בערב יום העצמאות ה-70 למדינה (רביעי) נערכה צעדת תמיכה בישראל ונגד אנטישמיות בסימן 70 שנה לישראל, משואה לחיים חדשים. הצעדה אורגנה על ידי ארגון March of Life, ארגון פרטי ששם לו למטרה את זיכרון השואה, התפייסות עם השורדים והצאצאים ויציאה נגד אנטישמיות. כ-500 איש, גרמנים וישראלים, נוצרים ויהודים צעדו לאורך רחוב Kurfurstendamm שמוכר לרוב בתור רחוב הקניות החביב על ישראלים רבים, ועד לכיכר ויטנברג.
הצעדה היום קיבלה משנה תוקף לאחר שביום הזיכרון התרחשה בברלין תקיפה נגד צעיר ישראלי שחבש כיפה, הוא הוכה בחגורה על ידי צעיר מוסלמי שצעק לעברו קריאות גנאי בשל היותו יהודי. הצעדה אמנם אורגנה מראש להיערך בערב יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, אולם עקב התקיפה הגיעו משתתפים רבים יותר.
סימונה וולדרט ,שהגיעה להשתתף בצעדה בעקבות התקיפה האנטישמית, אמרה כי "בגלל מקרים כמו מה שקרה אתמול זה כל כך חשוב שנצא לרחובות ונגיד שאנחנו לא רוצים את זה בגרמניה. מישהו פעם אמר מה היה קורה אילו אחרי ליל הבדולח אנשים בגרמניה היו יוצאים לרחובות כמונו היום".
עוד בוואלה! NEWS:
זיקוקים, שירים ומשואות: חוגגים עצמאות ברחבי הארץ | גלריה
מטס יום העצמאות, המשט והבסיסים הפתוחים: לוח הזמנים המלא
הדגלנים, הזיקוקים ומופע הרחפנים: הרגעים הגדולים מטקס המשואות
הצעדה לחיים נוסדה על ידי יובס ושרלוט ביטנר מטורינג שבגרמניה, שהתחילו לחקור את ההיסטוריה של האוניברסיטה וגילו כי נאצים רבים חונכו שם. הם התחילו לצאת לרחובות ולמחות נגד אנטישמיות. כחלק מהארגון אנשים חוקרים את תולדות המשפחה שלהם, וכך קרה גם לסימונה. "חשוב לי להיות פה כי כששואלים בתוך המשפחה אז אף אחד לא ידע על מחנות ריכוז ואף אחד לא היה מעורב, וזה שקר. ובתור גרמנים יש לנו אחריות כדי שדבר כזה לא יחזור. זה מתחיל באירועים כאלה ובבירור של מה שהיה במשפחה".
לאחר שביקשה מהארכיון הלאומי את פרטיו של סבא שלה, גילתה סימונה כי הוא היה ממנהיגי החולצות החומות שארגנו את ליל הבדולח ולאחר מכן המשיך לקריירה מפוארת בחסות השלטון הנאצי. "הוא קיבל מדליות מהנאצים, אני לא יודעת בדיוק מה הוא עשה אבל בתור מנהיג אני יכולה לתאר מה הוא עשה".
על פי הסטטיסטיקה שפרסם משרד הפנים הגרמני מספר התקריות האנטישמיות בגרמניה שב לעלות בין השנים 2017-2016 ,זאת לאחר שלוש שנות ירידה בין השנים 2012-2014. עוד פורסם כי בשלושת הרבעים הראשונים של שנת 2017 נרשמו 522 אירועים, זאת בהשוואה ל-461 אירועים בתקופה המקבילה אשתקד. מתוך דו"ח האנטישמיות של משרד התפוצות עולה כי לאחר שלוש שנות ירידה במספר התקריות האנטישמיות המדווחות, השנה נרשמת עליה במספר התקריות האנטישמיות בגרמניה על רקע משבר הפליטים והמהגרים והתחזקות הימין הלאומני.
בעקבות ביקורות מצד הקהילה היהודית עקב התגברות תקריות בעלות אופי אנטישמי, מינתה הממשלה הגרמנית לפני כשבוע את ד"ר פליקס קליין כממונה על החיים היהודיים בגרמניה. בתחילת האירוע אמר קליין בהופעה פומבית ראשונה מאז מינויו כי הוא מברך על אירועים כגון זה והוא היה רוצה לראות צעדות כאלו בכל עיר בגרמניה וכי על אזרחי גרמניה להגן ולקדם את החיים היהודיים.
הייצוג של ישראלים באירוע היה מועט יחסית. האירוע התקיים כולו בגרמנית ומשך בעיקר גרמנים אוהבי ישראל. תמיר, ישראלי שהגיע לחיות בברלין, בא לאירוע כדי להראות ייצוג של קהילה יהודית בברלין במיוחד בגלל חגיגות העצמאות וגם על רקע יום השואה שצוין בשבוע שעבר. דניאל, שכמו תמיר עבר לברלין, הגיע בעקבות העלייה במקרי האנטישמיות באירופה וחושב שצריך להעלות את המודעות ולהראות שאנחנו כאן כדי להישאר ולא הולכים להיעלם.לדבריו, "שמעתי סיפורי אנטישמיות אך לי אישית מעולם לא קרה כלום. יש לי הרבה חברים גרמנים ומוסלמים וכולם חיים פה בשלום".
אחד מנושאי הדברים בעצרת היה יורי פיינברג, בן לניצול שואה שהגיע לברלין לפני כעשרים שנה ופתח את המסעדה היהודית פיינברג'ס קרוב לכיכר ויטנברג בו התקיים האירוע. יורי סיפר כי העסק סובל מתגובות לא אוהדות הכוללות ביקורות גרועות בתקופות סוערות, הדבקת קריאות להחרים את ישראל על חלונות המסעדה, עקירת אדניות הצמחים בחזית המסעדה, שיחות טלפון מאיימות, השארת צואת כלבים בפתח המסעדה והאירוע החמור מכולם שהתרחש ביום ראשון- ירי ישיר של זיקוקים לעבר העסק. המסעדה שלו הפכה למעין סמל של המאבק באנטישמיות בברלין. "מאז ומתמיד היו בעיות פה, אבל המצב מאוד החמיר, היהודים הפכו להיות נושא שמדובר בשיחות סלון, מותר לדבר בגנותם מה שלפני עשר שנים לא קרה. בבתי ספר לא קיללו אנשים בכינוי "יהודי" כמו שקורה עכשיו. זה קרה עם העלייה של מוסלמים לפה".
דניאלה ויובנטוס פטרוליס הגיעו לברלין לפני ארבע שנים. דניאלה נולדה בגרמניה ועלתה לישראל ושם פגשה את יובנטוס שעלה לארץ מליטא. יש להם שלושה ילדים שנולדו בכפר סבא. הם הגיעו לברלין לשנה רק כדי לבדוק את החיים פה ובחרו להישאר. "האנטישמיות בגרמניה זה דבר שמאוד מדאיג אותי", אמרה דניאלה, "מרגישים את זה גם בבתי ספר". לדבריה, "אנחנו מאמינים שצריך להיות עם ישראל שחוזר לארץ ישראל וטוב שיש הרבה ישראלים גם בברלין. זה מאוד משמח, אבל ממש שמחים שיש 70 לישראל ובשבת אצלנו בגינה עושים חגיגה גדולה".
הצעדה אף משכה אליה תיירים מישראל שחיפשו דרך לציין את יום העצמאות. "ראינו את צעדת הדגלים ברחוב הראשי, חשבנו שזאת הפגנה נגד ישראל וכשהבנו שזאת צעדת תמיכה, החלטנו להצטרף", אמרה צליל דהן מאשדוד. כריסטיאן מגרמניה שנמצא בבירה בסמינר חיפש איך לחגוג לישראל ולהראות את אהבתו לישראל. "העלייה של מקרים אנטישמיים באירופה ובגרמניה היא מדאיגה ואנחנו חייבים לצאת נגד זה בצורה פומבית", אמר. לדבריו, "הכול מתחיל בחינוך. ההגירה לאירופה היא של אנשים שבאים מרקע שונה לחלוטין. יש להם אתגרים בהתאמה לגרמניה ובנוסף לזה הם צריכים להישמע להוראות כיצד להתנהג כלפי יהודים. זה לא ייפתר בפרק זמן קצר".
תקיפת היהודי בברלין
