"בתחנה בבאר שבע עמד קטר", שר אריק לביא. "קטר קיטור תשוש קטר קיטור ישן. עמד בתחנה והעלה עשן". אך מה הוא אותו קטר מפורסם, העומד בתחנת באר שבע רגע לפני שיוצא לעוד יום על המסילות? מאחורי השיר עומד סיפורו של קטר אמיתי, הלוא הוא אחיו המפורסם - קטר הדיזל הישן שמספרו 108, הוותיק ביותר ברכבת ישראל.
לא רחוק ממוזיאון הרכבת, בין מסילות הרכבת במפרץ חיפה, חן מלינג, מנהל מוזיאון רכבת ישראל וחובב היסטוריית רכבת מושבע, לא יכול להסתיר את התרגשותו מ"הסבא של הקטרים". "אתם יכולים לומר לו מזל טוב", אמר מלינג והציג את הקטר הוותיק שעבד אי פעם בישראל. "הוא חגג ממש לאחרונה את יום הולדתו ה-62. הקטר הזה הוא מדור המייסדים של רכבת ישראל".
הכול התחיל בשלהי שנות ה-50, אז היו צריכים בהנהלת הרכבת לקבל החלטה הרת גורל: אילו קטרים יובילו את קרונות הרכבת הצעירה? האפשרויות היו להמשיך עם קטרי הקיטור שירשה המדינה הצעירה עוד מימי המנדט, או לעבור לטכנולוגיה החדשה שהתפתחה בימים אלה ותפסה תאוצה ברחבי העולם - קטרי הדיזל.
מלינג סיפר כי לאחר ביקור של משלחת ישראלית בארצות הברית, נפל הפור וברכבת ישראל החליטו ללכת על קטרי הדיזל. "פנינו אל העתיד", תיאר מלינג. "ההצלחה הייתה מיידית. קטרים מהירים, מדויקים, קלים לתפעול ובעיקר - חסכוניים לאחזקה".
ברכבת היו כל כך מרוצים מקטרי הדיזל שתוך שמונה שנים כל ציי הקטרים הוחלפו בקטרי הדיזל. ה"סבא", קטר G12 של EMD, היה בין הראשונים שהגיעו לאדמת ארץ ישראל ובמשך שמונה שנים שימש כ"עמוד השדרה" של הקטרים ברכבת ישראל. לדברי מלינג, קטרי ה-EMD עשו הכול, "לקחו נוסעים והובילו רכבות משא בכל רחבי הארץ, השתתפו בהקמת מסילות ואפילו בפירוק שלה".
לקטרים אלה היו גם מקום חשוב במורשת ישראל. "הם הובילו לוחמים אל אתרי הקרבות בסיני, בקרבות מול המצרים במבצע קדש ובמלחמת יום הכיפורים ופינו שלל מצרי לתוך שטח ישראל", הוסיף מלינג.
לקטר 101, קטר נוסף מאותה הסדרה הנחשב לפריט אספנות בעצמו, יש סיפור מעניין אף הוא. לפני כמה שנים רצו ברכבת לגרוט אותו, אלא שאז קמה מחאה ציבורית של חובבי רכבת שבסופה הוחלט לשמור אותו. כיום הוא מוצג במוזיאון הרכבת.
לשנות את התפיסה
סיפורו של קטר 108 לא היה פשוט בהתחלה מאחר שלא היה מדובר במדינה מבוגרת, שבה תשתית הרכבת מתקדמת ופעילה. "כשהוקמה המדינה, רכבת ישראל ירשה מערכת רכבות בריטית בת עשרות שנים ובמצב לא טוב, אחרי תלאות ומלחמות", סיפר מלינג. "המדינה הצעירה קיבלה סיוע מהרבה המדינות - ובהן ארצות הברית, צרפת ובלגיה, ומשלחות הרכש שנשלחו לשם היו צריכות ללמוד מה מקובל במדינות המתקדמות".
המעבר בין קטרי הקיטור לבין קטרי הדיזל היה כמו שמיים וארץ: "כל תקלה בקטרי הקיטור אפשר לפתור עם פטיש וכמה מסמרים. עם קטר דיזל, אתה צריך להבין במכונאות עדינה ובמערכות חשמל מתקדמות. ברכבת ישראל היו צריכים לשנות את התפיסה. אבל הנה אנחנו עומדים כאן היום, אז כנראה שהצלחנו".
קטר 108 נחשב לפורץ דרך מההיבט של יעילות ונוחות בעבודה. בעוד שקטרי הקיטור הושבתו לצורכי טיפול ולוגיסטיקה לתקופה של למשך יותר משליש מחייהם, קטרי הדיזל המשיכו לעבוד ברמת אמינות גבוהה, מה שמספק שעות של חיסכון בדלק.
מסיבה זו עד היום, על אף ההתקדמות הטכנולוגית, ממשיכים להסתייע בקטרי הדיזל להעברת משאות. על אף שהדרישות השתנו במדינה מתקדמת כמו ישראל, התועלת שלהם לא ירדה בכל הנוגע למשימות הדורשות נסיעה פחות מהירה, כמו רכבות משא או שילוח מטענים.
"מאחל לנו להיות פעילים ככה בגילו"
רגע לפני שהקטרים החשמליים מתחילים לחרוש את מסילות ישראל, מהו ה"טיפ" שהסבא יכול לתת לקטרים הצעירים? "שמרו על הפשטות, לדעת לא לקפוץ מעל הפופיק", אמר מלינג. "רכבת ישראל רכשה קטרים מוכחים, עם חלפים זמינים ועם אמא ואבא מוכרים".
זוהר פיסו ואסף סרוסי, מדריכי נהגים בחטיבת המטענים של רכבת ישראל, סיפרו על הקטר שהם כל כך אוהבים לפני יציאה לעוד נסיעה בקו רכבות המשא. "ברוכים הבאים למשרד שלנו", אמר פיסו בהתרגשות ואמר כי הקטר "כבר לא ילד, רק חגג 62 לפני שבוע, כפול ממני בגיל, ועובד כמו שד. מאחל לנו בגיל הפנסיה להיות פעילים ככה".
(עדכון ראשון: 11:05)
לדברי פיסו, החלודה וצבעי הגיל שמעטרים כיום את הקטר רק מוסיפים לחוויית הנהיגה. "זו אותנטיות שכבר אין היום", אמר. "כשאני על ה-108 אני מרגיש כמו נהג על רכב אספנות שכולם בכביש מסתכלים עליו, ממש ככה".
