התפארות ודריכות: המאבק הישראלי באיראן לא מסתכם בטילים ומל"טים

המערכה בין איראן לבין ישראל מתנהלת בזירות שונות. בתוככי איראן: ההתנקשויות במהנדסי גרעין, המיוחסות לישראל; בתוככי ישראל: ריגול ופיגועים באמצעות באי-כוח, פלסטינים ואחרים, של איראן; ברחבי תבל: מזימות פיגועים נגד שגרירויות ישראל ויעדים ישראלים ויהודים, יירוט משלוחי נשק בים וביבשה בדרכם מאיראן או מנקודות מוצא אחרות ללבנון ולעזה; בבסיסי איראן וארגוני-חסות שלה בלבנון, בעזה ובגדה המערבית; ומאז 2011 בעיקר בסוריה.

הזירה הנוספת, נטולת הגבולות, היא התודעה. ישראל מנהלת קרב תודעתי נגד הגורם האיראני העוין ביותר כלפיה - משמרות המהפכה וכוח קודס שבפיקודן. בקרב זה נרשמו בימים האחרונים שני מהלכים - מהלך "ניו יורק טיימס", להודאה או למעשה התפארות, באחריות ישראל לתקיפת הבסיס האווירי T4, והמהלך שהתרחש הבוקר לחשיפת מערך הבסיסים והמפקדים של המשמרות בסוריה.

זה, כמובן, אינו מקרי - לא דלף לפתע מידע כמוס. המחוג נע בעקביות מההסתרה אל ההסברה, מהאיפול הנאכף בצנזורה לפרסום שהמערכת הממלכתית מפרנסת ומעודדת. יש לכך תכלית הרתעתית ברורה וממוקדת.

הטיעון הישראלי מוצג לעולם בעובדות, שמות ומספרים. לרוסיה, המעוניינת בייצוב סוריה בהסדר שישאיר את משטר אסד, הובהר שההתנהגות האיראנית סותרת את מגמת מוסקבה ואף חותרת תחתיה. לוושינגטון, הנלחמת בדאעש, נאמר שהנוכחות האיראנית בסוריה עלולה להביא לתחיית הארגון בתוהו ובוהו שישתרר לאחר התגובה הישראלית המוחצת לרצף התגובות שיבוא בעקבות כלי-הטיס האיראני העמוס חומר נפץ ב-10 בפברואר. שרשרת תגובות, העלולה למוטט מה שהאמריקנים וסייעניהם השיגו בסוריה ובעיראק השכנה מ-2014.

והעיקר, איראן הוזהרה שסודותיה גלויים לעין ישראל. מימוש האיום להגיב כוחנית על תקיפת T4 לפני שבוע יגרור הסלמה רבתי שתכוון נגד המערך כולו, על בכיריו.

המונח "איראן" רחב מדי - הנשיא חסן רוחאני אינו להוט לעימות שידרדר עוד יותר את הכלכלה האיראנית השברירית. הוא וקאסם סולימאני, מפקד כוח קודס - יריבים, לא שותפים. מה שנראה במצבים דומים כחלוקת עבודה, בין זרוע מדינית כביכול לצבאית, הוא במקרה האיראני אמיתי. רוחאני לא יתאבל אם סולימאני ייכשל.

כולם היו בניו של חומייני, כולם עכשיו אחייניו של חמינאי, אבל אין הסכמה במשפחה. ייצוא המהפכה האסלאמית התחיל בלבנון השסועה של תחילת שנות ה-80 באמצעות חיזבאללה. מאמץ לחיקוי דגם זה ניכר בעיראק המרוסקת בעקבות הפלישה האמריקנית ב-2003, ובעשור הנוכחי ההזדמנות קרצה למשמרות המהפכה בסוריה, בגלל תלותו של בשאר אסד בסיוע של איראן וחיזבאללה, ארבע שנים לפני ההתערבות הרוסית. באותה העת השיגו רוחאני ושר החוץ שלו, ג'וואד זריף, את הסכם הגרעין עם שש המעצמות - גלגל הצלה לכלכלה האיראנית, הקפאת הנשק לטובת קידום המשק. הרפתקאות סולימאני מסכנות את יוזמות רוחאני.

יריבו הישיר של סולימאני הוא הרמטכ"ל גדי איזנקוט, שהכין את צה"ל למגוון תרחישים. שיא הדריכות הוא בשעות וביממות הקרובות, כשמדינת ישראל שקועה ביגונה ובשמחתה והנהגתה כולה מרוכזת באירועים מסוימים במתחם קטן ויחיד. חיל האוויר, שנערך למטס החגיגי בדיוק של מטרים ושניות, ייאלץ להתכונן גם לחלופה של המראת רביעיות חמושות לגבול בעוד אחרות משתתפות במפגן הראווה מעל חופים וישובים. ישראל, שעברה מחגיגיות לכוננות ביום העצמאות של 1967 ושהתגייסה משלווה לחירום במלחמת יום הכיפורים, מקווה למנוע הפעם הפתעה נוספת שתסתחרר לכדי מלחמת יום העצמאות.

מועד רגיש נוסף הוא החודש הבא, סביב הבחירות בלבנון ב-6 במאי, פרסום החלטת הנשיא טראמפ אם לפרוש מהסכם הגרעין ב-12 במאי, העתקת משרדו של השגריר האמריקני מתל אביב לירושלים באותו שבוע, וכמובן "יום הנכבה". בסוף מאי יפרוש מתפקידו, ראש אגף המבצעים ניצן אלון, תוך המתנה להחלטה אם יהיה סגן הרמטכ"ל הבא. האלוף אלון, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל וראש חטיבת ההפעלה באמ"ן, מרכז מטעמו של איזנקוט את המערכה נגד איראן ומתאם את פעולות חילות האוויר והים, אמ"ן והמוסד.

קצין בכיר בצה"ל אמר לאחרונה שבמאזן היתרונות והחסרונות שבפעולה נגד מנהיגים ומפקדים, נמצאים במועדון נבחר, יחד עם מוסטפה חאפז מהמודיעין המצרי בשנות ה-50, עימאד מורנייה, מחיזבאללה ואחמד יאסין מחמאס. לפי הפרסום מהבוקר, הרשימה הורחבה וכוללת גם קציני משמרות המהפכה בדרגת תת-אלוף ואלוף-מישנה.

צה"ל חרג לאחרונה ממנהגו, לסמוך על האקראיות של המחשב, וניסח לעצמו שם לאירועי הפגנות הגדר בגבול עזה - "שומרי הסף". סוליימני, הפוסל במומו, מאמין בוודאי שברגעים אלה יש מי שיושב בבור בקריה, משחק בצמדי מילים ומתלבט בין "קסם מושלם" ל"שלמות הקוסם", כדי להתאים את הדיוקן לכוונת.