מחקר חדש מגלה כי מספר חברי הכנסת המתנחלים בראשית שנות ה-80 וה-90 שיקף את משקלם באוכלוסייה, בעוד שכיום הם נמצאים במצב של ייצוג עודף. לעומתם, נוכחותם של חברי קיבוצים שהיו בעבר בייצוג עודף בכנסת ירדה בשנים האחרונות וכיום הם בייצוג חסר. עוד עולה מהמחקר כי הייצוג הפוליטי של הערבים אזרחי ישראל גדל בשנים האחרונות, אך מגזר זה עדיין סובל מייצוג חסר ביחס למשקלו באוכלוסייה, הנובע בעיקר משיעור ההצבעה הנמוך בו.
את המחקר ערכה אביטל פרידמן בהנחייתם של ד"ר דנה בלאנדר וד"ר עפר קניג, והוא מתפרסם במסגרת גיליון מיוחד של כתב העת "פרלמנט" של המכון הישראלי לדמוקרטיה לרגל יום-העצמאות. מהמחקר עולה כי לאורך השנים השתנה הפרופיל הדמוגרפי של חברי הכנסת, בהתאם לתמורות שחלו בחברה הישראלית.
עם בחירת הכנסת ה-20 הפך ייצוגם של המתיישבים ביהודה ושומרון ובחבל עזה לכפול מחלקם באוכלוסייה. בשנות ה-80 התגוררו ביהודה, שומרון וחבל עזה 0.04% מהאוכלוסייה הישראלית, ואילו ב-2015 - בשטחי יהודה ושומרון בלבד ולאחר פינוי כשמונת אלפי המתנחלים מחבל עזה - מדובר ב-4.6% מאוכלוסיית ישראל. עם זאת, העלייה שנרשמה בייצוג בכנסת גדולה בהרבה - בעוד שב-1983 רק ח"כ אחד גר ביישובי יהודה ושומרון, עם בחירת הכנסת ה-20, התגוררו בהם 10 ח"כים, רובם המוחלט ממפלגות הליכוד והבית היהודי.
בקרב תושבי הקיבוצים, ששיעורם באוכלוסייה קטן במהלך העשורים האחרונים, ניכרת תופעה הפוכה. שיעור הקיבוצניקים בכנסת שהיה כפול מחלקם באוכלוסייה קטן, עד כדי כך שבכנסת הקודמת לא כיהן אף חבר קיבוץ כח"כ. בכנסת ה-20 נבחרו שני חברי כנסת שהם חברי קיבוץ - חיים ילין (יש עתיד) ואיתן ברושי (המחנה הציוני) - ובכך חזר הייצוג להיות כמעט דומה לחלקם של חברי הקיבוצים באוכלוסייה. המחקר קובע כי לאחר שנים של ייצוג יתר של חברי הקיבוצים בכנסת, ולאחר שהגיעו לשפל של היעדר ייצוג בכנסת הקודמת, כיום ייצוגם תואם את שיעורם באוכלוסייה.
בחברה הערבית תמונת המצב העולה מהמחקר מעט שונה. הציבור הלא-יהודי בישראל המורכב ממוסלמים, נוצרים ודרוזים, שרובם מגדירים את עצמם כערבים, הוא המיעוט הגדול ביותר בישראל ומונה נכון להיום כ-21% מאוכלוסיית המדינה.
בכנסת ה-20 הגיע ייצוג הערבים לשיא. עם בחירת הכנסת כיהנו בה 16 נציגים לא יהודים - 12 מתוכם מהרשימה המשותפת - ובמהלך הכהונה עלה מספרם ל-18. ועדיין, מספר זה מהווה רק 15% מכלל חברי הכנסת - ייצוג נמוך משיעורם באוכלוסייה הכללית. לאור העובדה, שרוב חברי הכנסת הערבים נבחרים מתוך חברי המפלגות הערביות, אחד ההסברים שניתן לתת לבעיית הייצוג שלהם, הוא שיעורי ההצבעה הנמוכים יחסית לכלל האוכלוסיה. עם זאת, כמו הייצוג היחסי, גם שיעורי ההצבעה עולים בשנים האחרונות.
"אין ספק שהכנסת הפכה עם הזמן ליותר מגוונת", אמר ד"ר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "חלק מההסבר נובע מההרכב המשתנה של החברה הישראלית - כך למשל משקלם של המגזרים הלא-יהודי והחרדי בחברה הישראלית צמח ובהתאם ייצוגם. הסבר נוסף נוגע לשינויים ערכיים בחברה - כך, למשל העלייה המשמעותית במספר חברו?ת הכנסת שהגיע לשיא, המוסברת בחלקה בשיפור במעמד הנשים בחברה. קניג הוסיף כי "במחקר זה אנו רואים ייצוג יתר של תושבי יהודה ושומרון, שהחליף את ייצוג היתר שהיה בעבר לקיבוצניקים. מגמה זו מעידה על חילופי אליטות בישראל".
