(בווידאו: טקס המשואות 2018 - הרגעים הגדולים)
מפקד יחידת "אגוז" בעוצבת הקומנדו, סא"ל רועי לוי, שהדליק אמש (רביעי) משואה, הודה בהתרגשותו בזמן המעמד המכובד. "הייתי גאה לייצג את ישראל", סיפר. "מבחינתי זה אירוע נדיר ומשקף את המקום שבו אנחנו כמדינת ישראל נמצאים היום. אימפריה מקומית".
הרמטכ"ל גדי איזנקוט, בחר בסא"ל לוי להדליק את משואת צה"ל ביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל ביחד עם אלוף (במיל) ישעיהו גביש, מפקד פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים. יושבת ראש ועדת השרים לסמלים וטקסים, השרה מירי רגב, בירכה על הבחירה הראויה בקצין שמייצג בפועלו את רוח צה"ל וערכיו.
"אני גאה לפקד על יחידת 'אגוז', יחידת קומנדו אשר מבצעת פעילויות מבצעיות מיוחדות ומוכנה ללחימה בכלל הגזרות", אמר לוי. "הפיקוד והאנשים עומדים לנגד עיניי תמיד. אני מודה על הזכות שניתנה להדליק משואה ביום העצמאות השבעים למדינת ישראל. שירות המדינה והשירות הצבאי הם דרך חיים עבורי".
בצה"ל הסבירו את הבחירה בו להשיא משואה בעמידתו במשימותיו בשדה הקרב, כמו גם בקרב על חייו, לאחר שנפצע אנושות במצע צוק איתן. הוא הוכיח כי רוח הלחימה בו חזקה יותר מכל פציעה וחזר לשרת בתפקידי פיקוד ולחימה. לוי מצדו, מסביר כי השירות הצבאי הוא זכות גדולה ולוחמיו הם מקור השראתו. "אומרים צבא העם ולי יש אנשים מול העיניים", אמר. "אנשים שנמצאים ואנשים שכבר לא נמצאים. ההון האנושי שנמצא לנו בידיים הוא יחיד ומיוחד. הוא פועל לאור ערכים. צריך לשמור עליו".
ההכנות לטקס הוציאו אותו בשבוע האחרון לסירוגין משגרת הפעילות המבצעית המתמשכת של היחידה עליה הוא מפקד. ההודעה הרשמית על הבחירה בו לא הסגירה את שהתחולל ברקע. "לא היו לי בכלל לבטים, פשוט התנגדתי בתוקף", חשף. "אמרו לי שאשן על זה. אחרי הלילה כמובן שהייתי עדיין פאסיבי, שוב התקשרו אלי והודעתי שאני עדיין מתנגד בתוקף. אמרתי שיש ראויים ממני. נתתי שמות של אחרים. חשוב לי להעביר מסר מאד ברור שאני מוקף באנשים ערכיים, אמיצים וגיבורים. זו לא קלישאה. במקום מיוחד כמו יחידת אגוז אני מתעסק עם הטובים ביותר. התווכחתי. אבל זהו, זה לא היה לשיקול דעתי. אמרו לי 'לא לדיון'. הטרמינולוגיה הזו משביתה גם אותי. כשאני משתמש במינוח הזה אני מתכוון 'זהו, תשקיע את האנרגיה במקום אחר וזה מה שעשיתי כשהפנו את זה אלי'".
למרות זאת הוא מדגיש כי זהו כבוד גדול עבורו "לייצג את הצבא את הצבא ואת היחידה. את האנשים שעושים ימים כלילות לסחוב על גבם את המשא הכבד של השערים בהגנה על המדינה הזו. ממש כמו שאמר משה דיין". הוא מצטט את הרמטכ"ל ב- 1956 על קברו של רועי רוטברג, חבר קיבוץ נחל עוז בן 21 שנרצח על ידי מסתננים פלסטינים.
וכך התייצב אמש סא"ל לוי, כנציג דור תשע"ח, לצד האלוף גביש, לוי ציין כי זהו הפעם הראשונה שצפה בטקס וכי התגרות הפוליטיות סביבו לא פגמו בשמחה. "אני לא ממש מעורה ומבין על מה ההמולה", אמר. "הייתי עסוק בדברים אחרים. הייתי גאה לייצג את ישראל. מבחינתי זה אירוע נדיר ומשקף את המקום שבו אנחנו כמדינת ישראל נמצאים היום".
"הטקסים האלה הם גרנדיוזים", המשיך. "פעם שמחנו סביב מדורה, ישבנו במעגל ושרנו שירים. היום אנחנו בטקס כזה מפואר. זה מרשים ונשארים פעורי פה מול הדבר הזה. זה מראה על ההתקדמות שלנו ועל המקום שאנחנו נמצאים בו. לאלמנטים הפלמ"חיים האלה של קומזיץ, שירה בציבור וריקודי עם יש את החן שלהם ואלה יש את הממלכתיות עם הפאר והגודל. אלה הדברים שחשבתי עליהם. שהנה מה עברנו בשבעים שנה". הוא מודה שהוא מתחבר יותר לשירה סביב המדורה, אבל ממהר להוסיף: "הייתי נפעם. התרגשתי. זה אחר. זה שונה. זה יפה".
רגעי השקט שלפני הטקס
סא"ל לוי, לחם כמפקד מחלקה בגולני במבצע חומת מגן, בהמשך פיקד על סיירת גולני במבצע עופרת יצוקה ונפצע בהיתקלות באורח אנוש במערכת צוק איתן עת שירת כמפקד גדוד הסיור של חטיבת גולני.
לוי, בן 38, נשוי לנעמי, יחד הם כבר 15. הם מגדלים את שלוש בנותיהם בבנימינה: צרויה בת ה-13, זהר בת ה-11 ואביגיל בת ה-8. בנעוריו למד בישיבה התיכונית בבית אל. הוא התגייס לצה"ל במרץ 1999 ושובץ בחטיבת גולני. עבר את הגיבוש ליחידות החטיבתיות והתקבל לפלנ"ט גולני. אחר כך עבר הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר ויצא לקורס קציני חי"ר.
עם סיום הקורס הוא שב ליחידה ומונה למפקד צוות מסלול. לאחר מכן מונה למפקד צוות לוחמים ביחידה. בהמשך שימש כמפקד פלוגת מסלול בגדס"ר גולני. לאחר מכן מונה למפקד פלוגה רובאית א' בגדוד 51. בהמשך שימש כקצין המבצעים של חטיבת גולני בזמן מלחמת לבנון השנייה. לאחר מכן מונה למפקד פלנ"ט גולני בין השנים 2007-2006 וכמפקד סיירת גולני בין השנים 2007 - 2008. בסיום התפקיד יצא לחופשה ללימודי משפטים. במהלך מבצע עופרת יצוקה קטע את לימודיו, הצטרף ללחימה במסגרת גדס"ר גולני ונפצע בהתקלות עם מחבלים. לאחר מכן שימש כסגן מפקד גדוד 12 בין השנים 2011 - 2012. ביוני 2013 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדס"ר גולני, והוביל אותו בין השאר בלחימה במבצע צוק איתן.
ב-20 ביולי ביצע גדס"ר גולני שהיה אז תחת פיקודו פשיטות על מרחב הבתים בשג'אעייה כדי לאתר אמצעי לחימה ופירי מנהרות. סא"ל לוי נפצע מירי נ"ט לעבר מבנה בו שהה. באותה ההיתקלות נהרגו סמג"ד גדס"ר גולני, רס"ן צפריר בר-אור וקצין אג"ם גדס"ר גולני, סרן צביקה קפלן. הרופאים בבית החולים סורוקה בבאר שבע נלחמו על חייו עד שיצא מכלל סכנה, ונדרשו לו עוד חודשים ארוכים של שיקום כדי לשוב לאיתנו. אך למרות שנפגעה, התעקש רועי לחזור לשירות קרבי. הוא שוחח עם הרמטכ"ל, מונה למפקד בבה"ד 1 ובהמשך קיבל לידיו את הפיקוד על יחידת אגוז.
החיים עם השכול, הם חלק משגרתו של כל מפקד בצה"ל, לבטח גם לקראת יום הזיכרון. במסגרת השבוע המיוחד, בין פעילויות מבצעית אחת לשניה נדרש לוי גם לפגישות עם ראש הממשלה והרמטכ"ל. אבל את עיקר הזמן עשה במרתון ביקורים אצל משפחות שכולות. "בין לבין היו חיתוכי מצב מבצעיים", עדכן מי שהחיים שלו הם שיגרת ביטחון של 24/7.
"אתמול, בדקות שלפני הטקס היו לנו מאחורי הקלעים כמה רגעים של שקט; הייתי ממש כבוי", שחזר. "היה לי מאד קשה. המעבר הזה בין יום הזכרון לבין יום העצמאות היה לי הקשה ביותר האפשרי", משחזר רועי לוי, "הראש שלי היה עסוק בעיקר במשפחות השכולות שלא הספקתי לבקר בגלל כל ההכנות והייתי עוד עסוק בלסמס להן. כשעליתי כמה דקות אחר כך לבמה גם ההתרגשות היתה הגדולה ביותר. המעבר היה קיצוני".
"אחרי הטקס לא הצלחתי להמשיך", סיפר לוי. "ראיתי מפקדים מהעבר, ובכלל אין אדם שלא עצר אותי כדי להביע הערכה. זה היה מרגש. סיימנו את הערב כשנפרדנו מהחיילים והודינו להם ששמרו עלינו. לקחתי את האישה והבנות ונסענו הביתה. הבנות התרגשו מאד. הן אמרו לי שהן היו מאד גאות בי. היה מאד חשוב לי שהבנות יעברו חוויה. המתוקות האלה שלי מבינות מה אני עושה, הן חלק מהכל וזו הוקרה קטנה לדרך החיים שבחרנו כולנו".
היום, לאחר ההמולה הגדולה, בחר לוי לבלות בפורום שונה, ללא מדים. "אבלה עם המשפחה", אמר. "לא הייתי איתם חמש שבתות. זה יותר מדי. מחר - עזה". במטכ"ל כבר הוחלט - סא"ל רועי לוי יקבל בקרוב את הפיקוד על חטיבה 300 - עוצבת ברעם, האמונה על הגזרה המערבית של גבול ישראל לבנון, זאת כשברקע גוברים האיומים מצפון. "מה אני מאחל לישראל ליום העצמאות ה-80? שאהיה מובטל".