פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אנגן כבר אחרי הצבא": החלל האחרון בלבנון שהתעקש לשרת בקרבי

      צחי איטח, חלם להגיע לפלחה"ן גבעתי, הפלוגה שהקים אביו אריה. 18 שנה לאחר שנפל והפך להרוג האחרון על אדמת לבנון, הוריו מספרים על הדרכים שבהן בחרו להנציח את בנם, ומביעים דאגה מהפילוג בעם. "אנשים צריכים להבין את המסר - 'רק ביחד'

      "אנגן כבר אחרי הצבא": החלל האחרון בלבנון שהתעקש לשרת בקרבי
      עריכת וידאו:ניר חן

      כ-18 שנים לאחר ששכלו את בנם צחי, אריה ויפית איטח חוזרים אל הרגע שבו החליטו לבחור בחיים חרף הכאב הגדול. "כשצחי נהרג אני ובני משפחתי הבנו שכל אחד צריך למצוא סוג של עוגן, להישאר שפויים בעולם כזה כואב", סיפרה יפית. בנה צחי, נהרג בפברואר 2000 בבופור, והיה לחלל האחרון על אדמת לבנון. "אחת הדרכים בהן בחרתי להנציח אותו היא ביצירת תערוכות ציורים 'לגעת בחיים'. התערוכה השישית התקיימה לפני כחודש".

      "לכאורה הצבעים מאוד צבעוניים, ומקרינים אופטימיות כי זה מה שבחרנו - להציף ולהאיר את אורו של צחי על מי שהוא היה", סיפרה. "הציורים הם ציורים אינטואיטיביים. אני לא בוחרת מה לצייר, אני מציירת מהנפש, מהתת מודע ולפעמים אני ממש מופתעת ממה שיוצא לי כי לפעמים יוצאים דברים מאוד מאוד חזקים כאילו צחי בא אליי ומדבר. באחת התמונות הוא אף 'יצא' מהציור, זה הזוי, אבל התמונה תלויה בחדר המוזיקה שהקמנו לזכרו גם".

      צחי איטח (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות המשפחה)
      "אפשר לנגן גם אחרי הצבא". צחי איטח (צילום: באדיבות המשפחה)

      אחר כך סיפרה על דרך נוספת בה בחרו השניים להנציח את בנם: הספר "מתנה למדינה". "הייתי גננת, והמצאתי מהראש סיפור", שחזרה. "הוא לא היה כתוב בשום מקום ובשבעה החלטתי שצחי יהיה גיבור הסיפור. לקח לי עשר שנים בכדי להוציא אותו לאור ואני כל כך נרגשת לטייל בבתי ספר וגנים, לספר ולראות איך הורים מכינים מתנות למדינה במיוחד לחגיגות ה-70".

      למרות שהיה מוכשר בתחום המוזיקלי, צחי התעקש על שירות ביחידה קרבית. "שאלתי אותו - 'למה שלא תלך ללהקה צבאית' בבדיחות", אמרה. "הוא השיב: 'אמא, אני רוצה לתת למדינה כמה שאני יכול ואחר כך ללמוד בבית ספר רימון, יש לי את כל החיים לנגן. פעם אבא שמר על המדינה עכשיו תורי'. הייתי בשוק. מה אני יכולה להגיד על דבר כזה". .

      גדל על ברכי פלה"ן גבעתי

      בני הזוג העידו כי כבר מילדותו שאף צחי להגיע ליחידה קרבית ושרת בצבא בתפקיד משמעותי. "אני הייתי איש צבא וצחי כמובן שאף להגיע למקום שבו שירתתי", סיפר אריה, שהיה ממקימי פלחה"ן גבעתי. "הוא גדל על ברכי הפלחה"ן מיום הקמתה. אני מרצה בפני תלמידי תיכון לשירות משמעותי, להיות קרביים, להגן על המדינה, להבין את 'היחד שווה יותר'. הדברים האלה הם חלק ממשהו שהוא פרוייקט חיים שלקחנו על עצמנו. אנחנו עושים את זה בצורה מאוד מסודרת והתלמידים מאוד מתרגשים לשמוע שבעצם צחי הכין את עצמו אליו. כך אנחנו למעשה מבצעים פעילות הנצחה. הורים שכולים לא רוצים שישכחו את הילדים שלהם".

      צחי איטח ואמו (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות המשפחה)
      "חיפשנו עוגן". יפית ובנה צחי (צילום: באדיבות המשפחה)

      בערב יום הזיכרון בשנה שעברה, נסעו השניים לרמת הגולן כדי לפגוש את לוחמי פלחה"ן. "צחי הצטנע בקשר שלי לפלחה"ן גבעתי", הוסיף אריה. "הוא אף פעם לא רצה שנגיע לבקר אותו ונאמר שאריה איטח זה אבא שלו כי הוא ידע שזה ישפיע מיד על המערכת. לוחמים שהגיעו אלינו הביתה אחרי שהוא נהרג אמרו לי: 'תשמע, הוא התעקש מאד לא להגיד מי זה אבא שלו'".

      צחי איטח עם אביו (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות המשפחה)
      צחי לצד אביו אריה (צילום: באדיבות המשפחה)

      לפני כשנתיים נולד לאחיו של צחי, עמוס, בן בכור. הוא קרא לו על שמו. "אנחנו מאוד התרגשנו", אמרו השניים. "יש לנו צחי חי קטן במשפחה, מאד יפה, כמו צחי הגדול שלנו".

      לצד מלאכת ההנצחה, הוריו של צחי הביעו דאגה בעקבות הקיטוב שחל לדבריהם בעת האחרונה בעם. "אני רואה את הנעשה ברשתות החברתיות וחושב שעם ישראל לא צריך להיות מפולג", הסביר אריה. "אני חושב שקריאת ההורים השכולים, לפחות קריאתי שלי, היא ש'יחד שווה יותר'. בואו נתאחד. לא נהיה הם ואנחנו, לא נהיה מדינת יהודה ומדינת ישראל כי אם לא נהיה יחד לא ננצח אף פעם את אף אחד. הקריאה היא לא רק אל המנהיגים אלא קריאה אל העם עצמו. שקוראים את המסרים ברשתות, השאלה הראשונה שנשאלת: 'על מה נופלים בנינו אם לא על היחד הזה?, אם לא על שמירת המדינה שלנו?, אם לא על עם ישראל שצריך להיות צוק איתן בתוך מקומו? ואני לא רואה את זה וזה מצער אותי מאוד. הייתי רוצה שאנשים יבינו - 'רק ביחד'".

      "אני מאמינה שדרך הסיפור נצליח להנחיל לדור הצעיר את אהבת המולדת וזו לא קלישאה", הוסיפה יפית. "שכל אחד ייתן כפי יכולתו משהו, שירות משמעותי ולא להשתמט".