פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העסקים הקטנים נגד קיצור שבוע העבודה: "נוק אאוט למעסיקים"

      בעתירה שהגישה התאגדות העסקים הקטנים, היא ביקשה להשיב את הנושא לדיון בכנסת, לאחר שלטענתם ההסכם נחתם במסגרת דיל פנימי בין הסתדרות התעשיינים ושר העבודה, באופן שיפגע בהם אנושות. "האינטרסים כאן מאוד ברורים וכרגיל מי שמשלם את המחיר הוא המגזר החלש"

      העסקים הקטנים נגד קיצור שבוע העבודה: "נוק אאוט למעסיקים"
      עריכת וידאו: ניר חן

      .

      התאגדות העסקים הקטנים עתרה היום (חמישי) לבג"ץ נגד ההסכם על קיצור שבוע העבודה. ההתאחדות פנתה הבוקר לבית משפט בבקשה להשהות את ההסכם עד להחזרת הנושא לחקיקה בכנסת. לטענת התאחדות העסקים הקטנים, שר העבודה והרווחה חיים כץ פעל שלא בסמכותו כדי להביא את ההסכם הזה לפועל ולא בדרך של הליך חקיקה בכנסת. לדברי התאגדות העסקים הקטנים מדובר בדיל פנימי בין ההסתדרות, התעשיינים ושר העבודה ומי שיפגע בפועל מקיצור שעות העבודה הוא המגזר החלש והעסקים הקטנים שצפויים להינזק כלכלית ולקבל מכה אנושה עם יציאת ההסכם לדרך.

      בעתירה שהוגשה הבוקר נגד שר העבודה והרווחה, ההסתדרות החדשה והתאחדות התעשיינים נכתב, "ענינה של עתירה זו הוא ההרחבה של הסכם קיבוצי מותנה, בנושא המהווה על פי מהותו הסדר הצדדים והשר ליטול את ההכרעה מהמחוקק ולהביא את השינוי שלא בדרך של הליך חקיקה בכנסת אלא בהסכם וצו הרחבה. כך בנתיב הזה נקבע הסדר ראשוני בלא דיון ציבורי ובלא מנגנוני בקרה דמוקרטיים".

      משרד אופן ספייס (ShutterStock)
      ShutterStock

      בעתירה מצוינות ההשלכות הצפויות להוות נזק לעסקים הקטנים בישראל עם הוצאת ההסכם לפועל, "להרחבתו של ההסכם הקיבוצי יש משמעותיות מרחיקות לכת על העסקים בישראל ומטבעם של דברים, יפגעו ממנה בעיקר העסקים הקטנים והבינוניים. צמצום שעות העבודה, ללא הפחתה בשכר, כמוהן כהערכת שכרם של כל העובדים במשק בשיעור של 2.14%".

      עוד הוסיפו בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, כי הם מתבקשים לשאת בעלויות הנובעות מההסכם ומהעלייה בשכר העבודה הנובעת במישרין ממנו, צופים פיטורי עובדים והעלאת מחירים לצרכן. "המשמעות הבלתי נמנעת של הפחתה בשעות העבודה במשק, ללא הפחתה מקבילה בשכר, היא פגיעה בבעלי עסקים רבים ואף סגירה של חלק מבתי העסק", נכתב בעתירה.

      התאחדות העסקים הקטנים ציינה כי בשנת 2016 נסגרו יותר מ-43 אלף עסקים בישראל ומדי שבוע נסגרים בישראל כ-800 עסקים. בעתירה צוין הנתון של הדוח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, לפיו, "עסקים קטנים ובינוניים עד 99 עובדים יציבים פחות ונוטים יותר להיסגר בהשוואה לעסקים גדולים". על פי סקר שערכה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים 26% מהעסקים שוקלים סגירה, 29% מהמעסיקים בין עובד אחד לארבעה ו-22% מהעסקים עם חמישה עד 19 עובדים. מעל מחצית מאלו ציינו העדר רווחיות כסיבה הדומיננטית ששקלו אפשרות זו.

      דקלה אבוטבול (מערכת וואלה! NEWS , -)
      "דיל פנימי שלא נדון בכנסת". דקלה אבוטבול (

      דקלה אבוטבול, יו"ר התאחדות העסקים הקטנים בישראל, הסבירה כי "מדובר בצו הרחבה על כל המשק, צעד זה נעשה ללא כל סמכות, המדינה לא נמצאת בשעת חירום כדי להוציא את הצו הזה. מדובר בדיל פנימי עם אינטרסיים פנימיים שלא נדון בכנסת". לדבריה, צעד חד צדדי כזה מנע אפשרות של דיון מעמיק בין כל הצדדים שצו זה אמור לחול עליהם. "בכנסת יש דיון מעמיק של כל הצדדים, התייחסות הולמת של כל המגזרים, זה לא קרה במקרה הזה. היה פה דיון בין המגזר הציבורי שזה הסתדרות העובדים לבין התעשיינים. האינטרסים כאן מאוד ברורים וכרגיל מי שמשלם את המחיר זה המגזר החלש, גם השכירים וגם העצמאים".

      אבוטבול התייחסה למצב של העסקים הקטנים בעשור האחרון בישראל ואמרה כי "בשנים האחרונות יש פגיעה מאוד גדולה בעסקים האלו, עכשיו זה פשוט 'נוק אאוט'. אם לי יש עשרה עובדים, הדבר הזה הולך לעלות לעסק קטן כ-50 אלף שקלים. ככל שלעסק יש יותר עובדים - הפגיעה יותר משמעותית. עסק עם עשרים עובדים ניזוק ב-100 אלף שקל, איך הוא יכול לצאת מהדבר הזה?".

      אבוטבול הסבירה כי צעד זה של ההסתדרות והתאחדות התעשיינים יביא לכך ש"העובדים החלשים שלא נמצאים בהסכמים הקיבוציים לא יהנו מצו ההרחבה הזה בשום צורה. המגזר החלש שוב משלם את המחיר בזמן שהמגזר החזק ממשיך להתחזק. כתוצאה מצו ההרחבה עלה שכר המינימום. הכל נעשה במהירות, אף אחד לא בדק משמעויות עד הסוף, זה היה פשוט קמפיין של אבי ניסנקורן להראות שהוא חברתי. היו כל כך הרבה הצעות חוק יותר הולמות ששר העבודה זרק אותם לפח, היה פה שימוש בכוח ולא בסמכות".

      (עדכון ראשון: 23:17)