיף.

      אמבולנס של מגן דוד אדום, דצמבר 2011 (דרור עינב)
      אמבולנס של מגן דוד אדום (צילום אילוסטרציה: דרור עינב)

      הנתון המפתיע ביותר הוא זה שלפיו מרבית המטופלים שחווים התקפי לב הוא צעירים ללא מחלות רקע. "הסיבה לכך היא במנגנון של התקפי הלב: מתרחשת התפוצצות בכלי הדם שגורמת להיצרות קשה שלהם. זה קורה למי שלא שומר על עצמו ואוכל מאכלים עתירי כולסטרול, לא עושה פעילות גופנית, מעשן, וגם במקרים של עלייה פתאומית של לחץ הדם", הסביר ד"ר זאזא יעקובו וילי, מנהל מערך קרדיולוגי במחוז תל אביב בשירותי בריאות כללית ויו"ר החוג לטיפול נמרץ לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל.

      ד"ר יעקובו וילי זוקף את הנתון המעודד בטיפולים המניעתיים המשוכללים שניתנים לחולים ומטופלים בקהילה, שהמוביל בהם הוא הליך צנתור החירום. על פי הנתונים החדשים, 82% מהמטופלים עוברים צנתור מציל חיים בשעות הראשונות להתקף - נתון חסר תקדים בהשוואה למדינות מפותחות בעולם, ובהשוואה לסקר שנערך בארץ בשנת 2013.

      "השיפור בתחום הצנתורים מצילי החיים החל כבר לפני שלוש שנים, אז הטמיעו במערכת הבריאות אפליקציה שפותחה במשרד הבריאות בשיתוף מד"א, שמאפשרת לחסוך למטופלים את ההמתנה במיון", אמר ד"ר יעקובו וילי. "נוצרה תקשורת מידית בין צוותי מד"א בשטח לבין הקרדיולוגים בבתי החולים, ששידרו להם באמצעות האפליקציה את תוצאות הא.ק.ג, והאחרונים החליטו במקום אם אכן מדובר בהתקף לב ומאיזה סוג ובמקביל פתחו את חדרי הצנתור והקפיצו את הצוותים הכוננים מביתם למקום. כל אלה צמצמו באופן ניכר את זמני הטיפול ואת שיעור הצלת חיי המטופלים".

      לדבריו, ההשפעה ניכרת גם בשיעורי התמותה. "סקר שערכנו בשנת 2013 וכלל יותר מ-1,900 מטופלים העלה 5% תמותה. הסקר האחרון שערכנו בשנת 2016 הראה תמותה של 3.5% בקרב המקרים הקשים. הירידה המרשימה הזאת קשורה בהחלט להתייעלות המערכת, לטיפול התרופתי ולכלים חדשים וטובים בחדרי הצנתור וגם לאפליקציה הייעודית ולפינוי המהיר".

      חדר מיון תל השומר (ראובן קסטרו)
      חדר מיון בבית חולים תל השומר (צילום ארכיון: ראובן קסטרו)

      אחוזי התמותה הנמוכים הם אחד ההישגים הגדולים של תחום הקרדיולוגיה הישראלי, בהשוואה למדינות ה-OECD, אולם גם בהשוואה לארצות הברית. "אנחנו רואים בעולם המערבי נטייה לירידה במחלות לב ב-15 השנים האחרונות, אבל בישראל היא הכי משמעותית", אמר פרופסור רונן רובינשטיין, מזכ"ל האיגוד הקרדיולוגי ומנהל יחידות הדימות הלב בבית החולים כרמל בחיפה. "בישראל התמותה ממחלות לב היא מהנמוכות בעולם, מקום שני אחרי יפו, ובמקום הראשון בחלוקה למגדר בהשוואה לשאר העולם. אם מדברים באופן כללי, 31% מסיבות התמותה בעולם הן מחלות לב. בישראל אנחנו עומדים על חצי מזה - 14.4%, וזאת סיבת המוות השנייה בארץ, אחרי מחלות הסרטן.

      הסקר כלל גם פילוח זמנים מתחילת התסמינים של אוטם שריר הלב ועד למגע רפואי ראשוני. מסתבר כי גברים פונים מוקדם יותר (חציון הזמן 90 דקות לעומת 129 דקות בנשים). זמן החציון מהאבחון עד להגעה לבית החולים הוא 50 דקות בישראל, לעומת 60 באירופה. פרק הזמן הזה קריטי להישרדות המטופלים, ומשפיע באופן ישיר על התחלואה והתמותה העתידית מהאוטם. בעקבות הטיפול היעיל, רק אחד מכל חמישה מקרים של אוטם בשריר הלב בישראל גורם לנזק נרחב לשריר הלב.

      יחד עם זאת, נתון מדאיג שנותר קבוע בעשור האחרון מלמד כי 44% מהמטופלים שחווים התקף לב מגיעים בכוחות עצמם לחדרי המיון בבתי החולים, ולא נעזרים באמבולנס. "הפינוי הוא נושא מאוד כאוב שאנחנו לא עדיין לא מצליחים לשפר", אמר ד"ר בייגל. "הגברת המודעות היא המפתח פה. אנשים צריכים לדעת מהם הסימנים המקדימים של התקף הלב, שבמצבים האלה חשוב לקבל טיפול רפואי ולא ישר לקחת את האוטו ולסכן את עצמך. אנחנו נתקלים במקרים של אנשים שמגיעים באמבולנס וכבר שם מקבלים מכת חשמל וניצלים ממות, ויש אנשים שנפטרו בבית כי התעלמו מהסימנים", הוסיף. "אנחנו חושבים שישי להסיר כל מעצור שעוצר אדם עם חשד להתקף לב מלהתפנות. גם אם הרקע הוא כספי או חינוכי, הם חייבים להיות מטופלים. פרופסור רובינשטיין הוסיף כי "במשרד הבריאות חייבים לחשוב על מימון או החזר מלא על פינויים".