"לו ידעת כמה כאב": השיר שכתבה חברתו לתיכון של רון קוקיא לזכרו

סמל רון קוקיא, לוחם חטיבת הנח"ל מתל אביב, נרצח לפני כחמישה חודשים בערד בידי מחבל. במהלך השבעה הוריו כתבו כמה מילים לזכרו וביקשו מהמורה בתיכון חדש שבו למד שתמצא תלמיד שיוכל לשכתב ולהלחין את המילים, ובכך להפכם לשיר לזכרו. גלי בירמן בת ה-19 הרימה את הכפפה, לקחה את המילים והלחינה להם מנגינה.

"כבר בתחילת השבוע שבו רון נרצח, מעבר למילים, רצינו להנציח אותו גם באיזה ניגון, כי ניגון זה משהו שנוגע", סיפרה לבנה אמו של רון. "גלי למדה בשכבה של רון ועיבדה את המילים, למעשה ההכרות שלה איתו הייתה מאוד מינימליסטית, היא ישבה לידו במטוס בדרך לפולין. מדובר בילדה עם המון כוח, המון כישרון, היא הצליחה לכתוב את זה מאוד יפה ושרה את זה בתום השבעה על קברו".

לבנה סיפרה על השיר ואמרה כי "השמענו אותו גם בתום ה-30, ביקשתי שגלי תקליט את זה בצורה מסודרת ובאולפן והוא עד היום מלווה אותנו. השיר הזה ניתן לנו באהבה טהורה. היא הייתה בצבא ולא יכלה להגיע. צרפנו את זה למצגת שתוקרן ביום הזיכרון בטקסים בשגרירות בלונדון ובמיאמי. בלונדון רצו להנציח את החייל האחרון, לצערנו הוא כבר לא החייל האחרון, אבל בזמן שהם ביקשו הוא היה".

"השיר מתאר את האווירה הכללית שהייתה בבית העלמין באותו יום. היו הרבה חיילים עם כומתות ירוקות של חברים של רון מהנח"ל. הוא מספר שהכאב משותף גם להורים, גם לאחים גם לסבתא ולסבא וגם לחברים", סיפרה אימו.

"השיר הזה אמיץ כי גלי, עם האומץ שלה, קוראת בשיר לרון בשמו. השם שלו מופיע בשיר וזה הייחוד. במהלך השבעה ראיתי חיילים וחברים שלו שמאוד היה להם קשה להגיד את השם רון. לא יודעת למה. אני רואה אנשים שכותבים "הילד", "הנסיך", "המלאך". מאוד קשה לכולם להגיד את שמו, לנו זה מאוד בולט, כי אנחנו חווים את זה ורואים את זה ביום יום. היא באומץ רב זועקת את השם שלו לא פעם ולא פעמיים, הוא מופיע בצורה מאוד משמעותית בשיר".

האם הוסיפה כי "השיר מאוד טעון, מצד אחד מנגינה מאוד שלווה ורגועה, משהו פסטורלי בעצם ההליכה שלו, ומצד שני יש זעקה שמבטאת מאוד את המשפחה שלנו, שבסך הכול משתדלת להעביר בכל הזמן הקצר הזה גם את הכאב ולצדו גם המון המון אהבה. אליו, לעם, לצבא, לחיילים שצריכים להמשיך לתפקד. זה המסר שלנו באופן כללי, השיר זה הפזמון שלו".

לבנה סיפרה על ההכנות הטעונות ליום הזיכרון הראשון כאם שכולה ואמרה כי "קודם כל אני רוצה להגיד תודה ענקית לגלי, שהיה לה את הכוחות ואת הכישרון לתת לנו שיר כזה. תודה לעם ישראל על החיבוק ביום הזה, שהוא נותן לכל המשפחות השכולות כולל אותנו, ואני מקווה מאוד שנצליח לעבור את הדבר הקשה הזה שחוות משפחות רבות, לעבור את היום הכאוב הזה ולעבור עם מטענים אחרים ליום העצמאות".

בירמן, שהלחינה את השיר וביצעה אותו, סיפרה: "המשפחה כתבה לרון קטע וביקשה שילחינו אותו וישירו בטקס שהיה ליד קברו של רון בתום השבעה. לקחתי את הקטע הזה, שיניתי את המילים שלו שיתאימו לשיר והלחנתי אותו, שלחתי את זה ללבנה יום אחרי זה. בבסיס במקרה הייתה לי גיטרה שבעזרתה הלחנתי את המנגינה. לבקשתה של לבנה שרתי את השיר בטקס ליד קברו של רון בתום השבעה. אחרי זה גם הקלטנו את זה באולפן, שרתי וניגנתי בגיטרה עם חברה שלי שניגנה על חליל צד. לא הכרתי את רון אישית, הוא היה איתי בשכבה ומאוד כואב לי מה שקרה, עשיתי מה שאני יכולה כדי לעזור להנציח אותו".